אנשי השנה בהיי-טק: הג'וניורים
הג'וניורים חורשים על הלינקדאין, שולחים קורות חיים - ויוק, לרוב זה אפילו לא מגיע לראיון עבודה ● זהו מצב חמור, שעלול להשליך לרעה על הארגונים - ועל החברה כולה ● האם נראה שינוי בעתיד?
תשפ"ה אמנם לא הייתה השנה הקשה ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי, אבל היא גם לא הייתה קלה – בגלל המלחמה המתמשכת, שהשפיעה לרעה על המשקיעים, בעיקר הזרים, וכתוצאה מכך על מצב הגיוסים של הסטארט-אפים וקרנות הון-הסיכון, ועקב העובדה שאם להתנסח בעדינות, ישראל לא מובילה בעולם הלוהט של ה-AI. אמנם, גוגל קנתה השנה את וויז בעסקה הגדולה ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי – 32 מיליארד דולר, היו עוד כמה אקזיטים מכובדים ואנבידיה הכריזה על הקמת מרכז ענק של AI בצפון, אבל בכללי, המצב לא משהו.
המצב עוד יותר לא משהו בקרב הג'וניורים שרוצים לעבוד בהיי-טק. אלה שהשתחררו מצה"ל, כולל מתפקידים טכנולוגיים, סיימו מדעי המחשב באוניברסיטה או מעוניינים להתקבל לתחום הנחשק ביותר באופן כללי – ולא מוצאים עבודה. הם חורשים את הלינקדאין, נכנסים לאתרים ייעודיים, מנסים לשמוע על משרות מפה לאוזן, שולחים המון קורות חיים – ויוק. ברוב המקרים זה אפילו לא מגיע לראיון עבודה, שלא לדבר על משרה.
מה אומרים המספרים?
הנתונים רעים. רעים? גרועים! שימו לב לזה: בשנה שעברה, רק קצת יותר מ-5% (!) מבוגרי מקצועות ההיי-טק באקדמיה בישראל מצאו עבודה בענף. מדובר ב-360 מתוך 6,500 איש. בנוסף, לפי נתונים שפרסמה חברת ההשמה להיי-טק אתוסיה ביוני האחרון, מספר המשרות הפתוחות לג'וניורים צנח ב-40%. ככלל, מספר דורשי העבודה בהיי-טק קפץ מ-7,000 בינואר 2019 ל-15 אלף באפריל השנה. כל זה קורה על אף המחסור הקבוע בעובדים בענף, שהוזן בשנתיים האחרונות על ידי גיוס המילואים הנרחב, שאילץ עובדים שלא להגיע למקום העבודה שלהם במשך חודשים ארוכים. חודשים שאותם הם "בילו" בעזה או בלבנון במקום במשרדים הנוחים בתל אביב או בהרצליה.
נראה שלעשות קאמבק למקצועות של הג'וניורים יעשה טוב לכולם: לחברה כולה, לארגונים, וכמובן להם ולחשבונות הבנק שלהם. העניין הוא שזה מצריך שינוי בדפוסי החשיבה של המנהלים
מדובר במשבר כלל עולמי, באופן טבעי לענף כה גלובלי כמו ההיי-טק: חוקרי הפורום הכלכלי העולמי הגיעו, במחקר שפרסמו באפריל האחרון, למסקנה שייתכן שה-AI כבר מחליפה 50%-60% מהג'וניורים במשימות ה-"טיפוסיות" של מקצועות הכניסה בהיי-טק, בהם תיקוני קוד, ניקוי דאטה וכתיבת טיוטות לדו"חות.
יש למשבר העולמי הזה שתי סיבות עיקריות: העובדה שחברות מעדיפות – ויכולות – לשכור עובדים בעלי ניסיון, ואף טאלנטים, מבלי להשקיע זמן רב וכספים לא מעטים בהכשרות, וכלי הבינה המלאכותית. ה-AI חוסכת לארגונים עובדים בעיקר בשכבה הנמוכה – אלה שמבצעים את המשימות היותר "אפורות", שלא דורשות ניסיון רב. ההחלפה של ג'וניורים על ידי בינה מלאכותית באה לידי ביטוי במקצועות כגון פיתוח תוכנה, בדיקות איכות ושירות לקוחות. בעידן ה-AI, כבר אין לג'וניורים אופק של קריירה בעולמות האלה.
למה ארגונים צריכים ג'וניורים ומה כדאי להם לעשות?
מה אפשר לעשות כדי לפתור את המשבר הזה? חוקרים מאוניברסיטת הרווארד מציעים לארגונים לעצב מחדש את משרות הכניסה – לא רק כדי להעסיק שוב ג'וניורים, אלא גם כי לטענתם, "מחיקה" של מקצועות כניסה להיי-טק רק כדי לחסוך בהוצאות מהווה "ראייה מסוכנת לטווח קצר – הן לחברות עצמן והן לחברה בכללותה". הם מפרטים ארבע "טענות חזקות" לכך שאל לארגונים לעמוד בפיתוי הזה, ובמקום זאת הם צריכים "לעצב מחדש" את המקצועות הללו.
בקצרה, הסיבה הראשונה היא שללא ג'וניורים, ארגונים לא יוכלו לבנות מקצוענים ומנהיגים עתידיים מדור הביניים – מה שלמעט, אולי, סטארט-אפים קטנים, חיוני למבנה הארגוני ולהיררכיה הארגונית. לדבריהם, בלא צמיחה של עובדים מלמטה, "הניהול ייהפך לאבסטרקטי, לא קשור ונאיבי בצורה מסוכנת". הסיבה השנייה היא שה-"תדלוק" של החדשנות הארגונית מתבצע לא רק מלמעלה למטה, כי אם גם הפוך, וצריך ג'וניורים שיעשו זאת, כאלה שמגיעים מדור ה-Z. עוד סיבה היא העשרת התרבות הארגונית, והטענה האחרונה, והלא פחות חשובה, היא הגנה על החברה (Society). ללא ג'וניורים בהיי-טק, מציינים החוקרים, הרבה מהם יפלו לאבטלה – דבר שיש לו השלכות רבות ורחבות עליהם אישית ועל הסביבה כולה, עד כדי ניכור ואפילו פשע. ואת זה כולנו לא רוצים.
מהו אותו "עיצוב מחדש" של מקצועות הכניסה שהחוקרים מציעים לארגונים? לא אתעכב על זה, ואת הפירוט המלא אתם יכולים לקרוא כאן. רק אכתוב שבראשי פרקים, ההצעות שלהם כוללות עיצוב מחדש של המשימות לעובדים ושל העבודה, התמקדות בכישורים רבודים ופיתוח העובדים.
נראה שלעשות קאמבק למקצועות של הג'וניורים יעשה טוב לכולם: לחברה כולה, לארגונים, וכמובן להם ולחשבונות הבנק שלהם. העניין הוא שזה מצריך שינוי בדפוסי החשיבה של המנהלים – וזה דבר שקשה לעשות. מה שנותר לג'וניורים עצמם הוא להתנחם בכך שהמעסיקים בכל זאת צריכים אותם, גם אם הם לא מבינים את זה, ולקוות שהמצב ישתנה בעתיד. עד אז, הם אנשי השנה שלנו.











תגובות
(0)