"בעולם הבריאות, הדאטה היא מלכת המלחמה"

"השנים האחרונות מציגות מציאות שלא היו ממציאים כתסריט בהוליווד. מאז הקורונה חווינו תקופות חירום שהפכו לשגרה, ואנחנו מנצלים את זה ומבצעים שגרת מצוינות ב-IT. שוב אנחנו מצויים בימים אלה במערכה רב זירתית ובתוכה, בתי החולים נדרשים להיערכות מרבית – ואמנם, הם מפגינים חוסן חסר תקדים. באופטימיות אציין שברצף המטורף הזה אנחנו משתפרים ממערכה למערכה, גם בהיבט ה-IT, מתחקרים את עצמנו ונערכים לדבר הבא. נערכנו למצב זה כשנתיים. המערכות הניבו לנו כמה תובנות (שיפורטו בהמשך – י"ה), שהראשונה שבהן היא שהדאטה היא המלכה", כך אמר ניר מקובר, ראש מערך טכנולוגיות מידע וחדשנות בחטיבת המרכזיים הרפואיים במשרד הבריאות.

מקובר השתתף בוובינר מיוחד שהתקיים היום (ד') בנושא "מערכות מצילות חיים: בריאות, סייבר וחוסן דיגיטלי במלחמה". הוובינר נערך ביוזמת אנשים ומחשבים ופתחה אותו נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק והאירועים של הקבוצה. מנחה המפגש הווירטואלי היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

חטיבת המרכזיים הרפואיים אחראית על 25 בתי החולים הממשלתיים במדינה – גריאטריים, פסיכיאטריים וכלליים. מקובר כינה אותה "רשת האשפוז הגדולה בישראל" וציין שהיא מונה 57 אלף עובדים, "שעובדים עם מערכות שנוגעות ברבים מאזרחי המדינה". לחטיבה תקציב שנתי של 15 מיליארד שקלים – חלק משמעותי ביותר (כרבע) מתקציב משרד הבריאות, שעמד על 59.1 מיליארד שקלים ב-2025 ובתקציב 2026, שצפוי לעבור בימים הקרובים בכנסת, עתיד לעמוד על 63.3 מיליארד.

כמה תובנות מהמלחמה

מקובר ציין כי בחטיבה הגיעו לכמה תובנות מהמלחמה הנוכחית ומאלה הקודמות: הראשונה היא ש-"עלינו לבקש סליחה מהדאטה, כי זנחנו אותה מעט. תוך כדי זה שהתמקדנו בעולמות הבינה המלאכותית ומודלי השפה הגדולים, שכחנו לעתים את העולמות הקלאסיים, והנתונים בראשם".

"התובנה השנייה מהמערכה היא החשיבות של תקשורת ושיתופי פעולה הדדים. העבודה ברשת של שותפות בין בתי החולים העניקה לנו ואפשרה חוסן", הוסיף.

הוא אמר ש-"התובנה השלישית היא שאנחנו אמנם יכולים להקים בית חולים חדש, מהמסד ועד הטפחות – בתוך שעות. זה לא קרה בעבר מעולם. בתחילת המלחמה, בתוך 11 שעות קם בית חולים עם כל המערכות, התיקים, המעבדות, חדרי הניתוח, הילודים ואבטחת המידע. הכול ממשיך לעבוד, מקצה לקצה, גם כשיש ריחוק גיאוגרפי. בנינו עמידות שקשה לבנות".

"התובנה הרביעית היא שקשה לקדם חדשנות בשגרה, אבל דווקא הסטטוס קוו הוא זה שמסוכן בחירום", אמר מקובר. "גרמנו לאנשים לערוך שינוי בחירום, ייצרנו פתיחות – כי ענינו לבעיות אמיתיות. ככה קל יותר להטמיע פתרונות חדשים, וזה מה שעשינו במלחמה: הוספנו פתרונות או הרחבנו פתרונות קיימים".

אחת הדוגמאות לכך היא אפליקציית אפולו, שמאפשרת למטופלים בבתי החולים הממשלתיים לצפות במידע הרלוונטי עליהם מהמחשב או מהסלולר. "העמקנו את השימוש בה בקרב בני משפחה שמתקשים להגיע בימים אלה לבית החולים. בנוסף, העמקנו את תדירות עדכון הנתונים, וכך קרובי המטופל יכולים להתעדכן אודות מצבו", ציין. "כמו כן, חווינו גידול ניכר בכלי רפואה מרחוק, שמחליפים את הביקור במרפאה".

לסיכום אמר מקובר כי "באופן פרדוקסלי, המלחמה הביאה להטמעה מהירה יותר של טכנולוגיות חדשות, בבחינת אם כבר אפשר – נעשה המירב כדי להפוך את הלימון ללימונצ'לו. המצב גם הביא אותנו למקום אופטימי: אנחנו במשבר, אבל אנחנו מנצלים אותו כדי לשרת את המטופלים טוב יותר".