אחרי הטבח בקיבוץ: הרפת בכיסופים נחנכת מחדש, עם חידושים טכנולוגיים

מחר (ב') בערב ייערך בקיבוץ כיסופים שבעוטף עזה טקס חנוכת הרפת של הקיבוץ, חלבלבן. הרפת נהרסה בטבח ב-7 באוקטובר, ולאחר מאמצי שיקום שארכו יותר משנה וחצי, היא חוזרת לפעילות מלאה.

הרפת תיקרא על שם ראובן הייניק ז"ל, שהיה המנהל שלה ושנרצח על ידי מחבלי החמאס שחדרו לקיבוץ באותה שבת שחורה. בנוסף להייניק נרצחו באותו היום 12 חברי קיבוץ ושישה עובדים זרים. יתר החברים פונו לישובים סמוכים, שם הם שוהים עד היום. כוחות צה"ל ולוחמי כיתת הכוננות לחמו נגד המחבלים בקרב גבורה הירואי, שבמהלכו נהרגו תשעה לוחמים.

בטקס החנוכה מחדש של הרפת יוצגו החידושים הטכנולוגיים המוטמעים בה ובמכון החליבה. אלה כוללים חיישנים חכמים, מבוססי בינה מלאכותית, תוכנה לניהול העדר, רובוטים שמסייעים לניהול תהליך החליבה ועוד. כל אלה הם פרי תכנון ופיתוח של חברת התוכנה אפימילק מקיבוץ אפיקים, שמיחשבה את הרפת גם לפני ה-7 באוקטובר. מיד לאחר הטבח החברה נרתמה למאמצי השיקום של הרפת, יחד עם תנובה, משרד החקלאות, מינהלת תקומה וגופים אחרים. הייניק ז"ל הספיק להוביל את תהליך המחשוב של הרפת, שהיה כשנה לפני הטבח.

טל כהן, מנהל הפעילות העסקית של אפימילק, ברפת המתחדשת בקיבוץ כיסופים. צילום: יח"צ

"כבר מהיום הראשון לאחר ששמענו על האסון, היה לנו ברור שנעשה את הכול כדי להחזיר את הרפת לפעילות – כשהיא גדולה יותר, מתקדמת יותר בטכנולוגיות הניהול והאוטומציה – והכול מתוצרת כחול לבן", אמר טל כהן, מנהל הפעילות העסקית של אפימילק. כהן סיפר שתהליך השיקום של הרפת החל הרחק מכיסופים, במושב גלגל שבבקעת הירדן, כאשר אנשי המושב החליטו לחסל את הרפת שלהם. אנשי כיסופים לקחו על עצמם להמשיך לנהל אותה, על מאות פרותיה, עד שיסתיימו עבודות הבנייה מחדש של הרפת בכיסופים.

בינה מלאכותית לחליבת הפרות

הרפת החדשה בכיסופים היא במבנה קרוסלה, וכוללת 40 עמדות, שמאפשרות לחלוב 200 פרות בשעה, כאשר הכול מלווה בתהליכי אוטומציה לניהול העדר, לבקרת בריאות הפרה ולשמירה על איכות החליבה. התהליכים הללו כוללים גם רכיבי בינה מלאכותית. "הפרות נושאת קולרים שהם בעצם חיישנים, פרי פיתוח ייחודי של אפימילק, שיודעים לבדוק את מצבה של כל פרה בזמן נתון – מידע שמשפיע על רווחיות המכון", ציין כהן.

"הנתונים כולם מנוהלים דרך הענן, ומגיעים לטלפונים ולמחשבים של מנהלי המכון ושל הווטרינרים. כך הם יכולים לדעת, בין היתר, מתי הפרה נמצאת בייחום. חיישנים נוספים אוספים נתוני התנהגות, כמו הליכה, לעיסה, העלאת גרה, וכן מידע שמספק אינדיקציה לזיהוי מחלות", הוסיף.

חיישנים אחרים שמותקנים ברפת, גם הם פרי פיתוח של אפימילק, עוקבים אחרי כמות האוכל שכל פרה אוכלת ומשווים אותה לכמות החלב שהיא נותנת. כהן הסביר כי "הנתונים האלה יסייעו לרפתנים לשפר את יעילות ההזנה של כל פרה ויביאו לחיסכון בעלות המזון שהפרה אוכלת, שהוא אחד ממרכיבי העלויות היקרים ברפתות". כמו כן, כאמצעי עזר לייעול העבודה, בכניסה וביציאה ממכון החליבה מותקנים שני רובוטים, שמרססים באופן אוטומטי את עטיני הפרות. לדברי כהן, זה חוסך עבודה של שני עובדים בכל משמרת.

הקרוסלה ברפת בכיסופים. צילום: יח"צ

בסיום האכלוס מחדש של הרפת בכיסופים, היא תמנה 830 פרות ועגלות, ותייצר מעל חמישה מיליון ליטר חלב גולמי בשנה. לפני הטבח היא הכילה 700 פרות וייצרה ארבעה מיליון ליטר חלב גולמי בשנה. ההתייעלות הצפויה היא תוצאה של הפיתוחים הטכנולוגיים החדשים שהותקנו ברפת.

סיפור הצלחה בינלאומי

אפימילק היא בית תוכנה לכל דבר. החברה מפתחת פתרונות מחשוב לרפתות ומכוני חליבה. 90% מהפעילות שלה היא מחוץ לישראל, ב-50 מדינות, והמערכות שלה מנהלות 10 מיליון פרות ב-15 אלף רפתות ברחבי העולם, כולל בארצות הברית. החברה נוסדה ב-1977 כמפעל בקיבוץ אפיקים שבעמק הירדן. בתחילת דרכו עסק המפעל בפיתוח אמצעי עזר מיוחדים לחקלאות. בהמשך הדרך, בהשראת הממציא אלי פלס, החל המפעל למקד את פעילותו סביב רפת החלב בכלל וסביב מערכת חליבה ממוחשבת בפרט.

כיום, הבעלות על המפעל היא של קרן פורטיסימו, שמחזיקה ב-55% ממניות החברה, ושל קיבוץ אפיקים, הבעלים של יתר המניות. באפימילק מועסקים 250 עובדים, שליש מהם אנשי תוכנה, וכן דוקטורנטים, אנשי מקצוע ומומחים. מחזור המכירות המדווח האחרון שלה עמד על 200 מיליון שקלים לשנה.

כהן עצמו הוא רפתן במקצועו, והוא מנהל משק רפת עצמאי במקום מגוריו, במושב תל עדשים. הוא הגיע לאפימילק בשנת 2000 ומילא בה שורה של תפקידים, עד לתפקיד הנוכחי, כמנהל הפעילות העסקית של החברה. הוא אמר כי "החדשנות שלנו, שכל הזמן מתקדמת, ויחס העלות-תועלת שאנחנו מספקים לרפתנים ברחבי העולם הם הסיבה להצלחה העולמית שלנו, בסביבה התחרותית שבה אנחנו פועלים".