כמה גופי ממשלה עלו לענן נימבוס ובאיזה היקף כספי?

מיזם המעבר לענן של הממשלה, נימבוס, צובר תאוצה בקצב מהיר. אלון קינסט, מנהל מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שהוביל את המכרז, שבו זכו AWS וגוגל קלאוד, אומר בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים כי "מעל 100 גופי ממשלה כבר הצטרפו לנימבוס, והיקף הפרויקט צפוי לחצות השנה את חצי מיליארד השקלים".

קינסט התראיין לקראת הכנס השנתי נימבוס (NimbuSummIT 2025) של אנשים ומחשבים, שנערך בשיתוף משרד האוצר, לרבות אגף החשב הכללי, מערך הדיגיטל הלאומי והחברות בענף שמשתתפות ברבדים השונים של המכרז.

יש לציין שקינסט, כלכלן בהכשרתו, בוגר האוניברסיטה העברית, עובד במשרד האוצר מזה 14 שנים. תפקידו הראשון במשרד היה בתחום הביקורת, אחר כך הוא עבר למינהל הרכש הממשלתי, לפני כשנתיים הצטרף לפרויקט נימבוס ולפני פחות משנה נבחר על ידי החשב הכללי לתפקידו הנוכחי – כאמור, מנהל מינהל הרכש הממשלתי.

מהו פרויקט הנימבוס ומה המשמעות שלו?
קינסט: "מטרת הפרויקט, בהגדרתו, היא לקדם את הגירת ממשלת ישראל לענן. כידוע, הממשלה היא גוף מורכב, שמרן, וכשהיא רוצה לעבור לענן – היא לוקחת סיכונים. כדי לנהל אותם, היא רוצה לעשות את המהלך בצורה מחושבת, על ידי מכרז. זה נימבוס".

אעצור אותך לרגע ואשאל שאלה שהמאזין הממוצע בוודאי ישאל: למה הממשלה בכלל צריכה לעבור לענן?
"יש הסכמה בקרב אנשי מערכות המידע בממשלה, ולא רק בישראל, שהמידע בענן הוא העתיד. הממשלה לא יכולה להישאר בתצורה הקיימת של ניהול המידע. אגב, חייבים לציין שאמנם, הפרויקט נוהל על ידי מינהל הרכש, אבל הוא פרויקט טכנולוגי במהותו, ששותפים לו גורמים רבים בממשלה, כמו מערך הדיגיטל הלאומי, עוד במתכונת הקודמת שלו – רשות התקשוב, מערך הסייבר הלאומי ועוד הרבה גורמים".

יש במכרז כמה רבדים. מהם?
"כשהתחלנו לעבוד על המכרז, הבנו שצריך לפרק אותו לכמה חלקים – או, במילים אחרות, רבדים. אמנה אותם בקצרה: הרובד הראשון הוא רובד השותפים שנבחרו במכרז – AWS וגוגל קלאוד. הרובד השני הוא מרכז המצוינות – שם החלק שלנו היה לתת יעוץ שיסייע למערך הדיגיטל, כדי שהמעבר ייעשה בצורה הכי מתקדמת ונכונה. הרובד השלישי עוסק בעולמות המודרניזציה וההגירה, ופונה לכל חברות ה-IT שמסייעות לממשלה לעשות את העבודה. הרובד הרביעי עוסק בתחום של כלכלת הענן – תחום חדש שמתפתח בעולם, ועיקרו הוא שיש במעבר לענן המון הזדמנויות וגם סיכונים, וצריך לדעת להתנהל. הרובד האחרון, החמישי, מכסה את כל מוצרי צד ג' שמבוססים על ענן".

החלום של כל ספק בתחום ה-IT הוא לעבוד עם הממשלה, שהיא מאוד דומיננטית בשוק המחשוב בארץ.
"זה נכון, אבל במקרה של רובד 5 מדובר בחברות שלא בהכרח עובדות עם הממשלה. להיכנס לאזור הישראלי של אחת מהחברות (כל אחת מהזוכות הייתה חייבת להקים, במסגרת המכרז, אזור ענן בישראל – י"ק) זה סיפור לא זול, ובאופן טבעי, כל אחד רוצה לעשות את החישוב – מה באמת ייצא לי מזה. הביקוש לרובד זה הוא רב, יש הרבה ספקים שפונים אלינו. אגב, זה רובד שנפתח אותו לסיבוב נוסף, כי עד היום יש כבר 180 שירותים שכבר אושרו, במגוון רחב של תחומים".

היו הרבה ספקות לגבי המכרז, לפחות בהתחלה – ולא רק בממשלה. שתף אותנו בזה.
"הרעיון למכרז נולד ברשות התקשוב, על ידי שחר ברכה. אכן, היו הרבה מאוד ספקות, ובעיקר חששות. הוא נלחם על זה ולזכותו ייאמר שהוא אחד ממניחי היסוד למיזם הזה. אחרי שהוחלט שיוצאים למכרז, הוקם צוות מאוד מצומצם שהוביל את הפרויקט הזה בצורה מדהימה. אני נכנסתי לפרויקט בשלב מאוחר יותר. לפניי היה קודמי בתפקיד, גל אמיר, שבעצם לקח עליו את הסיכון לקדם את הפרויקט הזה, כשלכולם היה ברור מה המשמעות של כישלון במכרז כזה. השותף השני, שברכה רתם אותו, הוא אביתר פרץ, שהיה בזמנו מנהל מחלקת חדשנות ודיגיטל במשרד האוצר, ובינתיים קודם לתפקיד בכיר יותר".

איך אתה מסביר ששתי ענקיות ענן גדולות כמו AWS וגוגל קלאוד הצטרפו למכרז, בהינתן שישראל אינה שוק משמעותי עבורן?
"לדעתי, הן רצו להתחבר להון האנושי שיש בישראל. וגם האנשים שלהן הבינו מהר מאוד שבצד שלנו, הממשלה, יש צוות מאוד מקצועי, שיודע מה הוא רוצה. זה לא קרה מיד, אבל בשלב די מתקדם הם התעשתו. אני חושב שעצם נוכחותן של החברות האלה כאן היא תעודת כבוד לישראל".

מה המצב כיום?
"מעל 100 גופי ממשלה כבר הצטרפו לנימבוס, בפרויקט שצפוי לחצות השנה את חצי מיליארד השקלים – שזה דבר מדהים בעיניי. אבל אני מקפיד לומר שהמספרים לא מספרים את הסיפור המלא, כי חשוב להדגיש את השינוי שזה עושה ב-IT הממשלתי, וזה בזכות המנמ"רים המאוד מוכשרים של הממשלה, שהם הראשונים שהשלימו את המעבר ומהווים מודל לאחרים".

אגב הצריכה בענן – יש אתגר מאוד גדול, לא רק אצלכם, לנהל אותה טוב יותר ולהפחית עלויות, שכן החיוב דומה לצריכת חשמל או כל מקור אנרגיה אחר.
"אכן. השימוש בענן הוא יקר, אם לא משתמשים בו נכון. זה תחום שאנחנו עוסקים בו ופועלים בכמה מישורים, כשהראשון שבהם הוא הקמה של מערכת מידע אצלנו, כדי שנוכל לשלוט ולראות בזמן אמת את ההוצאה הממשלתית. זו מערכת שנמצאת בשלבי הקמה, והיא תסייע לנו להנחות את המשרדים כיצד להשתמש נכון בענן".