"יש להכווין את הסטארט-אפים לפני שהם מגיעים לחממות"

כך אמרה גלי הלפרן-ויינרמן, מנכ"לית Atche Medical ומרכז מדטק רעננה ● לדבריה, "החזון שלנו הוא שבתוך כמה שנים, כל מי שיש לו רעיון בתחום שירותי הבריאות יקבל עזרה בתחילת הדרך"

גלי הלפרן-ויינרמן, מנכ"לית Atche Medical ומרכז מדטק רעננה. צילום: יניב פאר

"יש צורך להכווין את הסטארט-אפים לפני שהם מגיעים עם אבטיפוס לחממות", כך אמרה גלי הלפרן-ויינרמן, מנכ"לית Atche Medical ומרכז מדטק רעננה – מרכז ליזמות טכנולוגית בתחומי המכשור הרפואי והפארמה שהוקם ביוזמת עיריית רעננה ומ.ט.י רעננה, אשר מאגד את בעלי העניין המרכזיים בתחומים אלה הפועלים בעיר וביניהם בית חולים לוינשטיין, המרכז הרפואי אסותא, בית איזי שפירא ועמותת הביו-אקזקיוטיב פורום.

הלפרן-ויינרמן דיברה במסגרת שולחן עגול בנושא בריאות דיגיטלית 2017 – מגמות וכיוונים, שהתקיים במשרדי אנשים ומחשבים. באירוע השתתפו מנמ"רים של קופות חולים, נציגים של חברות סטארט-אפ ומשקיעים, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים.

לדבריה, "התפקיד שלנו במדטק ברעננה הוא לתת בית ליזמים בתחילת הדרך שיידע לכוון אותם. החזון שלנו הוא שבתוך כמה שנים, כל מי שיש לו רעיון בתחום שירותי הבריאות יקבל עזרה בתחילת הדרך. גם בשלב גיבוש הרעיון ובשלב האבטיפוס ייערך לחברה שידוך עם קרנות השקעה.

"השוק בישראל מאוד קטן, ומפתחים חושבים החוצה מישראל", הסבירה הלפרן-ויינרמן. "עושים פה פיילוטים והרבה פעילות מקומית. מצד שני יש קושי למצוא מישהו שמוכן לעשות התאמות למוצר שלו לעבודה בעברית. לא יכול להיות שהסטארט-אפים מתעלמים לחלוטין מהשוק המקומי. יש כאלה שבאים מתוך המערכת והיו חולים בעצמם ואז כן מתחילים בארץ. מאוד חשוב שהיזמים ישמעו מספקי שירותי הבריאות מה רוצים מהם. הם לא יודעים מה זה מכרז. אנחנו נעזור להם ונלווה אותם".

"זה המרכז הראשון מסוגו ואני מקווה שיקומו עוד אחריו. ניתן לומר שהוא מעין קדם-חממה. לחממות מגיעים כבר עם אבטיפוס. אנחנו קשורים לאקדמיות, לחברות מסחריות לקרנות. אנחנו רוצים לשרת את התעשיה והאקדמיה. הקו העובר בין כל החברות – פארמה, מכשור רפואי הוא הדיגיטל ,לרבות האינטרנט של הדברים, Big Data ותבונה מלאכותית".

הלפרן-ויינרמן נתנה דוגמאות לחברה שפיתחה מערכת שתנבא מתי חולי מיגרנה יקבלו התקף ומציעה להם לקחת תרופות מונעות, ולחברה אחרת המפתחת מכשיר לביש שינטר חולי שלפוחית רגיזה, ועוד. "כל הסטארט-אפים נכנסים לתוכנית הכשרה של ביו-אקזקיוטיב פורום, וכאמור תוך שיתוף עם ספקי הבריאות כגון אסותא ובית לוינשטיין, כך שהיזמים יוכלו לדבר עם השטח ולדעת מה הבעיות הדורשות פתרון".

טל בירן, מנהלת beWell במכון הישראלי לחדשנות. צילום: יניב פאר

טל בירן, מנהלת beWell במכון הישראלי לחדשנות. צילום: יניב פאר

לדברי טל בירן, מנהלת beWell במכון הישראלי לחדשנות – עמותה משותפת של משרד הכלכלה ותנועת ישראל דיגיטלית, "אנו עוסקים בשלושה תחומים שונים – תחבורה חכמה חינוך ובריאות. בבריאות אנו מסייעים למיזמי בריאות דיגיטלית. המטרה שלנו כמכון היא לקדם חדשנות טכנולוגית בסקטור הציבורי בתחומים המועילים לציבור, לרבות בתחום הבריאות".

בתשובה לשאלה מדוע גם משרד הכלכלה צריך לעסוק בזה ולא משרד הבריאות, ענתה בירן כי "המכון עוסק בכמה תחומים ואחד הוא בריאות. אכן מתקיימים דיונים אם זה צריך להישאר במשרד הכלכלה. המטרה שלנו היא למנף את הפעילות שלנו ולעזור לסטארט-אפים לייצר פעילות עסקית, וכן להטמיע את הטכנולוגיה בשירותי הבריאות בארץ".

"הפעילות שלנו התחילה לפני כשנה וכבר פנו אלינו כ-300 חברות – בעיקר בשלב המוקדם", אמרה בירן. "כולם היו רוצים מאוד לעבוד עם קופות החולים בארץ. רבים מהם לא היו פונים באופן עצמאי כי זה נראה להם קשה. התחלנו תהליך עם לאומית ועם שירותי בריאות כללית במרחב צפון. התהליך עם כללית עובד למעלה משלוש שנים. לקצב של סטארט-אפים זה איטי. אנחנו מנסים לראות איך אפשר לעשות את זה בצורה יותר מהירה. כאמור איננו HUB – אנחנו מלווים אותם".

אורנית עידו, מומחית לחדשנות ועתידנות רפואית ועוסקת בעריכת כנסים ומלווה יזמים. צילום: יניב פאר

אורנית עידו, מומחית לחדשנות ועתידנות רפואית ועוסקת בעריכת כנסים ומלווה יזמים. צילום: יניב פאר

אורנית עידו, מומחית לחדשנות ועתידנות רפואית ועוסקת בעריכת כנסים ומלווה יזמים, אמרה כי "כולם רוצים למצוא חדשנות. בחדשנות יש שתי גישות חדשות; סגורה ופתוחה – ההבדל הוא שאנחנו יודעים שלא כל הכישרונות נמצאים אצלנו בתוך הארגון ולכן צריך לעבור לחדשנות פתוחה. בואו נעשה תהליך של חדשנות פתוחה מוסדרת, וברור שבו מחברים ביחד יזמים, רגולטורים, קופות חולים, משקיעים למיניהם וחממות. אבל צריך לדעת איך עושים את זה".

לדבריה, "כולנו מדברים על טכנולגיות משבשות תבונה מלאכותית, ננו רובוטיקה. אני באה מעולם של אסטרטגיות והמינוח של חדשנות משבשבת. מה שהיה הוא לא מה שיהיה. זה יכול להיות לטוב ולרע. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר, ישנם הרבה יזמים אנחנו לא מספיק מחוברים אליהם".

אורי גורן, מנהל החוויה הדיגיטלית בטבע ישראל ומנהל הבלוג e-פוכונדר. צילום: יניב פאר

אורי גורן, מנהל החוויה הדיגיטלית בטבע ישראל ומנהל הבלוג e-פוכונדר. צילום: יניב פאר

אורי גורן, מנהל החוויה הדיגיטלית בטבע ישראל ומנהל הבלוג e-פוכונדר, אמר כי "בטבע אני מנהל את החוויה הדיגיטלית. גם בהעלאת היכולות בתחום השיווק הדיגיטלי של התרופות וגם חלק מתוכנית בינלאומית שמנוהלת מישראל לשאר העולם, פרט לארצות הברית, שמטרתה להביא את החדשנות ולנצל את היכולות הדיגיטליות בתחומי הבריאות".

לדבריו, "יש לבצע שיתוף פעולה בשיח בין רופאים לחולים, לא רק על המחלה אלא גם בתכנון מחקרים. גם סטראט-אפים שמתחילים לבנות תהליך, ואפילו בשלבים מאוד ראשוניים, חייבים לדבר עם מטופלים מאותה מחלה. כך הם יכולים לגלות שתכנון של המכשיר יגרום להם לא לעבוד איתו, ועדיף מראש לשנות את התכנון. אני ממליץ לשתף את החולים בכל פיתוח הקשור לבריאות".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים