"האיראנים מנסים להשתלט על המצלמות בסמארטפונים שלנו"

האקרים איראניים ושלוחי השלטון בטהרן מנסים בחודשים האחרונים, ובמיוחד מאז פתיחת המלחמה, להשתלט יותר ויותר על המצלמות המותקנות בסמארטפונים ובמחשבים ניידים שלנו, הישראלים – כך חשף ג'וני פישביין, מנהל אבטחת מידע גלובלי בצ'ק פוינט, בוובינר של אנשים ומחשבים.

הוא ציין כי "אנשים שוכחים שהאקרים יכולים להשתלט על המצלמות שנמצאות בטלפונים החכמים ובמחשבים הניידים שלנו, ובאמצעותן על המכשיר כולו. מאז ינואר, אנחנו רואים עלייה בניסיונות להשתלט על סמארטפונים ומחשבים ניידים. עם זאת, הניסיונות הללו לא הצליחו ברוב מכריע של המקרים. אלא שזה שלא הייתה הצלחה לא אומר שהניסיונות שלהם לא ימשיכו".

פישביין אמר את הדברים בהרצאה תחת הכותרת "כאשר טילים פוגשים נוזקות – לקחי סייבר מהמלחמה עם אירן", שנערכה במסגרת וובינר ההמשכיות העסקית של אנשים ומחשבים, שהתקיים באחרונה. הוא התייחס לאיומי הרשת השונים על ישראל, שהתגברו מאז תחילת המלחמה.

"נכון לעכשיו", ציין, "לא היו אירועי סייבר מיוחדים ובהיקפים ענקיים נגד ישראל מאז פתיחת המלחמה עם איראן, אולם בחודשים האחרונים זיהינו עלייה מאוד משמעותית של מספר ניסיונות התקיפה, מאיראן וממדינות אחרות, על מצלמות במקומות שונים במדינה. המטרות העיקריות של ההאקרים הן מצלמות סיניות, שמאוד פופולריות בעולם ובפרט בישראל, בגלל המחיר הנמוך שלהן".

"חשוב להבין שהשתלטות על מצלמות בעולמות האינטרנט של הדברים נובעת מסיבה מאוד ברורה", הוסיף. "לאחר שהאקרים משתלטים על המצלמות, הם יכולים לראות היכן נופלים טילים, ולהשתמש בזה למטרות תעמולה של האויב".

פישביין ציין שחלה עלייה בשימוש ב-AI כדי לבצע מתקפות פישינג, בעיקר נגד יעדים ישראליים. הוא אמר שישראל מוכנה למתקפות הללו, בגלל המעבר לעבודה מרחוק עוד בתקופת הקורונה, והוסיף: "גם אם אין בארגון מידע קריטי לביטחון המדינה, בל נשכח שיש ארגונים שעושים עסקים עם חברות ביטחוניות, עם חברות שמספקיות תשתיות קריטיות כמו מים וחשמל או עם חברות שמייצרות מזון, וזה יכול להיות עבור האיראנים יעד חשוב לשיבוש פעילות, שיקנה להם נקודות ניצחון".

ארז רחמיל, מנהל מערך המחשוב בבנק הפועלים. צילום: אוהד רומנו

ארז רחמיל, מנהל מערך המחשוב בבנק הפועלים, סיפר כיצד הבינה המלאכותית הפכה בבנק הגדול במדינה לשותפה עסקית במלחמה, כולל כיצד סוכני GenAI שולבו במוקדי השירות שלו, לסיוע בזמן אירועי חירום.

"אנחנו משתמשים ב-AI כמאיצה לחדשנות שתומכת בפתרון בעיות עסקיות שיש לנו בשעת מלחמה. הכנסנו אותה לעבודה בינואר בשנה שעברה, והאצנו את הפעילות הזאת במלחמה הראשונה עם איראן, ביוני האחרון – כשהטילים האיראניים התחילו לזעזע לנו את השגרה, יותר ממה שהיינו רגילים לו עם הטילים מעזה ומלבנון. שילבנו את ה-AI בהרבה מאוד מתוכניות העבודה של הבנק", הוא סיפר למשתתפים בוובינר.

רחמיל אמר כי אנשי ה-IT של בנק הפועלים ביצעו התאמות לטכנולוגיות ה-AI שכבר היו בו בשימוש, כדי לספק מענה לתרחישים שבהם צריך לסייע ללקוחות שחוששים לצאת מהבית על מנת להגיע לסניף. "אחד היישומיים הראשונים שהטעמנו היה סוכן AI שקובע פגישת זום עם הבנקאי, ועושה זאת בשפה חופשית, כולל דרך הווטסאפ. הכלי זכה להצלחה והשתמשנו בו לקמפיינים פרסומיים".

הוא ציין כי במהלך המלחמה העלה הבנק שורה של סוכני GenAI, עם שימושים קוליים וכתובים במקביל, כדי לסייע בעומס הרב על מרכזי השירות. הם שימשו לניתוב חכם וסיפקו תשובות מראש להרבה מאוד שאלות של לקוחות הבנק.

"מה שעשינו לא היה פיילוט או העלאה מהירה של כלי לאוויר. פעלנו בהתאם למפת דרכים מוגדרת לשימוש ב-AI, עם התאמות נדרשות לעת מלחמה, עבודה מול יעדי KPI ברורים, מדידה לכל אורך התהליך ומעטפת אבטחה רחבה, שפותחה בזמן השגרה", סיכם.

ארז אביטל, מנמ"ר משרד התחבורה. צילום: ניב קנטור

דובר נוסף בוובינר היה ארז אביטל, מנמ"ר משרד התחבורה. הוא דיבר על הפעילות המחשובית מאחורי מבצע חזרה בטוחה, להחזרת הישראלים שנתקעו בחו"ל עם תחילת המלחמה. "למרות סגירת השמיים, מהרגע הראשון היה צורך להחזיר הרבה אנשים ארצה – אבל גם לאפשר יציאה של לא מעט אנשים, מכל מיני סיבות. זה הפך לעוד יותר קשה לאור העובדה שהרבה ישובים שכנים לנתב"ג הותקפו. התחלנו בהכנות לכך עוד במלחמת 12 הימים מול איראן. ביצענו לא מעט תחקירים על מנת ללמוד איפה אנחנו יכולים להשתפר, ובהנחיית מנכ"ל המשרד – נערכנו לזה. ביצענו הרבה מאוד פגישות והיערכויות, וגם התקשרויות שיצאו לפועל, כדי שנהיה מוכנים לשעת השין", סיפר.

לדבריו, תפיסת הפתרון של המשרד חולקה לשלושה רכיבים משמעותיים: "אחד מהם הוא להפעיל את כל השירותים שלנו לאזרחים בכל הערוצים, דיגיטליים ומול נציגים אנושיים כאחד. לצד זה ביצענו קליטה של כל המידע שמגיע ותהליכים של בדיקת משאבים. הרכיב השלישי הוא קבלת ההחלטות אחרי הנגשה וניתוח של המידע עבור המקבלים אותן. מסביב לזה בנינו את הכלים הדיגיטליים שיספקו את המענה, כולל טפסים דיגיטליים וצ'טבוט למענה לפניות, שמסייע בעומס. הפעלנו את הכול מהרגע הראשון של המלחמה, זינקנו מ-0 ל-100".

מעבר לכך, אביטל סיפר על שיתוף פעולה של משרד התחבורה עם מערך הדיגיטל הלאומי כדי להנגיש את הנתונים מבלי לפגוע בפרטיות מזה ובצרכים הביטחוניים מזה. "כמו כן", ציין, "פיתחנו מערכת בזמן אפס, שמאפשרת לחברות התעופה הישראליות לקבל את הנתונים שהן צריכות מאיתנו".