"הייעוד שלי בחיים הוא לעזור לאנשים – לא חיפשתי אקזיטים"

בפרק הזה של פודקאסט אנשים ומחשבים, אירחנו את זאב שטח, מנכ"ל ומייסד קבוצת קומדע, אותה הקים לפני 40 שנה. בראיון חשוף מספר שטח על אבני הדרך בפעילות שלו, שהיו למעשה יזמות וחדשנות, מבלי שמישהו אז דיבר על כך. בהמשך מספר שטח על מהפכת ההזדהות האישית והחתימה הדיגיטלית, שהוא אחד מיוזמיה.

ספר קצת על עצמך
"נולדתי בתל אביב, ובגיל 18 עברתי לחיפה ללמוד כעתודאי בטכניון. לאחר סיום הלימודים עברתי לרמת השרון, העיר בה אני מתגורר כיום. נשוי לרותי, אותה הכרתי בשירותי הצבאי, יש לנו שני ילדים, שגם הם עובדים בקבוצה שלנו. אחרי השחרור עבדתי תקופה קצרה אצל היזם רוני ענב, והצלחתי להביא פרויקט תקשורת בבנק לאומי, כי זה היה התחום שהכי הרבה הבנתי בו. אבל אז הבנתי סופית שלהיות שכיר זה לא בשבילי ויצאתי לעצמאות, למרות שהיו לי חששות, בנק לאומי המשיך להיות לקוח שלי. עבדתי אז עם משה נדיר ז"ל, שהטיל עלי לארגן את רשת התקשורת של הבנק. כמו כן היו לי לקוחות נוספים, נתתי שירותי ייעוץ לחיל האוויר, לפרויקטים שהיו אז סודיים. בהמשך, נחשפתי לתחום של TCP/IP (ר"ת Transmission Control Protocol/Internet Protocol), דבר שבהמשך היה אחד העוגנים של רשת האינטרנט. אבל המערכות שהיו קיימות אז היו קנייניות של חברות טק גדולות, והן, כמובן, לא אהבו את הפתרונות שאנחנו הבאנו שהתחרו ביניהם".

אפשר לומר שנלחמת בזאבים… לא חששת?
"היו בדרך כל מיני ניסיונות מצד אנשי מכירות שניסו לשכנע אותי לרדת מהעניין, אבל האמנתי במוצרים ובטכנולוגיה. מה ששינה את המציאות לטובתנו זו חברת חשמל, שהייתה לקוחה שלנו. הם החליטו שמי שלא מיישם פתרונות TCP לא יוכל להיכנס לרשת שלהם, וזה ללא ספק היה ה-'גיים צ'יינג'ר'. אחרי זה הצטרפו לקוחות נוספים, כמו חיל אוויר ועוד גופים. בשלב הבא סיפקנו לשוק מוצרי פיירוולים (Firewalls) כדי להגן על המערכות שכבר אז היו פרוצות, עד שצ'ק פוינט (Check Point) נכנסה לשוק, עם חומות האש, והם השקיעו בפיתוח מקומי של הפתרונות שלהם, משהו שאני אז לא יכולתי להרשות לעצמי, וכך בעצם ירדתי מהנושא".

נכנסת לתחום שגם אז היה חדש: הזדהות וחתימה דיגיטלית
"הייתה בעיה כבר אז של קושי בזהויות באבטחת מידע. אני חזיתי את הצורך בפתרונות לבעיה זו, שהלכה והחריפה עם פרוץ האינטרנט. פיתחנו את התוכנה הראשונה לשרת ביומטרי, שגם ידעה לזהות על בסיס פנים. באחת התערוכות בפריז, קיבלתי לשווק בארץ את המוצרים של חברת RSA (ר"ת Rivest-Shamir-Adleman), שכבר אז הייתה אחת המובילות בתחום. ואחר כך נכנסנו לעולם טכנולוגיית ה-PKI (ר"ת Public Key Infrastructure), כלומר תשתית המפתח הציבורי. הצורך היה קיים, אבל לא היו מספיק מכירות, כי לא יכולתי לגייס עוד אנשים. ובכל זאת המשכתי להאמין ביכולות שלנו. עם הזמן פיתחנו שרת משלנו OTP (ר"ת One-Time Password) מתחרה ל-RSA, וזה התקבל יפה מאוד בארגונים. היה לנו כבר רקורד של חברה אמינה, וככה עברנו למעשה לשלב הבא של התפתחות החברה".

מהפכת החתימה הדיגיטלית

המאבק הבא שלך היה בנושא החתימה הדיגיטלית. ספר קצת
"אספר אנקדוטה קטנה שממנה התפתח כל הסיפור. יום אחד צלצלו אליי ממשרד המשפטים ממשרדה של טנה שפניץ, שהייתה סגניתו של היועץ המשפטי אליקים רובינשטיין, והיא ביקשה שאבוא לפגישה עם אנשיה כדי שאסביר להם מהי חתימה אלקטרונית. בתום הפגישה, בארוחת צהריים שביקשה שאצטרף אליה, אמרה לי שהיא הולכת לכתוב חוק בנושא ומבקשת את הסיוע שלי. כמובן שהסכמתי, וככה עבדנו עם הצוות שלה, זו הייתה אחת התקופות היותר מרתקות. מבחינתי הרגשנו שאנו עושים ממש מהפכה".

ואז עלה הנושא של גורם מאשר
"נכון. תוך כדי העבודה על החוק התעוררה השאלה מי יכול להיות הגורם שיאשר את האפשרות להשתמש בחתימה דיגיטלית לצרכים השונים.

שכנעתי שזה צריך להיות גוף שלישי, כי ממשלה או בנק לא יכולים להיות במצב של ניגוד עניינים מול לקוחותיהם. הייתה בעיה עם זה כי אילו הממשלה הייתה גורם מאשר, לא היה טעם שיזם פרטי ייכנס להשקעות האדירות הללו בהקמת גורם מאשר, והפשרה הייתה שמיקי איתן ז"ל, ובועז דולב, אז מנהל ממשל זמין, יגישו לוועדת הכנסת בשם הממשלה מסמך שאומר כי הממשלה לא תהיה גורם מאשר. בעקבות זה הקמתי את קומסיין, השקענו בפיתוח ובתהליכים, והמוצרים היו חדשניים. ההתחלה הייתה קשה, כי לא היו ביקושים, שתי חברות אחרות שקמו בעקבות החוק נסגרו, אבל כמו שפעלתי לאורך כל חיי, המשכתי בזה למרות שלא הייתה פה הכנסה של שקל".

למה בעצם?
"כי היי-טק זה ריצה לטווח ארוך. אם אתה רוצה להחדיר מוצר חדש ללקוחות, אתה צריך אורך רוח, אלא אם כן אתה מחפש אקזיטים. ואכן לאט לאט מספר הלקוחות גדל. כל חיי חיפשתי תמיד לפתח כלים ופתרונות שעוזרים לאנשים, שמשנים מציאות. לא חיפשתי אף פעם אקזיטים, למרות שהיו לי לא מעט הצעות".

ואז שוב הממשלה ניסתה להילחם בך…
"כן. ב-2009, כשעלה הנושא של תעודות הזהות החכמות שאחד הדברים שם היה אמור להיות החתימה הדיגיטלית. הממשלה החליטה שהיא תקים גורם מאשר, ולמעשה הפרה את ההבטחה בכתב שניתנה. נאלצתי להילחם, השתתפתי בכל ישיבות הוועדות בכנסת. היועץ המשפטי דאז, יעקב נאמן ז"ל, לא הבין על מה המהומה הציבורית, והעביר את זה למיקי איתן ובועז דולב, שתמכו בי. אחרי שורה ארוכה של דיונים, הוצעה פשרה: קומסיין לא תהיה גורם מאשר לתעודות זהות חכמות, וכל השאר יהיה באחריות גורמים מאשרים פרטיים והממשלה לא תציע חתימות אלקטרוניות למגזר הפרטי. הסכמתי אז, ובכך נגמר הסיפור. לצערי, עד היום אין חתימות אלקטרוניות בתעודות הזהות, ואני משוכנע שיכולתי לתרום בכך ולבצע את זה בהצלחה".

היי-טק זה ריצה לטווח ארוך

איך אתה רואה את נושא החדשנות בעולם שכל הזמן משתנה?
"יזם צריך לגלות נחישות, אורך רוח ואחריות. בלי זה הוא לא יצליח. זה הוכח לאורך ההיסטוריה של יזמים הכי גדולים בעולם. לכולם היו קשיים, בוודאי גם לי, כחברה פרטית שצמחה תמיד אורגנית ולא חייבת שקל לאף אחד. אני חושב שאנחנו בכיוון הנכון. העולם היום הרבה יותר כאוטי, הרעים ימשיכו לנסות לפרוץ, לבצע פעולות סייבר, גם ברמה המדינתית, והיזמים יפתחו פתרונות. לטעמי יש יותר מדי יזמים שמחפשים את הכסף, אקזיט מהיר, ולא בהכרח לפתח מוצרים לטובת החברה. אני אישית פחות מתחבר לזה".

40 שנה תובעניות – איש משפחה, איך מאזנים?
"אם יש לי נקיפות מצפון זה שלא הייתי נוכח בגידול הילדים ואם הייתי נוכח – לא ממש התאים. גם את זה צריך לדעת כל יזם. יש לזה מחיר, לא רק בחוסר הנוכחות, אלא גם בלא להיות רגוע. למזלי יש לי את רעייתי, רות, הנהדרת, שגם שותפה בדירקטוריון של החברה. עם השנים אתה לומד לאזן והיום אני כבר יודע לפתח את האינטליגנציה הרגשית, שלא הייתה לי הרבה שנים, וזה טיפ לכל מנהל צעיר: לא מספיק טכנולוגיה מעולה, אתה צריך להיות קשוב לאחרים, במיוחד לעובדים, ולא כל החכמה אצלך".

להאזנה לפודקאסט המלא