פרופ' חיים ביטרמן, שירותי בריאות כללית: "התקשורת ומערכות ה-IT הן שיצילו את מערכת הבריאות"

"בגלל הטכנולוגיה, הרפואה עוברת מבתי החולים הביתה", ציין פרופ' ביטרמן, הרופא הראשי של הקופה, והדגים איך ה-IT מסייע למערכת הבריאות לחסוך כספים ● הוא דיבר גם על נושאי אבטחת המידע והפרטיות וטען כי "הם רלוונטיים רק עבור בני יותר מ-30"

פרופ' חיים ביטרמן, הרופא הראשי של שירותי בריאות כללית. צילום: קובי קנטור

"השינויים הדרמטיים שהטכנולוגיה משפיעה באמצעותם על שירותי הבריאות מביאים לכך שהרפואה עוברת מיקום – מבתי החולים למרפאות הקהילתיות ולבתי המטופלים. זה מצריך היערכות טכנולוגית מצידה של כלל מערכת הבריאות", כך אמר פרופ' חיים ביטרמן, הרופא הראשי של שירותי בריאות כללית.

פרופ' ביטרמן היה דובר המפתח ב-Health 2015, הוועידה השנתית למחשוב ותקשוב בעולם הבריאות, שהופקה על ידי אנשים ומחשבים ונערכה היום (ד') במלון שרתון בתל אביב. השתתפו בה מאות מקצוענים מעולם ה-IT במגזר הבריאות והנחה אותה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי פרופ' ביטרמן, "התקשורת ומערכות ה-IT הן שיצילו את מערכת הבריאות: תוחלת החיים מתארכת; מיגרנו בגדול את המחלות המדבקות ואנחנו משתדלים למגר את המגפות; היקף החולים הכרוניים עולה ועלות הטיפול בהם גדלה; המחלה הכרונית השכיחה ביותר היא שילוב של כמה מהן; ל-25% מהגברים בגילאי 46-65 יש שתי מחלות כרוניות ויותר; ול-20% מבני 65 ומעלה יש יותר מחמש כאלה, שצורכות מחצית מהתקציב". פרופ' ביטרמן ציין כי ההוצאה הלאומית לבריאות לנפש כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי נמוכה בישראל לעומת ארצות רבות בעולם. "תקציבי הבריאות לא יגדלו וניאלץ לעשות יותר פעילות באותם תקציבים", אמר.

הוא הוסיף כי "יש עלייה בעלויות של הטיפול הרפואי ואנחנו צפויים לראות מודלים חדשים של צריכת שירותי בריאות. במרכז התהליכים, מערכות הבריאות יתרכזו באורח חיים בריא ובמניעת חולי; לא תהיה ברירה – הרפואה הקלאסית, שמתנהלת סביב בתי החולים, תנוע הביתה ולעבר רפואת הקהילה; נצטרך ללמוד יותר ויותר באמצעות IT ותקשורת; תהיה הסטת תפקידים – לא יהיו מספיק רופאים, אז נמציא תפקידים והלקוח הבריא או המטופל החולה יהיו חלק מהמערכת הרפואית".

צילום ועריכת וידיאו: ליאור רובינשטיין

"ישראל ייחודית לעומת העולם: יש בה כיסוי של 100% של רפואה קהילתית", אמר פרופ' ביטרמן. "במהלך השנה הבאה נמשיך לפתח תיק רפואי אחוד בבתי החולים, זו קרקע נהדרת לפיתוחים בתחום". הוא תיאר כיצד ה-IT מסייע לצמצם תקציבים: "הטמעת מודלים שכוללים כלי ניבוי מביאה לירידה במספר האשפוזים החוזרים במחלקות הפנימיות. הכנסת המודלים האלה, יחד עם יצירת קשר של המרפאה עם המאושפזים, הביאה לצמצום של 25% מהאשפוזים החוזרים ולחיסכון של מיליוני שקלים. ה-IT סייע לצמצום תקציבים גם בתחום רפואת הכליות, שם מערכות המידע הצליחו לאתר חולים פוטנציאליים ולחסוך כספים שהלכו לטיפול מוקדם או מונע".

בהמשך הוא דיבר על מערכות מידע גיאוגרפיות, "שהשימוש בנתונים המצויים בהן מוליך לתכנון יומיומי וארוך טווח, עם יכולות לבצע פילוחים שונים ולהציג תמונות מצב שונות. כך ניתן להביט על הנתונים בצורה חכמה ומסייע בתכנונים עתידיים. רפואה מרחוק, טלה-רפואה, מסייעת לניתוח נתונים ולפענוח תמונות רפואיות מרחוק, מספקת זמינות לתיק הרפואי ומצמצמת את היקף הפניות לחדרי המיון בלילות ב-80%".

פרופ' ביטרמן התייחס גם לנושאי אבטחת המידע והפרטיות ואמר כי "הם רלוונטיים רק עבור בני יותר מ-30, מה גם ש-80% מהפרטיות כבר התאיידה".

לסיכום, אמר פרופ' ביטרמן, "הלקוחות ישתתפו בעתיד באורח פעיל באיסוף מידע ובתמורה קופות החולים יספקו שירותי מידע מותאמים אישית. ככה הן יביאו להעצמת הלקוחות, לשיפור השירות ולצמצום הקשר בין שני הצדדים. צריך להיערך לעידן חדש זה".

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. סטולי

    הנאומים האלה נשמעים כמו נאומים של פקידי ממשל ברוסיה בזמן הקומוניזם. די כבר עם השתבחות עצמית. רומים מקצוענות. מערכת הבריאות דואגת בעיקר לאנשיה ובודאי לא לחולים.

  2. יובל

    "הוא דיבר גם על נושאי אבטחת המידע והפרטיות וטען כי "הם רלוונטיים רק עבור בני יותר מ-30" " אין פלא שמערך השירות הציבורי נראה כפי שהוא נראה. כנראה שפרופ' ביטרמן לא שמע מעולם על חוק זכויות החולה, חוק הגנת הפרטיות, חוק כבוד האדם וחירותו, וכו'.

אירועים קרובים