התקשוב בצבא משלב אדם-מכונה, אבל ה-AI לא תחליט עצמאית

אגף התקשוב בצה"ל החל בחודשים האחרונים להטמיע יותר ויותר יכולות בינה מלאכותית, כולל יוצרת (GenAI), ובאחרונה הוא עבר לשלב הבא: בינה מלאכותית סוכנית (Agentic AI). למרות זאת, לדברי בכיר באגף התקשוב, בכל מצב לא יתאפשר לסוכן ה-AI להחליט על פעולה בעצמו, באופן אוטונומי – בגלל אופייה של הפעילות הצבאית.

יותר מ-20 שנים לאחר הקמתו, אגף התקשוב וההגנה בסייבר עבר בסוף 2025 שינוי ארגוני רחב היקף, כדי להתאים אותו לאתגרים המבצעיים והטכנולוגיים של העתיד. במסגרת השינוי הוקמו באגף חטיבות מקצועיות חדשות, בהן חטיבת הספקטרום וההנדסה, שפועלת בספקטרום הדיגיטלי, כולל ניהול של תוכניות התקשורת המטכ"ליות, וחטיבת המידע והבינה המלאכותית, שמממשת את הפוטנציאל העצום של עיבוד מידע מתקדם ו-AI ככלים מרכזיים בלחימה המודרנית.

גורמים בצבא העריכו כי השינוי הארגוני חיזק את היעילות הטכנולוגית והמבצעית של האגף עבור צה"ל, והעניק לו יכולת גמישה ומותאמת יותר למרחב הלחימה הדינמי והמתפתח שלו. חטיבת הבינה המלאכותית הוקמה מעט לאחר המלחמה הקודמת עם איראן, עם כלביא, ונערכה לקראת זו הנוכחית, שאגת הארי. היא מספקת תשתיות טכנולוגיות רב זרועיות ומערכות, שמאפשרות לצה"ל לפעול בעולם הדיגיטל בהצלחה. החטיבה מחזיקה את הענן המבצעי של צה"ל לתשתיות AI.

התקשוב העצים את התוצאות של צה"ל במלחמה

באגף מעריכים כי לתקשוב היה חלק בהצלחות של הצבא בחודש האחרון, בזירות לבנון ואיראן: הוא עסק בהעצמה ושדרוג של מערכות קיימות, הוספת מערכות חדשות, יכולות AI ומיכון. כך, ה-ICT הצה"לי מטפל כיום באופן מעמיק יותר בהכנסת נתונים למערכות שונות שיש לצה"ל – מערכות שליטה ובקרה (שו"ב), מערכות רב זרועיות, מערכות אש וכן מערכות התרעה. הסיפור המרכזי, לפי הבכיר, הוא לבנות תשתיות שמעניקות יכולת לשרטט תמונת מצב עדכנית, משתנה בזמן אמת, לטובת קבלת החלטות מושכלת ומבוססת נתונים.

מסיכום הלחימה עד כה בהיבט התקשוב עולה שהוא העצים את התוצאות המבצעיות של צה"ל, בכמה פילוחים וזוויות: כמות התקיפות, רוחב זירות ההגנה, רמת הדיוק, קצב המתקפות, היקף הטיפול בנתונים, מיכון של עבודות ידניות, גידול משמעותי בבניית בנקי המטרות ותיאום המתקפות עליהן. גורמים באגף העריכו כי לא ניתן היה לבצע בחודש האחרון כל כך הרבה פעילויות תקיפה, באופן איכותי, בלא שילוביות האדם-מכונה. הצבא כבר נמצא שם, והוא יעמיק עוד יותר את השילוב הזה.

גורמים בצבא העריכו כי השינוי הארגוני חיזק את היעילות הטכנולוגית והמבצעית של האגף עבור צה"ל, והעניק לו יכולת גמישה ומותאמת יותר למרחב הלחימה הדינמי והמתפתח שלו

אם לרדת לפירוט, התקשוב "עטף" ו-"עוטף" את חיל האוויר בעבודתו: האגף מספק לטייס ולצוותי הקרקע את היכולות הטכנולוגיות והתקשורתיות הנדרשות להם, ומלווה אותו – מתכנון המשימה, עבור בהטלת הפצצות ועד לחזרת המטוס לישראל. כלל התיאומים של המשימות המרובות, כמו גם תיאומים נוספים, נערך על גבי מערכות IT של חטיבת הבינה המלאכותית באגף.

מטוס F-16 של חיל האוויר. צילום: VanderWolf Images, ShutterStock

ה-ICT הצה"לי אף מסייע לשליחת ההתראות שכולנו מקבלים: הוא מדייק את מערכות ההתראה הלאומיות. אלה ומערכות נוספות מאגדות מסות של מידע באופן שוטף, לטובת קבלת החלטות זריזה, ניתוחים יומיים ודיוק בהנחיות להצלת חיים.

מהן המערכות החדשות?

אגף התקשוב הטמיע באחרונה כמה מערכות IT:

לוחם – מערכת רב זרועית, שמאפשרת למפקדים בכלל ובחיל האוויר בפרט לתכנן ולסנכרן תקיפות בצורה יעילה ומיטבית. המערכת החלה לפעול במלחמה הקודמת עם איראן, ומאז הפכה לכלי העיקרי בתכנון התקיפות של חיל האוויר.

אחיזת מרחב – מאפשרת להתריע לכוחות הטקטיים המתמרנים בשטח מפני איומים שונים ולהתמגן לפני הפגיעה.

גאנט איט – מערכת רב זרועית שמאפשרת לנהל את כלל המבצעים במלחמה באופן רב ממדי, לפי משימות שונות, גורמים משתתפים ותהליכי אישורים, וכן לנהל התנגשויות ורכיבים מסייעים.

תש"ן – מערכת שמאפשרת זיהוי שיגורים, ונפילות וזיהוי של המשגר שירה את הטיל כדי לפגוע בו.

פלואו – פלטפורמה שיוצרת תמונת מצב עדכנית וזמן מהיר באירועים מתפרצים על ידי משיכת מידע ממגוון מקורות צהליים ואזרחיים, ומסייעת בזירות נפילה.

באגף ציינו גם מערכות בעלות יכולות בינה מלאכותית, ביניהן רום, שמתחברת לסנסורים ולמכ״מים מתקדמים, ומאפשרת זיהוי מהיר של רחפנים וכטב"מים עוינים.

אילו מערכות שודרגו?

כאמור, לצד הכנסת מערכות חדשות, באגף התקשוב פעלו בחודשים האחרונים לשדרוג המערכות הקיימות והכנסת עוד יכולות, חלקן מבוססות AI. כך, באחת המערכות, שפועלת להגנה על הכוחות הלוחמים, נערך איגוד של כלל החיישנים, לטובת העמקת ודיוק ההגנה.

מערכת נוספת ששודרגה היא זו שפועלת לתיאום מול אגף המודיעין, לטובת בניית תמונת מצב עדכנית ותחקור אירועים לעומק. אגפי המודיעין והתקשוב אף עורכים מחקרים משותפים, לטובת ניצול מירבי של טכנולוגיות חדשות ובחינת התועלות שבהן.

עוד מערכת שהחטיבה מפעילה מספקת תמונת מצב על מה שקורה בשמיים הרוויים בכלי טיס, עם מערכות מבוססות AI שמבדילות בין כטב"ם עמית – כלומר, של ישראל, ארצות הברית או מדינות ידידותיות, מול טורף – של האויב.

העצים את התוצאות המבצעיות של צה"ל, בכמה פילוחים וזוויות: כמות התקיפות, רוחב זירות ההגנה, רמת הדיוק, קצב המתקפות, היקף הטיפול בנתונים, מיכון של עבודות ידניות, גידול משמעותי בבניית בנקי המטרות ותיאום המתקפות עליהן

מסקנות ביניים

גורם באגף ציין כי בצבא מבינים שהעתיד נמצא ביכולות AI ובשילובן במערכות הצבאיות הקיימות. האגף, ככל השוק, עובר ממיקוד ביישומים לטיפול מדוקדק בדאטה. הוא לא עושה זאת בעצמו, אלא בשורה של שיתופי פעולה עם ענקיות טק עולמיות, ועם חברות ביטחוניות וסטארט-אפים בישראל. צה"ל לא רוצה להמציא את הגלגל מחדש, ועובד מול האזרחות, תוך שמירת הליבה המסווגת בבית פנימה.

התקפה של צה"ל בביירות. צילום: עלי שחאדה פרהאת, ShutterStock

אחת המסקנות שכבר התקבלו מהחודש האחרון היא לגבי היקף המשימות: הכנסת יכולות IT משודרגות, בליווי יכולות AI, הביאה לכך שמדי יום בלחימה טופלו, הוכנו ובוצעו מאות משימות, לאחר שעברו מיכון מסיבי. לו צה"ל היה נדרש לעשות זאת באופן ידני, הוא היה זקוק למאות אנשים שיבצעו את התכנונים הללו.

מסקנת ביניים נוספת היא קיצור הזמן לביצוע: משימות שבעבר ארכו ימים – אורכות כיום שעות, בשל הכנסת עוד יכולות IT ו-AI. כך, למשל, התקשוב מצליח להנפיק התראה על הימצאות אויב לכוחות בשטח בתוך שנייה, ולכל היותר שתי שניות. זו מהירות שהבכיר באגף התקשוב לא היה מסוגל לדמיין בעבר.

המסקנה מכל זה היא שרכבת ה-AI יצאה לדרך בצה"ל, ואין בכוונתה לעצור. כך התקשוב יוכל להראות ללקוחות שלו, המפקדים והלוחמים, את תמונת היער – ולא אוסף תמונות של עצים.