כך פועלים "מוחות כחול לבן" במעבדת המחקר של הענק הכחול בארץ

מעבדת המחקר של יבמ (IBM) בישראל, הנמצאת על רכס הכרמל בחיפה בשטח הקמפוס של אוניברסיטת חיפה, היא אחד ממרכזי המחקר הוותיקים בישראל, והוקמה עוד בשנת 1972. המעבדה כיום היא בין הגדולות מבין המעבדות שמחוץ לארצות הברית ומועסקים בה, על פי הערכות שונות, כמה מאות חוקרים וחוקרות, ביניהם סטודנטים מהטכניון ומאוניברסיטאות שונות בארץ. כל אלו מייצרים מרקם מיוחד של שיתוף פעולה בין תעשייה ומחקר אקדמי – וגם את אחד מסמליה מובהקים של הסטאראט-אפ ניישן.

בחודש מרץ השנה, נחנכה המעבדה המחודשת בחיפה בכנס חגיגי רב משתתפים בו צוינו כיווני המחקר והפיתוח החדשים של יבמ בתחומי הבינה מלאכותית, כאשר המיקוד הוא תרגום הפוטנציאל הגלום בתחום מהתאוריה למעשה.

מחקר שערכה החברה בקרב מנכ"לים העלה שהם מצפים להכפיל את השקעותיהם בבינה מלאכותית, בין היתר בסוכנים חכמים. לעומת זאת, מחקרים שונים בעולם מראים כי מרבית היוזמות של הטמעת AI בארגונים – תקועות. זו הסיבה שהענק הכחול הציב לעצמו יעד אסטרטגי שאליו מתמקדת מרבית תשומת הלב: לגשר ולעזור לארגונים להטמיע פתרונות בינה מלאכותית. האסטרטגיה מתחילה, בין היתר, במחקר שמטרתו לייצר פתרונות שיתזמרו (אורקסטריישן) תהליכים שונים בארגון.

קמפוס מעבדת יבמ בחיפה. צילום: באדיבות יבמ

"תפישת העולם שלנו היא חדשנות פתוחה"

מעבדת המחקר של יבמ בישראל שותפה לפרויקטים השונים בתחום הזה, והיא תורמת ומחזקת את הגאווה הישראלית, שבאה לידי ביטוי בהון אנושי ברמה הגבוהה ביותר שיש כיום בישראל, ובהתאם – זוכה להכרה עולמית.

מי שמנצחת על כל הפעילות הזו היא ד"ר איה סופר, שמונתה לתפקידה לפני ארבע שנים, והחליפה את המנכ"ל הוותיק עודד כהן, שכיהן בתפקיד 16 שנה.

ד"ר סופר עובדת ב-יבמ 26 שנים, ובין היתר הייתה שותפה לפריצות דרך כמו מחשב העל ווטסון, ופרויקטים רבים נוספים, שהיום הם חלק בלתי נפרד מהפתרונות שהענק הכחול מיישם.

לד"ר סופר יש כובע נוסף: היא מכהנת כסגנית נשיא לטכנולוגיית בינה מלאכותית ביבמ העולמית – עוד הוכחה לחשיבות וההערכה שיש במטה העולמי של ענקית המיחשוב לישראל ולהון האנושי שלה.

בראיון לאנשים ומחשבים, במסגרת ביקור במשרדי המעבדה בחיפה, מפרטת ד"ר סופר את המיקוד של מרכז המחקר במהפכת הבינה המלאכותית בראייה ארגונית וגם מספרת כיצד עבודת החוקרים שעובדים במעבדה מסייעת לפיתוח פתרונות שמשתלבים במוצרים שיבמ משווקת ללקוחותיה.

"תפישת העולם שלנו היא חדשנות פתוחה", אומרת ד"ר סופר. "אנחנו משתפים פעולה עם מדענים מהתעשייה והאקדמיה, כדי לתרום לפריצות דרך במוצרים ובפרסומים בתחומי הבנת שפה טבעית, ראייה ממוחשבת, מחשוב קוונטי, אבטחת מידע ומודלים, אוטומציה וגילוי מואץ עבור שירותי בריאות ומדעי החיים", מרחיבה ד"ר סופר.

"המעבדה גם פועלת ליצירת חדשנות המשתלבת עם יעדי הליבה של יבמ, וחלק לא מבוטל של המחקרים, מבשילים לכדי מוצרים שהחברה מספקת ללקוחותיה", מסבירה ד"ר סופר.

מהי תפישת העולם שלכם בנושא סוכני בינה מלאכותית?
"כתיבת קוד היא אחד התחומים שבהם בינה מלאכותית מראה פוטנציאל גדול מאוד. אבל בעוד המודלים הקיימים עובדים נפלא על שפות תכנות נפוצות, הם פחות מאומנים לעבוד על שפות ייחודיות כגון קובול – שפת התכנות של המיינפריים של יבמ. כידוע, המיינפריים מריץ את התהליכים הקריטיים ביותר של מרבית הארגונים הגדולים בעולם וגם בישראל, בין היתר במגזרים פיננסים.

האתגר הוא המודרניזציה של הקוד שמריץ את האפליקציות האלה, ונכתב ברובו בקובול ובארכיטקטורות מחשב מיושנות, שלא מאפשרות לו גישה ליישומים יותר מודרניים. ויש אתגר נוסף, מספר המתכנתים שיכולים לתכנת את המערכות האלו הולך ופוחת.

אחד הפתרונות שהאנשים שלנו, חוקרי וחוקרות המעבדה בחיפה, היו מעורבים בו, הוא פיתוח יישומים שבאים להתגבר על האתגר הזה באמצעות בינה מלאכותית יוצרת. 

יישומים אלה יכולים למשל לתרגם קוד שנכתב בקובול לג'אווה, כפי שאנחנו משתמשים ב-AI לתרגם משפה מדוברת אחת לאחרת. כמו כן ניתן לייצר קוד שיאפשר לאפליקציות המיינפריים להתחבר ליישומים החדשים בארגון, שאינם מדברים עם המיינפריים היום".

מהם האתגרים המשמעותיים שארגונים מתמודדים איתם בהטמעת המודלים הג'נרטיבים ביישומים ארגוניים?
"האתגר הגדול הוא האמון. האם ניתן לסמוך על המודלים הללו. זה לא סוד שלעיתים הבינה המלאכותית טועה וכמו כן ישנן סכנות של דליפת מידע ממודלים והתקפת מודלים.

כמו כן, ארגון מפעיל את המודלים האלו על הידע הארגוני שלו, אשר המודלים לא ראו באימון שלהם, תוך שמירה על הרשאות הגישה הארגוניות. כך שעובד מן המניין, למשל, לא ייחשף למידע שרק לאנשי משאבי אנוש יש גישה אליו.

אחד התחומים שאנחנו משקיעים בהם הרבה אנרגיה הוא בניית כלים לבדיקת נכונות של המודלים ושל היישומים שמשתמשים בהם, כדי שלא יהיו הפתעות וכדי שלא ניתן יהיה לפרוץ למערכות האלה למשל על ידי פרומפטים מתוחכמים".

"אנחנו נתפשים כמעבדת מחקר מעשית ברמה מאוד גבוהה"

מחקרים מראים שחדירת ה-AI לשוק הארגוני העסקי איטית יותר. איך את רואה את זה?
"ארגון שרוצה לעשות שימוש משמעותי בבינה מלאכותית מגלה מאוד מהר שבעוד שהעלויות של ניסויים (POCs) סבירים, ברגע שעוברים ליישומים משמעותיים יותר ולסוכנים חכמים, העלויות יכולות להיות גבוהות מאוד. מודלים גדולים צורכים עשרות GPUs, כאשר כל GPU עולה עשרות אלפי דולרים. ואילו שימוש במודלים בענן דורש להעלות מידע, לעיתים רגיש, אל הענן, וגם כן יכול להצטבר לעלויות גבוהות מאוד. האסטרטגיה שלנו היא להתאים את המודל לצורך ולהשתמש במודל הקטן ביותר המתאים ליישום הדרוש. לצורך כך, יבמ מפתחת פלטפורמה שיכולה לסייע לארגון לעשות שימוש נבון ויעיל יותר במשאבי מיחשוב יקרים, כגון המאיץ, הזיכרון, ורשת התקשורת".

מה הדבר הבא שעליו אתם עובדים בימים אלה?
"כפי שציינו, אנו רואים בסוכנים החכמים את הדבר הבא. אנחנו עובדים על טכנולוגיה שתאפשר לפתח סוכנים שמתמחים בתחומים ספציפיים, כמו משאבי אנוש, מכירות ורכש. כמו כן אנחנו עובדים על כלים אשר יאפשרו לפתח סוכנים כאלה יותר בקלות ובביטחון. חלק מהטכנולוגיות כללו יצירה אוטומטית של פרומפטים מורכבים, יכולות שמאפשרות לבדוק האם הסוכן עושה את המוטל עליו בהתאם לתהליכים המוכתבים על ידי החברה, מציאת הכלים האופטימליים לכל משימה, ויצירת קוד שיאפשר לו לרוץ בבטחה בארגון שלנו".

אחד החסמים בשימוש בבינה מלאכותית הוא הדאטה הארגוני
"אנחנו גם משקיעים בהכנת סוכנים שיכולים להבין את המידע מורכב שמתחבא במאות אלפי המסמכים השמורים בכל ארגון. התוצרים של המחקרים שלנו יימצאו את דרכם לתוך מוצר הדגל של יבמ בתחום הבינה המלאכותי – WatsonX. זו מערכת הבינה המלאכותית שלנו, פלטפורמה חישובית שמשלבת עיבוד שפה טבעית (NLP), למידת מכונה, יכולות ניתוח מתקדמות וגם פתרונות מבוססי ענן".

תארי את החלק של החוקרים שלכם בפתרונות של בינה מלאכותית של יבמ
"קבוצות פיתוח המוצרים של יבמ עובדות בשיתוף פעולה הדוק עם החוקרים והחוקרות שלנו. בעוד שהרעיון והפיתוחים הראשונים יכולים להתחיל במעבדת המחקר, ברגע שיש תוצאות ראשונות ואבטיפוס עובד, אנחנו חוברים לקבוצות הפיתוח כדי לראות איך ניתן להעביר את הטכנולוגיה למוצר , ומשם – ללקוחות יבמ.

לדוגמא במחקר על שימוש בבינה המלאכותית כדי לעשות מודרניזציה של המיינפריים: הפיתוחים הללו הם חלק אינטגרלי של Watson code assistant for Z – שכבר נמצא בשימוש אצל לקוחות רבים.

אנחנו ממשיכים לעבוד עם קבוצת המוצר והלקוחות, כדי לגלות היכן קיימים עדיין אתגרים לא פתורים שיכולים להביא ערך רב, וממקדים בהם את המחקר שלנו".

מה מעמדה של מעבדת המחקר בישראל בעיני יבמ העולמית?
"החוקרים והחוקרות שלנו ידועים כאנשי מקצוע שהם בו-זמנית יצירתיים ופרקטים, שבונים דברים שעובדים, ומבוססים על צרכי השוק. הקרבה שלנו לאקוסיסטם של הסטארט-אפים בישראל מאפשרת לנו להישאר עם היד על הדופק ורגליים על הקרקע, ולראות לאן השוק הולך. יש לנו היסטוריה מאוד עשירה של תרומות למוצרי יבמ בכל 53 שנות העשייה של המעבדה בישראל. אנחנו נתפשים כמעבדת מחקר מעשית ברמה מאוד גבוהה – אנשים באים לפה מכל העולם כדי ללמוד".