היועץ המשפטי לממשלה: ניתן לתבוע את פייסבוק בישראל

בחוות דעת שהגיש לבית המשפט קובע עו"ד מנדלבליט כי הסכם ההצטרפות לפייסבוק, שבו מצוין שתביעות נגדה יתנהלו רק בקליפורניה, היא "תנייה מקפחת לפי החוק"

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. צילום: דוברות משרד המשפטים

הגשת תביעה נגד פייסבוק (Facebook) בישראל היא דבר אפשרי – כך כותב היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, בחוות דעת שהגיש לבית המשפט העליון. הוא סבור שחברות טכנולוגיה בינלאומיות לא יכולות לקבוע בתנאי השימוש שלהן היכן ניתן לתבוע אותן, כי "תניית שיפוט זו בהסכם ההצטרפות הינה מקפחת לפי חוק החוזים האחידים".

חוות הדעת של היועץ המשפטי הוגשה במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד פייסבוק. את הבקשה הגיש אוהד בן חמו, באמצעות עורכי הדין עמית מנור וגרגורי פאוסט קורצ'מני. פייסבוק ביקשה לסלק את התביעה על הסף בטענה שמתוקף ההסכם שמחייב כל גולש שמצטרף לרשת החברתית, לא ניתן להגיש נגדה תביעה בארץ.

ביוני שעבר דחה בית המשפט המחוזי את טענת פייסבוק וקבע שלפי הנורמות בישראל, אין בקיומו של הסעיף המדובר כדי להפקיע את סמכות הדיון של בית משפט מקומי. פייסבוק ערערה על ההחלטה לבית המשפט העליון, שביקש לקבל את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה.

על פי חוות הדעת, "התנייה הקובעת כי התדיינות בין הצדדים תתקיים בקליפורניה, דהיינו – במקום הנוח לספק, עשויה להרתיע את המשתמשים בישראל מלתבוע את החברה. תביעה נגד פייסבוק בקליפורניה תהיה בעלת עלויות רבות, בהן הוצאות הכוללות העסקת עורך דין זר, נסיעות לחוץ לארץ לצורך ההכנות להתדיינות ולהתדיינות עצמה, הוצאות נוספות אפשריות בכל מה שקשור לעדים ולמומחים, וכן הצורך להתמודד עם התדיינות בשפה זרה. על כן, היועץ המשפטי לממשלה סבור כי תניית השיפוט הזר, המופיעה בהסכם ההצטרפות לפייסבוק, הינה תנייה מקפחת בחוזה אחיד".

"פער כוחות משמעותי בין התובע לפייסבוק"

עוד מציין היועץ בחוות דעתו שהתופעה של שיווק מוצרים ושירותים על ידי גורמים זרים במדינות שונות, בין באופן ישיר ובין על ידי נציגות מקומית כלשהי, היא תופעה כלל עולמית, שהולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות. תופעה זו טומנת בחובה יתרונות, אך גם סיכונים וקשיים בהם נתקלים הלקוחות. כך, למשל, תופעה נלווית להתפתחותו המואצת של הסחר הבינלאומי היא הקושי הגובר של הלקוח לממש את זכויותיו. גם כאן הוא מציין את העלויות הגבוהות הכרוכות בתביעה במדינה זרה, המרחק הגיאוגרפי המשמעותי והקושי המובנה בהגשת תביעה לפי דין זר. אלה, לדברי מנדלבליט, "מוסיפים על פער הכוחות המשמעותי המתקיים במערכת היחסים ועשויים להרתיע באופן ממשי מלתבוע את החברה".

"בכל הנוגע למקום השיפוט", ציין היועץ, "הרי שעל ספק המביא את מרכולתו ללקוחות במדינה אחרת להיות ערוך גם להתמודד עם העובדה שבין מספר רב של עסקות שעלו יפה ותרמו להרחבת היקף עסקיו, יהיה מיעוט של מקרים בהם עלול להתעורר סכסוך שיצריך התדיינות משפטית. גם מבחינת היכולת להיערך מראש ולהעריך מראש את הסיכון, יש לספק עדיפות על הלקוח, שבדרך כלל איננו ער לסיכונים ולעלויות הכרוכים בכך. כמו כן, לחברה הפועלת בארץ יש נגישות גדולה יותר לערכאות המשפטיות המקומיות מאשר נגישותו של הלקוח לערכאות משפטיות בארץ זרה, אשר אין לו שום קשר וזיקה אליה".

היועץ הוסיךף מספר עובדות שמעידות על פעילות נרחבת של פייסבוק בישראל: "זוהי חברת ענק, המנהלת את עסקיה גם בישראל; יש לפייסבוק, לפי טענתה, כארבעה מיליון משתמשים ישראליים; היא מפעילה ממשק בשפה העברית הפונה לקהל הישראלי; מסמכי ההצטרפות לאתר מתורגמים לעברית; פייסבוק מעניקה שירותי תמיכה בעברית; ואמנם, המשתתף אינו משלם דבר עבור השימוש, אך פייסבוק מנצלת את עצם השימוש באתר לפרסום ולרווחים הנובעים ממנו, כאשר גם הפרסום הינו לרוב בעברית".

אשר על כן, לדבריו, "התנייה הקובעת כי על המשתמש הישראלי לתבוע את פייסבוק בבית דין בקליפורניה מעניקה יתרון בלתי הוגן לחברה, המביאה, הלכה למעשה, לידי קיפוח המשתמשים. יצוין כי היועץ המשפטי לממשלה רואה חשיבות רבה בקביעת נורמות הוגנות בתחום זה של תניות שיפוט זר בחוזים אחידים, לגבי מוצרים ושירותים המופצים ללקוחות בארץ מגוריהם".

עוד כתב היועץ המשפטי בחוות דעתו כי "תכליתו של חוק החוזים האחידים היא לגשר על פער בין שני כוחות בעלי פערים משמעותיים. לדעת היועץ ראוי לקבוע כי גם כאשר הפגיעה בצרכנים הישראליים נעשית על ידי גופים בינלאומיים, בית המשפט יבחן האם מתקיים קיפוח בהתאם לחוק".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים