חברות הפינטק מול הבנקים – מי ינצח?

האם הבנקים נענים לקריאה להתחדש, בעקבות מהפכת הפינטק? כיצד התחום משפיע על התעשייה הפיננסית, וכתוצאה מכך עלינו, הלקוחות? והאם הטכנולוגיה תוביל להורדת עמלות לכולנו?

עולם בצמיחה. פינטק. אילוסטרציה: BigStock

גם השנה, תחום הפינטק נמצא ברשימת עשרת הטרנדים הטכנולוגיים החמים בעולם. זהו אחד התחומים שמאתגרים את העולם הפיננסי המסורתי, ובעיקר את הבנקים, שאותם הוא הצליח לנער מתרדמה עמוקה שהיו בשרויים בה. על פי התחזיות, עד 2022 יבוצעו 17% מכלל הפעילות הבנקאות הקמעונית באמצעות פינטק, בעיקר בהלוואות.

ישראל נחשבת לאחת המדינות היותר מתקדמות בעולם בתחום זה ובשנים האחרונות מתעניינים גופים פיננסיים בינלאומיים רבים בתעשיית הפינטק המקומית ומחפשים שיתופי פעולה עם חברות כחול לבן. על פי הערכות מכון היצוא, יש בישראל 250 חברות פינטק. גם הן, בדומה לאחיותיהן בעולם, מתמקדות בתחרות מול הבנקים בתחום הקמעוני.

חברות הפינטק מזנבות בבנקים ובשאר הגופים הפיננסיים עם פתרונות בתחומים כמו הלוואות, העברות כספים, תשלומים ומטבעות, וירטואליים או כאלה שלא. הן גורמות לגופים המסורתיים להבין שיש פה חדשנות שמחייבת אותם להתחדש, לפני שהחדשנות תשבש אותם – ולא במובן החיובי. ואמנם, בנקים ישראליים רבים החלו בשנים האחרונות לתת את תשומת ליבם לתחום וליישם תהליכי ופתרונות פינטק. לחילופין, הם משקיעים בחברות ישראליות בתחום, כדי למנוע את התחרות.

עולם הפינטק – במוקד הדיונים

האם חברות הפינטק והבנקים מצאו את הדרך לשתף פעולה זה עם זה? האם הבנקים יהפכו לחברות פינטק? או אולי יקרה הדבר ההפוך? איפה עומדת התחרות בין הבנקים הגדולים על הבנקאות הדיגיטלית? כיצד טכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית יעזרו לבנקים לדעת עלינו יותר, רגע לפני שנקבל מהם הלוואה או נבצע פעולה בנקאית אחרת? על שאלות אלה ואחרות ידונו מרצים מובילים מישראל ומחו"ל בכנס Fintech junction של אנשים ומחשבים, שיתקיים ביום א' הקרוב במלון הילטון בתל אביב. זה הכנס הבינלאומי הגדול ביותר שנערך בישראל בתחום זה, והוא מתקיים בפעם השנייה, לאחר ההצלחה שנחל הכנס הראשון, שנערך בקיץ אשתקד. בכירים בצמרת הפיננסית הישראלית, יזמים, משקיעים ומנהלי סטארט-אפים בתחום הפינטק יעלו בזה אחר זה ויספרו מה התחדש ובעיקר מה צפוי להתחדש בו.

מעבר להחלפת דעות וידע, הכנס מהווה פלטפורמה ליצירת אקו-סיסטם מפרה בין כל השחקנים בשוק הפיננסי, שיתופי פעולים עסקיים והשקעות בינלאומיות. כמו כן, תתקיים במסגרתו תחרות בין סטארט-אפים והכתרת הזוכים.

אשראי והרשתות החברתיות

עיון קצר ברשימת המרצים וההרצאות בכנס מלמד כי את עולם הפינטק מעסיקים נושאים כמו מימון המונים, בלוקצ'יין, אבטחת סייבר, בנקאות פתוחה, הלוואות, בינה מלאכותית ואשראי. בנושא האשראי, יעלה בכנס הטרנד החדש של החיבור בינו לבין הרשתות החברתיות, שעשוי להשפיע על כל אחד ואחד מאתנו שירצה ליטול הלוואה או להגדיל את מסגרת האשראי שלו בבנק. אם בעבר, מנהל הבנק הסתפק במה שהוא רואה בחשבון שלנו, הרי שבעתיד הלא רחוק יתווספו לכך נתונים מהפרופיל הדיגיטלי שלנו, כפי שהוא משתקף בפייסבוק (Facebook), טוויטר (Twitter) וכדומה.

ד"ר נמרוד קוזלובסקי, שותף בקרן JVP ומנהל בכיר במשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, ידבר בכנס על השימוש שיעשו הבנקים במידע זה. כך, למשל, אם נבקש הלוואה לרכישת דירה, הבנק יוכל לנתח את הפרופיל שלנו בפייסבוק כדי לגלות עלינו נתונים. באופן זה הוא יוכל להעריך האם אנחנו יודעים לקחת סיכונים מחושבים, מה הסביבה החברתית שלנו, עם מי אנחנו מבלים, האם פוטרנו (מי מאתנו שמשתף דברים כאלה) ועוד פריטי מידע שאף אחד לא מנדב מרצונו למנהל הבנק, אבל ברשתות החברתיות – לעתים כן.

לדברי ד"ר קוזלובסקי, תהיה לשימוש הזה של הבנקים השפעה ישירה על אופן ההתנהגות שלנו ברשת: נהיה זהירים יותר בתמונות שאנחנו מעלים, נקפיד יותר על הטקסטים שנשחרר ונסנן "חברים" שהשפעתם הסביבתית עלולה להזיק לנו.

השורה התחתונה: בכנס השנה ניווכח האם קריאת ההשכמה לבנקים ולמוסדות הפיננסיים להתעורר – קריאה שיצאה מהכנס שהתקיים בשנה שעברה – הועילה, והם מאמצים את הפינטק יותר ויותר, או שמא הם בוחרים להישאר בישן הידוע והמוכר. בנוסף, יהיו בכנס לקוחות של הבנקים, פרטיים ועסקיים, שיבקשו לשמוע האם הטכנולוגיה היא זו שתביא לכך שהבנקים יורידו עמלות ויהיו נדיבים יותר אתנו.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים