"ה-AI 'משבשת' עסקים והמלחמה משבשת את השגרה, אך השוק אופטימי"

"הבינה המלאכותית 'משבשת' עסקים והמלחמה משבשת את השגרה, אבל השוק משדר אופטימיות ואני שותף לה. ענף ה-IT הפגין גם בשנה האחרונה חוסן כלכלי, כפי שקרה מאז תחילת המלחמה. ניתן לראות את זה בדו"חות של החברות הציבוריות. להיי-טק הישראלי יש הרבה מה להציע, ואין לנו ברירה אלא להפגין חוסן", כך אומר שחר אפעל, מנכ"ל נס, בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים לרגל תחילת השנה החדשה. נס מציינת השנה 25 שנים להקמתה.

לאפעל יש היסטוריה של קריירה ניהולית מעניינת, הכוללת שתי קדנציות בנס: בקדנציה הראשונה הוא עבד בה כ-10 שנים, מיום הקמת החברה, מתוכן שלוש שנים הוא כיהן כמנכ"ל. לאחר מכן הוא פרש לתפקידים אחרים, וחזר לשמש כמנכ"ל נס לפני 11 שנים, בעקבות רכישתה על ידי חילן.

בראיון נדיר, אפעל מספר על האתגרים הטכנולוגיים בעולמות ה-IT, מהפכת הבינה המלאכותית והשפעתה על עולם העבודה, על הפעילות של נס במגזרים הממשלתי והציבורי, וכן על התמיכה של החברה בחיילי המילואים במלחמה.

אפעל נולד בתל אביב, אבל את רוב חייו בילה בירושלים. כיום הוא גר ברמת אפעל (ממש במקרה), והוא אבא לשלוש בנות.

איך התחברת לעולם הטכנולוגי ולתפקידים הניהוליים?
"נמשכתי לעולמות הטכנולוגיים מאז שאני זוכר את עצמי. אחרי הצבא למדתי הנדסת תעשיה וניהול, עם התמחות בעולמות רשתות התקשורת והאינטרנט – תחום שהיה אז חדש. אחר כך הקמתי חברה בתחומי התקשורת ואינטגרציית המערכות, שלימים התמזגה עם אייפקס ונרכשה על ידי נס בשנת 2000".

אחרי הקדנציה הראשונה שלך בנס פרשת וחזרת. מדוע?
"האמת היא שזה כלל לא היה מתוכנן. באותה העת קרה משהו בנס. הבעלים של החברה דאז, ב-2014, הייתה קרן אמריקנית פרטית, שהמנהלים שלה היו פחות מרוצים מהביצועים של החברה באותה התקופה. והם החליטו למחוק אותה מהמסחר בבורסה של ניו יורק.

זיהיתי הזדמנות להפריד בין נס ישראל לנס הגלובלית, ולהפוך אותה לחברה ישראלית, עם ניהול ישראלי. עשיתי זאת יחד עם חילן, שבסוף רכשה את נס בישראל, וחזרתי למנכ"לות החברה. נס התפתחה מאוד מאז הרכישה. כיום מועסקים בה 5,000 עובדים – מספר כפול מזה שהיה עם שובי לחברה".

איך אתה מסכם את השנה?
"אין ספק שהבינה המלאכותית 'משבשת' עסקים והמלחמה משבשת את השגרה, אך השוק משדר אופטימיות, ואפשר לראות את זה בדו"חות של החברות הציבוריות. אצלנו, הביקושים מצד הלקוחות גברו, כי עובדים ועובדות רבים.ות שלהם גויסו גם השנה למילואים, והם היו זקוקים לסיוע. ענף ה-IT הפגין גם בשנה האחרונה חוסן כלכלי, כפי שקרה מאז תחילת המלחמה. אני שמח שהיינו במקום שיכולנו לתת מענה לביקושים הללו, ועשינו זאת בכל מיני דרכים, חלקן יצירתיות, בין היתר על ידי גיוס אנשים, והרבה בזכות התגייסות של העובדים והעובדות שלנו, שמילאו את השורות ואת המשימות של חבריהם.ן שגויסו. באשר לעתיד, שוק ההון מניח שהמצב ישתנה מתישהו והלחצים יפחתו".

באחרונה היו מספר מיזוגים בענף. מה המדיניות שלכם בנושא?
"אנחנו בודקים את השוק כל הזמן, ובשנה האחרונה ביצענו שתי השקעות משמעותיות: הראשונה היא בחברה בשם בוסט, שהיא השותפה המובילה של מאנדיי, והשנייה, שאיתה נכנסנו להסכם הפצה ושותפות עם אופציה להגדלה, היא סאמט, שפיתחה מנוע AI לתמלול בעברית. המוצר מבצע את כל תהליכי התמלול, ומוציא סיכום של דיונים ופרוטוקולים בצורות שונות במגזרים שונים, כגון ברשויות מקומיות, אקדמיה, גופי בריאות ואף במערכת המשפט, שם היא פועלת בהצלחה ויש לה ביקושים גדולים".

האם צפויות עוד רכישות? אתם מזהים חברות על המדף?
"תמיד יש הזדמנויות, כולם מסתכלים ובודקים. אני חושב שכשחקן בשוק, הוכחנו שאנו יודעים טוב מאוד לעשות את ההשקעות האלה. העקרון המוביל שלנו הוא שהרכישה וההשקעה יהיו משמעותיות, עם היתכנות עסקית ויצירת ערך – ולא רק לשם הרכישה".

"פרויקט מדהים". נימבוס. צילום: BigStock

מה דעתך על פרויקט נימבוס?
"ברמה האסטרטגית, נימבוס הוא פרויקט מדהים. אני אומר זאת בראייה אובייקטיבית, לא כמנכ"ל חברה שפועלת בו, אלא כאזרח במדינת ישראל. נימבוס הצליח לייצר תופעה שאין לה תקדימים במדינות אחרות: שתי שחקניות ענן בינלאומיות, גוגל ואמזון, הקימו פה דאטה סנטרים ייעודיים לישראל. זה ללא ספק גיים צ'יינג'ר משמעותי ביותר.

בצד של היישום והמימוש והמעבר לענן, הקצב הוא איטי יותר ממה שציפו. זה נובע מסיבות רבות, ולא רק טכנולוגיות. המגזר הציבורי השקיע שנים במערכות און-פרם, ואי אפשר לצפות שביום אחד יעבירו את הכול לענן. אבל הקצב גדל בהדרגה ואנחנו משקיעים בזה לא מעט. בנוסף, יש מגבלות רגולטוריות, כמו נושאי הפרטיות ואבטחת המידע והסייבר. אני מעריך שנימבוס יעסיק אותנו עוד כמה שנים טובות".

איך אתה רואה את הבינה המלאכותית והשפעתה על השוק הארגוני?
"תהיה לה השפעה ישירה על עולם הנדסת התוכנה כולו. זה תחום שמשתנה לנו מול העיניים. כל תהליך יצירת התוכנה עובר שינוי, כולל בעולם ה-IT , בעיקר בקטע של תהליך כתיבת התוכנה, שעובר תהליך של אוטומציה.

אני פוגש מנכ"לים ומנמ"רים שבודקים פרויקטי בינה מלאכותית, והם מספרים לי שהם מגלים שבין חמישה עד שמונה מכל עשרה פרויקטי AI מתגלים כלא בדיוק מה שהם חשבו. כלומר, קיימת הבנה שזה קצת יותר מסובך, והם מתרכזים בפרויקט אחד או שניים של בינה מלאכותית.

כאן מגיעים לנקודה היותר חשובה בעולם ה-AI: כולם מבינים שכלי הבינה המלאכותית בשוק הארגוני דורשים דאטה שגדלה בכמויות אדירות, ולא סתם דאטה, אלא כזאת מדויקת. לשם כך הם צריכים לטייב את המידע והידע, ולוודא שהם אכן אמינים. בנוסף, צריכים לדאוג לנושא הפרטיות ואבטחת המידע. זה הכיוון שלשם הולך וילך השוק הארגוני בכל מה שקשור ליישום תהליכים מבוססי AI, ואנחנו מעניקים מענה גם לשלבים המקדימים והחשובים האלה של טיוב, סידור והכנת הדאטה".

מה הייתה הפעילות שלכם לטובת אנשי המילואים?
"מאז תחילת המלחמה, 500 מאנשינו גיוסו לתקופות ארוכות. מעבר להחלטה שקיבלנו להמשיך לשרת את הלקוחות למרות הקושי, לקחנו על עצמנו לסייע לאנשי המילואים ולמשפחותיהם – לעובדות שהבעלים שלהן גויסו, לעובדים שהנשים שלהם גויסו, ובכלל, באופן הרחב ביותר, קיבלנו החלטה עקרונית גורפת: לא פיטרנו אף עובד שהיה במילואים תקופה ארוכה ועשינו את כל מה שאפשר כדי להקל על אלה שחזרו, עם כל הקשיים שהיו להם, אחרי תקופה כל כך ארוכה של ניתוק ולחימה. זה לא דבר של מה בכך. עשינו הכשרות, ונתנו תמיכה ומענה לאתגרים ולצרכים שלהם. עשינו את הכול כדי להחזיר אותם ואותן לכשירות לעבודה.

הופתענו כשקיבלנו יום אחד הודעה שאנחנו מוזמנים לקבל את פרס שר הביטחון על שליחות ותרומה לחיילי המילואים. לא ידענו על כך. למעשה, המועמדות לפרס הוגשה באנונימיות על ידי עובדות ועובדים שלנו, שביקשו להחזיר תודה לחברה על המעטפת התומכת שקיבלו לאורך התקופה כמילואימניקים.ות. זה מאוד מחמיא לנו ומרגש אותנו".

מה אתה מאחל לנו לשנה הבאה?
"אני מקווה שיהיה סוג של שגרה, שהיא לא שגרת מלחמה, ואני מרשה לעצמי לפתוח את קופסת המשאלות שאנחנו פותחים כמעט בכל יום ומקווים שתתממשנה – שיחזרו החטופים, שישובו כל המפונים והמשפחות לבתיהם ושהחיילים והחיילות יחזרו בשלום".