כך מאפשר ה-IT לעיריית תל אביב לתפקד בזמן חירום

העיר תל אביב-יפו היא בין הערים שספגו מספר רב של פגיעות מאז תחילת מבצע "שאגת הארי". אגף טכנולוגיות ומערכות מידע של העירייה, בראשותו של איציק בן דוד, מהווה אחת החוליות המרכזיות בשרשרת השליטה והבקרה, המאפשרות למקבלי ההחלטות – החל מרמת ראש העיר ומטה – לקבל מידע מדויק עד לרמת הדייר הבודד ולהגיב בהתאם.

בראיון לאנשים ומחשבים מספר בן דוד מעט על מאחורי הקלעים של מערך ה-IT בזמן המלחמה, על הפתרונות שפותחו, ועל לקחים שהופקו ממבצע "עם כלביא" וממלחמת "חרבות ברזל".

אילו פתרונות פיתחתם לקראת המלחמה הזו, השונה מהמלחמה הקודמת?
"התפקיד שלנו כאגף הוא לייצר תמונת מצב בזמן אמת וחיבור בין מערכות שונות, ובמקביל להבטיח רציפות תפקודית ושרידות תשתיתית של העירייה, כולל הגנה מפני סייבר ומתן מענה לתושבים בתקשורת רב-ערוצית. הרציפות התפעולית מתאפשרת, בין היתר, בזכות היערכות מוקדמת שאפשרה לאלפי עובדי העירייה לעבוד גם מרחוק בזמן חירום".

אילו פתרונות פיתחתם כדי לסייע לחמ"ל לנהל את האירועים?
"אגף הטכנולוגיות פיתח יכולות לשקף מידע, ברמה של סימון של מקום נפילת הטיל, ובהתאם, סימון פוליגון על האזור. בנוסף, יש לנו יכולת לציין אם מדובר באירוע מסוג טיל מצרר, שכידוע מייצר מספר זירות, או טיל יחיד, המשקף אירוע אחד. בחמ"ל יש דשבורד מרכזי, שמקבל נתונים בתחומים שונים, הכוללים נתוני מפונים, נתוני רווחה, נתוני מיגון, עד לרמת פירוט של פניות במוקד 106. זאת כדי ללמוד על סוגי המפגעים. כל תקלה מטופלת נקודתית – אם מרחוק ואם באמצעות שיגור צוותים פיזית".

העיר ספגה לא מעט פגיעות מטילים. כיצד ה-IT משתלב בפעילות בזירות?
"פיתחנו מערכת על בפלטפורמת מאנדיי (Monday), שבעקבותיה תהליך הפינוי עבר שדרוג, וכיום הוא דיגיטלי, ויעיל. משפחות שאושרו לפינוי משובצות מיידית בבתי מלון, באמצעות חיבור ישיר לממשקי המלונות. המערכת שולחת להן הודעת SMS עם אישור הפינוי, המשקפת במהירות ובזמן אמת את רשימת התושבים הנדרשים להתפנות לבתי מלון ולקהילה.

פותחה גם מערכת נוספת, המבצעת חיתוך של כל המבנים לפי פוליגונים, וחיתוך דאטה חכם, שמאפשר לזהות מי מתגורר בכל מבנה. כידוע, תל אביב היא עיר גדולה, ולא תמיד מי שרשומים בבניין הם אלו שמתגוררים בו בפועל (למשל בשל שכירות). לצורך כך הפעלנו אלגוריתמיקה המאפשרת, בעת אירוע, להפיק רשימת דיירים ולדרג את ההסתברות שהם אכן מתגוררים במקום.

למערך החירום יש מספר חפ"קים ממוחשבים ברכבים; בעת התרעה הם יוצאים לשטח, פורסים תשתיות ומתחילים לעבוד מיידית. נכון למועד הריאיון, יש לנו 829 אנשים בבתי מלון ועוד כ-750 איש שעברו לקהילה – בסך הכול כ-1,750 מפונים. זהו פיתוח שהושלם לקראת המלחמה; הוא היה קיים קודם ברמה בסיסית ונכנס לפעולה כבר מהיום הראשון.

האגף פועל בתפישת Data Lake, שהוכנה בתקופת ההיערכות למלחמה, וכעת מופעלת בעולמות התושב. כמובן שהמערכת מבוססת גם על GIS. בזמן אמת, מרגע קבלת ההודעה וזיהוי הפוליגון, המערכת מפיקה קובץ PDF, שולחת אותו לשטח עם כל הנתונים – וכל זאת בתוך שניות. מנהל החפ"ק ופיקוד העורף מקבל את המידע ומפעיל את הצוותים בשטח כדי לאמת את הנתונים".

דחפורים עסוקים בפינונ ההריסות אחרי פגיעת טיל בתל אביב בתחילת מרץ. צילום: MstudioG, Shutterstock

כל אותם מפונים ספגו נזקים במבנים שלהם. כיצד מנהלים זאת?
"פותחו במהלך המלחמה מערכות כף יד, 'אפליקציות שטח', שמאפשרות למהנדסים שלנו לעדכן במצב הבניינים בזמן אמת. באמצעות מחשבי כף יד הם יכולים לסמן אם נכס מסוכן ואינו ראוי למגורים, אם ניתן להשתמש בחלקו, או אם נדרשים שיפוצים בלבד. גם כאן קיימת שכבת GIS חכמה מאוד, והחיווי נעשה לפי צבעים, כך שבחמ"ל הנהלת העירייה יודעים לפעול בהתאם.

לאחר קבלת הדיווח מהנדסה, עולה גם סוגיית הארנונה. אם מבנה מוגדר כבלתי ראוי למגורים או לשימוש, או מוגדר מיידית כנכס ריק – הוא אינו מחויב בארנונה. מאז תחילת המלחמה יש לנו כ-800 נכסים כאלה, ובמקביל נשלחים מכתבים לדיירים. המערכות הללו מתממשקות למערכות הבילינג של סאפ (SAP).

נציין כי, במהלך המלחמה קיבלנו פרס על פרויקט ה-GIS, שיוענק בכנס היוקרתי של Esri שייערך בלאס וגאס בקיץ.

עוד בנושא בקרה ושליטה: יש בעיר כ-4,600 מצלמות. בעת אירוע של נפילת טיל אנחנו יודעים להפעיל את המצלמות הרלוונטיות, שמתחילות לשדר מיידית מהשטח – עוד לפני הגעת כוחות ההצלה. יש לנו גם מצלמות ניידות, שנפרסות מיידית, על פי דרישת הנהלת העירייה, למקומות שאין כיסוי לאתר הנפילה".

איך מטפלים בפערי המיגון, שמן הסתם קיימים, כמו בכל עיר?
"העירייה, בשיתוף יחידת המחקר ואגף הטכנולוגיות, פיתחה מערכת שמדמה פערי מיגון באמצעות אלגוריתמים מבוסס AI על פלטפורמת GIS. כלומר, ניתן לנתח ברמת שכונה ורחוב אילו אוכלוסיות ממוגנות לפי מרחק מהמרחב המוגן.

על פי נתוני המערכת, מצבה של תל אביב טוב יחסית: לכ-85% מתושבי העיר, המונה כיום כחצי מיליון תושבים, יש אמצעי מיגון כלשהו. יש גם התייחסות למבני ציבור, בתי ספר ומרכזים קהילתיים".

ראינו במלחמה הזו תופעה נרחבת של שימוש בחניונים ובתחנות רכבת כמקלטים. יש שם בעיות קליטה קשות. איזה מענה נתתם?
"נושא המיגון הינו נושא מרכזי בטיפול של כלל האגפים בעירייה. בכל יום יוצאים צוותים של העירייה לבצע בקרה במקלטים – הכוללים בדיקות תחזוקה, ניקיון, בעיות קליטה של Wi-Fi ולצערנו גם ונדליזם.

לגבי ה-Wi-Fi: אכן מדובר באתגר, שכן במקומות שבהם מתרכזים דיירים רבים נוצר עומס על הרשת. הפתרון שפיתחנו במהלך המלחמה כלל פריסה של כ-115 אתרים עם תשתיות Wi-Fi ייעודיות, שמאפשרת ניתוב עומסים והגבלת שימושים – וכך יותר אנשים יכולים לגלוש. המערכות נפרסו בעיקר במוקדים ציבוריים גדולים, וכיום אנו מתמודדים עם תקלות בודדות בלבד וממשיכים בפריסה".

בעת חירום חשוב מאוד הידוק הקשר עם התושבים. כיצד אתם מסייעים?
"בהחלט. זו נקודה חשובה מאוד. יש להבין שבזמן חירום מוקד 106 מתרחב, בזכות הפלטפורמה מבוססת CRM (ר"ת Customer Relationship Management). יש לנו צוותים שמקיימים מדי יום קשר עם אוכלוסיות הזקוקות לטיפול מיוחד, כמו קשישים. אנו מגייסים עובדי עירייה מכלל האגפים ופורסים מערך מוקדנים על מערכות ה-CRM העירוניות, המאפשרות לתשאל את התושבים ולפתוח קריאות יזומות בזמן אמת, והכל משוקף לדשבורד המרכזי של החמ"ל. שם ניתן לראות את היקף השיחות היזומות, הטיפול בהן והצורך בשליחת צוותים לשטח".

במה שונה המלחמה הזו לעומת מבצע "עם כלביא"?
"ראשית, צברנו ניסיון בכל הקשור למתקפות איראניות. מעבר לכך, מאז תחילת 'חרבות ברזל' אנו נמצאים בתהליך מתמיד של הפקת לקחים כארגון לומד – ותמיד יש מה לשפר. במבצע 'עם כלביא' תל אביב נפגעה משמעותית, ולכן נערכנו לתרחישים שונים. לאורך התקופה ביצענו תרגולים וסגרנו פערים טכנולגיים הכוללים שיפור המערכות והמידע על התושבים לחירום.

האגף שלנו מונה כ-600 עובדים ומתנהל כבית התוכנה על פי מתודולוגיות מתקדמות, וכל בקשה עוברת תהליך סדור של תיעדוף ופיתוח בלוחות זמנים קצרים דרך צוות IT Business Partner, שמקבל דרישות עסקיות ונותן מענה מהיר.

אני סבור שאחד מסודות ההצלחה שלנו הוא ללא ספק ההון האנושי הטכנולוגי בעירייה ושיתוף הפעולה ההדוק שלנו עם הנהלת העירייה וכלל האגפים שהם שותפים מקצועיים מלאים לעשייה שלנו. אגף טכנולוגיות ומערכות הוא כמובן חלק מהנהלת החמ"ל אך אנו לא לבד שם. בראשם, כמובן, עומד מנכ"ל העירייה וסמנכ"ל התפעול המנוסים, אשר מבינים את חשיבות ההיערכות והתרגול ומנהלים את העירייה בחוכמה בשגרה ובחירום".