הזכרונות של קצין הקשר: "במשך חמש יממות נחתו עלינו 70 אלף פגזים"

עזרא אורני, קצין הקשר של חטיבה 55 במלחמת יום הכיפורים, מעלה זיכרונות מהמלחמה ומהצליחה של תעלת סואץ

 קבוצת התכנון לצליחת התעלה בחטיבה 55. המח''ט דני מט (מוצלל) ועזרא אורני, קצין הקשר. צילום: מיכה ברעם.

"לאחר שצלחנו את תעלת סואץ, אור ליום ה-16 לאוקטובר 1973, משימתנו הייתה לאבטח את הגשרים ששימשו לצליחה. משך חמש יממות ספגנו ברד של הפצצות שלימים מחקר העלה כי הנתון, שלי נראה דמיוני, היה של 70,000 פצצות ומרגמות", כך סיפר סגן אלוף (מיל') עזרא אורני, שהיה קצין הקשר של חטיבת צנחני המילואים 55 במלחמת יום הכיפורים.

אורני, בן 76, היה לוחם בגדוד הצנחנים 890 בין השנים 1961 ל-1964. במהלך שירות המילואים הארוך שלו הוא הקים את פלוגת הקשר של בית הספר לצניחה ואת פלוגת הקשר של חטיבה 55, חטיבת הצנחנים במילואים שהקים מוטה גור ז"ל.

במלחמת ששת הימים אורני שימש כקצין הקשר של החטיבה ששחררה את ירושלים והיה זה שהניף את דגל ישראל בראש מסגד כיפת הסלע. באזרחות היה אורני חקלאי, בעל כוורות, שימש מנכ"ל המועצה לייצור ולשיווק דבש וכיום הוא עוסק בניהול כספי של חברות.

אורני מספר כי "בערב יום הכיפורים בבית הכנסת פגשתי קצין מאמ"ן שאמר לי 'יש לנו סיבות רבות לחשוב שמחר בבוקר תהיה מלחמה'. עוד בטרם גייסו אותי 'גייסתי' את עצמי, התקשרתי למפקדים בפלוגת הקשר החטיבתית שמנתה 113 חיילים ואמרתי להם להתארגן להגעה למחנה סירקין".

"קיבלנו ידיעות מקוטעות מהחזית והיינו בהרגשה שאנו 'מפסידים' את המלחמה שהיה ברור שהיא איומה ורבת נפגעים בשתי החזיתות. היינו חטיבה מבצעית-מטכ"לית והיה ברור שנועדנו למשימה חשובה בעתודה. עד ה-10 באוקטובר המתנו בסירקין ואז הטיסו אותנו לרפידים, ביר גפגפא. הוטסנו במטוסי תובלה שחזרו מהקרבות בסיני עם פצועים ורצפת המטוסים הייתה מלאה בדם", סיפר אורני.

עזרא אורני בהיותו קצין הקשר של חטיבת צנחני המילואים 55 במלחמת יום הכיפורים. צילום: עצמי

עזרא אורני בהיותו קצין הקשר של חטיבת צנחני המילואים 55 במלחמת יום הכיפורים. צילום: עצמי

"צלחנו בדממה מוחלטת"

בסיני, נזכר אורני, "נשלחנו למשימות לאיתור וציד חוליות קומנדו מצריות שהונחתו במסוקים ובערבים תכננו עם אריק שרון ז"ל, מפקד אוגדה 143, את צליחת התעלה. לפני המלחמה עשינו ארבעה תרגילי אוגדה לצליחה. היינו מיומנים ומאורגנים לצליחה. נוצרה בעיה: הגענו לסיני במטוסים והזחל"מים לא חיכו לנו, איש לא ידע היכן הם".

"במקרה, אחד הקצינים מצא 30 זחל"מים 'יתומים' ו'אימצנו' אותם. התחלנו לנוע בציר 'עכביש' לכיוון התעלה כשסביבנו צה"ל נלחם בגבורה מול מאות טנקים ועשרות אלפי מצרים. בליל ה-15 באוקטובר התקרבנו לתעלה. בשלוש לפנות בוקר הגענו לחצר של מוצב 'מצמד' שעל חוף תעלת סואץ. על כל זחל"ם שנועד לאכלס 12 לוחמים היו 28 לוחמים ולצידם שתי סירות גומי על הראשים. נכנסנו למים, צלחנו את התעלה בדממה מוחלטת, והמצרים לא הבחינו בנו", אמר.

לדבריו, "שהינו במערב התעלה 24 שעות בלא שהבחינו בנו. חיכינו שיגיעו הגשרים לצליחה ונעזרנו בדוברות להעברת הטנקים. באחד הטנקים הגיע סא"ל גיורא לב, מג"ד 264. הצדעתי לו ואמרתי 'ברוך בואך לאפריקה'. אבטחנו את הגשרים משך 5 יממות, חטפנו אש ארטילרית, היו הרבה נפגעים".

עזרא אורני, קצין הקשר של חטיבת צנחני המילואים 55 במלחמת יום הכיפורים, היום.

סא"ל במיל' עזרא אורני, היום. צילום: עצמי

בעיות ביטחון קשר

אורני סיפר עוד כי "בהיבט הקשר לא היו בעיות כי האזור היה משוטח וקליטת התג"מ הייתה טובה, אבל היו בעיות אחרות: גילינו כי בכל פעם שמדברים בקשר יורד עלינו ברד של פגזים. המח"ט, דני מט, אמר לי 'בוא נדלג למקום אחר'. יצאנו בדממת רדיו והגענו לשדה התעופה דוור סואר. פקדתי על האלחוטאים שלא לגעת במכשירי הקשר. הבחנתי שאחד מהם עשה זאת בטעות ונסענו מהמקום במהירות. בתוך דקות ספורות נחת על המקום שעזבנו מטר של פגזים. למחרת הגענו למקום וראינו מכתש בקוטר חמישה מטרים שנוצר מההפגזות. המצרים איכנו אותנו לפי שידורי הקשר שלנו".

בעיה נוספת, ציין, "הייתה שמערכת ההסתרה הייתה מסורבלת ואיש לא השתמש בה, כולם דיברו בקשר בגלוי. אז, לא ידענו שהמצרים תפסו מפות קוד והוראות קשר – וניצלו זאת לפגוע בנו".

"סגני, אפרים פורטיס, היה לוחם נועז שהמשיך לתפקד גם לאחר שנפצע קשה וקיבל צל"ש. הראשון שצלח את התעלה היה אלי כהן, חבר כנסת מהליכוד ושגריר ישראל ביפן לשעבר. כשהתיישבנו בסירת הגומי, המח"ט דני מט אמר לי: 'תוציא את הפנקס ותרשום זו הסירה הראשונה שצולחת את סואץ'. פלוגת הקשר בראשותי לא חוותה הרוגים במלחמה".

תגובות

(3)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אמנון דרנס

    אין להתפלא. הייתי פקוד שלו בשרות סדיר בפלוגה הקשר של חטיבה 35. יישר כח אורני !

  2. מוטי ברנוב

    כתבה מאד מעניינת. אכן היית בחוד החנית בצליחה ובראש הגשר, מה שהביא למפנה בחזית הדרום. אני שרתתי כמ"פ תקשורת במפקדת האוגדה כאמון לקשר הקווי והרדיו-טלפון לחטיבות האוגדה כולל 55. גמר חתימה טובה

אירועים קרובים