עובד לשעבר של יבמ ישראל תובע מהחברה 800 אלף שקלים: "פוטרתי על רקע אפליה גזענית"

עובד לשעבר של יבמ (IBM) ישראל הגיש אתמול (ב') לבית הדין לעבודה בתל אביב תביעה על סך 800 אלף שקלים נגד החברה וכן נגד חמישה מעובדיה ומנהליה. בתביעה, טוען העובד לשעבר, כי פוטר מעבודתו ביבמ ישראל לאחר "פגיעה מוחשית ארוכת טווח במרחב תנאי עבודתו, אשר התבטאה ביצירת סביבה עוינת כלפיו, תוך שימוש חוזר ונשנה באמירות ובקריאות גזעניות כלפיו, שפגעו בתפקודו המקצועי, והובילו לפיטוריו".

עילות התביעה הן: הפליה, הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פרסום לשון הרע, פיטורין שלא כדין, אי עריכת שימוע, הפרת הסכם, הפרת זכויות חוקתיות-כבוד האדם, חופש העיסוק, זכות לעבוד.

עורכי הדין אייל שטרנברג ומורן פטאל מקבוצת איתן-מהולל טענו בכתב התביעה שהגישו, כי העובד הועסק ביבמ ישראל במשך שמונה שנים, החל מ-1999, במחלקת מיחשוב פנימי בחברה. במהלך עבודתו, נטען, הוא זכה להערכה רבה ממנהליו, ואף נבחר לעובד מצטיין. לאחר שקודם ב-2004 לתפקיד ניהולי, כמנהל צוות הטכנאים הפנימי, הוא "החל לסבול סבל מר מקריאות, אמירות והשפלות על רקע גזעני, עדתי, על רקע מוצאו וצבע עורו, מצד כמה מהעובדים, ובהם מנהליו הישירים", נכתב בכתב התביעה. כך, מצוטטים בכתב התביעה הביטויים שהוטחו כלפיו, על בסיס יומיומי: "שחור", "שווארצע", "חומי", "בן לאדן", "אין כניסה לשחורים", "כניסה לאשכנזים בלבד", "שלושה תימנים ביחד זה מסוכן" ועוד.

לפי התביעה, בני הניג, סמנכ"ל הכספים ביבמ ישראל, קרא לעברו: "יא מסטול, לעסת יותר מדי גת" ו-"התקלה במחשב שלי חוזרת בגלל הגת שאתה אוכל כל היום". עוד נכתב בכתב התביעה, כי במהלך אירוע של החברה, הוטחה כלפי אשתו וילדיו האמירה "מה מצאת בשחור הזה?".

"כלל מעשיהם של עובדי ומנהלי יבמ ישראל", נכתב, "הקשו באופן בלתי אמצעי על תפקודו של העובד, על מצב רוחו ותחושותיו ובכך הרעו את תנאי עבודתו ופגעו במישרין במרחב עבודתו בחברה. מצב רוחו החל להשתבש, הוא חש נפגע עד עמקי נשמתו".

"למרבה הצער", נכתב בתביעה, "מנהלי יבמ ישראל, שחלקם הם אלה שקראו את הקריאות הגזעניות המהוות פרסומי לשון הרע, אף היו עדים לחלק בלתי מבוטל מהאמירות המבישות הללו – לא השכילו לשים סוף להתנהגות הנבזית של העובדים הכפופים להם, ואף לא דיווחו על כך לממונים עליהם – להנהלה הבכירה של יבמ ישראל, ולא ערכו בירור, על אף שנדרש מהם לעשות כן".

בחלוף זמן, נטען, הוא הועבר מתפקידו הניהולי בטענה לירידה דרסטית בתפקודו, ולאחר שדחה תפקידים זוטרים ולא הולמים שהוצעו לו, דוגמת טכנאי שטח ונציג תמיכה טכנית טלפוני – הוא פוטר. העובד פנה למאיר ניסנסון, מנכ"ל יבמ ישראל, וסיפר לו על גילויי הגזענות כלפיו ועל העברתו מתפקידו. אלא שלפי התביעה, ניסנסון ביטל את דבריו בעניין הנזקים שנגרמו לו, "והעובד עמד מול חומה של אדישות והתעלמות מחומרת העניין". בסופו של דבר, העובד התפטר, לטענתו, מבלי שנערכו לו הליכי שימוע כנדרש.

בתביעה, מבקש העובד מבית המשפט להכיר בהתפטרות כפיטורים שלא כדין, בשל ההרעה בתנאי עבודתו. לאחר עזיבתו את יבמ, נטען, "העובד ישב בביתו וחש במשך תקופה ארוכה דיכאון עמוק. מעשי ההתעללות הנפשית שספג ביבמ פגעו בביטחונו העצמי והכניסו אותו לחרדות עמוקות שמא בכל מקום עבודה חדש יחווה שוב את החוויה המרה והקשה שעבר. הוא חש מבויש ובעל 'פגם' שעתיד ללוות אותו בעתיד".

"העובד נפגע בתפקודו ונותר חסר מסוגלות ומוטיבציה לעבוד", נכתב. "בנסיבות שאליהן נקלע, הוא נאלץ לצאת לשוק העבודה כשהוא כפוף, רכון ומבויש. מאז עברו שנתיים וחצי מפיטוריו, הוא עדיין יושב בביתו ואינו מסוגל לעבוד. הנזק שנגרם לו הוא בלתי הפיך, שאינו מאפשר לו להמשיך ולהשתלב בשוק העבודה".

טרם הוגש כתב הגנה. מיבמ ישראל נמסר בתגובה, כי "החברה אינה דנה בתקשורת בעניינים של עובדים או עובדים לשעבר".