בעקבות החסימה ממיקרוסופט: מה תעשה 8200?

בעקבות תחקיר של הגרדיאן הבריטי מאוגוסט השנה, הודיעה מיקרוסופט ליחידה 8200 בשבוע שעבר כי הפסיקה את הגישה של אנשיה לטכנולוגיות שלה. זאת, לאחר שעלה כי היחידה הפרה את תנאי השימוש כשאחסנה ביג דאטה (מידע עתק בהיקף עצום), ובו נתוני מעקב אחר פלסטינים, שעברו עיבוד בענן הציבורי שלה, (אז'ור) Azure.

לפי פרסומים זרים, בתוך ימים ספורים מפרסום תחקיר הגרדיאן, 8200 העבירה במהירות את המידע המודיעיני שלה מחוץ לדאטה סנטר של מיקרוסופט בהולנד, ועשתה זאת כבר בראשית אוגוסט. דיווח אחר גרס כי 8200 תכננה להעביר את המידע לפלטפורמת הענן של אמזון, AWS.

בצה"ל לא זלזלו במהלך של מיקרוסופט, אך אמרו כי מדובר באירוע ידוע, שהם נערכו אליו מראש, גיבו נתונים ויצרו פתרונות חלופיים. לפי הצבא, המהלך של מיקרוסופט לא פגע מבצעית בפעילות השוטפת, אבל בטווח הארוך יש חשש מ"אירוע מתגלגל", במסגרתו חברות נוספות העובדות מול מערכת הביטחון ינקטו בצעדים דומים.

יש להכניס בחוזי הענן מנגנוני שקיפות וערעור מוסדרים. נדרש לפתח תשתיות ענן עצמאיות, שיבטיחו המשכיות במקרה של ניתוק. ובעיקר – חשוב להטמיע שיקולי זכויות אדם במדיניות הביטחונית שלה

הסוגיות העולות והתלות בחברות הטק האמריקניות

המהלך של מיקרוסופט מציף כמה סוגיות בישראל: האם ישנה מדיניות של החזקת נתונים צבאיים רגישים בענן צד שלישי שאינו בתחומי המדינה, ואם כן, האם מדיניות זו ממומשת הלכה למעשה. גורמים ציינו כי "החסימה של מיקרוסופט ממחישה את התלות של המדינה בתשתיות ובשירותים של חברות טק אמריקניות". כמה אנליסטים הביעו ביקורת ושאלו, ספק בציניות: "מדוע מיקרוסופט שינתה את עמדתה בנושא זה כעת? בפשטות, החברה אומרת שלא ידעה למה הצבא הישראלי משתמש בשירותיה".

אלא שלמרות עמדת מיקרוסופט, הרי שהתחקיר של הגרדיאן, בשיתוף שיחה מקומית ו-972+, כלל מסמכים פנימיים שדלפו ממיקרוסופט, לצד ראיונות עם אנשי מיקרוסופט וצה"ל – שהעידו כי יחידה 8200 אחסנה תקשורת פלסטינית בפלטפורמת הענן של מיקרוסופט. אחרים ציינו כי "'מיקרוסופט' ידעה גם ידעה. אלא שהשימוש של 8200 במשאבי ענן אז'ור קסם לה מבחינה מיתוגית-שיווקית, וגם כספית".

נזכיר כי פלטפורמת אז'ור של מיקרוסופט מספקת מגוון שירותי ענן, כולל אחסון רחב היקף, כמעט בלתי מוגבל, לצד יכולות בינה מלאכותית עוצמתיות המאפשרות שלל פעולות – יירוט, תמלול, תרגום וניתוח של מיליוני שיחות טלפון והודעות טקסט.

"כל הסידור מההתחלה, משנת 2021… היה בין מפקד 8200, יחידה שידועה במעקב אחר פלסטינים, לבין בכירי מיקרוסופט", אמר העיתונאי מרון רפפורט, שהיה מעורב בתחקיר, לאל ג'זירה בסוף השבוע. אנליסטים אחרים הביעו ספק על מידת ההשפעה של המהלך של מיקרוסופט על המעקב של ישראל בעזה ובגדה המערבית. זאת, כי לא ברור כיצד מיקרוסופט תבטיח שלצבא הישראלי לא תהיה גישה לאז'ור, לשירותי ה-AI שלה ולמוצרים ושירותים אחרים שלה. אחד העובדים הפרו-פלסטיניים במיקרוסופט אמר כי "הרוב המכריע של החוזה של 'מיקרוסופט' עם הצבא הישראלי נותר בעינו". פעילי זכויות אדם ציינו כי ממשלת סין נוקטת בטקטיקות דומות כדי לעקוב אחר אויגורים – תושבים סינים מוסלמים.

ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה. צילום: נורית יהלומי

לדברי ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, מומחית למשפט וטכנולוגיה במכון הישראלי לדמוקרטיה, "מדינת ישראל חייבת לזכור של-מיקרוסופט, בדיוק כמו לענקיות הטק האחרות, יש שיקולים שונים בתכלית מאלה של ממשלת ישראל ומערכת הביטחון הישראלית. יש לחץ מצד עובדים ומשקיעים, לחץ ציבורי ותקשורתי, וחשש מפגיעה במוניטין ובקשרים עם ממשלות אחרות".

"מבחינת חברות הטכנולוגיה", אמרה ד"ר שוורץ אלטשולר, "פרשיות כאלו אינן רק שאלה משפטית של פרשנות בדבר תנאי השימוש – אלא גם סיכון עסקי. הממשלה הנוכחית גם לא לוקחת מספיק בחשבון שיקולי זכויות אדם ואת העובדה שענקיות הטכנולוגיה מתיישרות עם השיח הזה". 

"לכן", ציינה ד"ר שוורץ אלטשולר, "מדינת ישראל לא יכולה להסתפק רק בגיבוי טכני. היא זקוקה גם לגיבוי משפטי ואסטרטגי: יש להכניס בחוזי הענן מנגנוני שקיפות וערעור מוסדרים. נדרש לפתח תשתיות ענן עצמאיות, שיבטיחו המשכיות במקרה של ניתוק. ובעיקר – חשוב להטמיע שיקולי זכויות אדם במדיניות הביטחונית שלה". 

היא סיכמה ואמרה כי "בעולם שבו תנאי השימוש של מיקרוסופט או אמזון הם הריבון האמיתי, ישראל עלולה למצוא את עצמה כמו מטוס שמנועיו כבים באמצע הטיסה: משייטת בין העננים בלא מסלול נחיתה, מה שיגרום למערכות שלנו נזק בל ישוער".