פייסבוק – החברה המובילה בהגשת בקשות לפטנטים בישראל

החברה הגישה בשנה שעברה 87 בקשות לרישום פטנט – כך עולה מנתונים של רשות הפטנטים ● החברות הישראליות מהוות רק 10% מהבקשות

עוד ועוד בקשות לפטנטים. צילום אילוסטרציה: BigStock

פייסבוק (Facebook) היא החברה הזרה המובילה בארץ בהגשת בקשות פטנט בישראל ב-2016, עם 87 בקשות. החברה עמדה בראש הרשימה גם בשנה שעברה – כך עולה מנתוני רשות הפטנטים.

הרשות הציגה סיכום שנתי, המשקף את מצבו של שוק הקניין הרוחני בישראל, באמצעות ניתוח מידע ונתונים ביחס לתחומים הבאים: רישום פטנטים בישראל, בקשות בינלאומיות לרישום פטנטים (PCT), סימני מסחר ומדגמים (עיצובים).

בסך הכול הוגשו אשתקד 6,425 בקשות לרישום פטנטים בישראל וניתנו 4,935 פטנטים, המגלמים עלייה של 10% לעומת 2015. מספר הבקשות הכולל דווקא ירד בשנה החולפת בכ-7% לעומת קודמתה. רובם הגורף של המבקשים הם גופים זרים, המעוניינים להגן על זכויותיהם בישראל, כשהמבקשים הישראלים מהווים כ-10% מכלל הבקשות.

בזכות הצטרפות ישראל לאמנה לשיתוף פעולה בענייני פטנטים (Patent Cooperation Treaty – PCT) ב-1996, יכול מבקש ישראלי להגיש בקשת פטנט בינלאומית, שמשמעותה בקשת פטנט בכל אחת מ-152 המדינות החברות באמנה (ניתן לבחור כמה מדינות שרוצים מתוך הרשימה). האמנה מאפשרת לבקש הגנת פטנט על אמצאה במקביל בכל אחת ממספר רב של מדינות, על ידי הגשת בקשה בינלאומית אחת לפטנט, במקום הגשת כמה בקשות לאומיות או אזוריות נפרדות.

במהלך 2016 החולפת הוגשו לרשות 1,429 בקשות בינלאומיות על ידי מבקשים ישראליים. מדובר בעלייה של כ-7% בהשוואה לשנה שלפניה. נתון זה ממקם את ישראל במקום ה-13 ברשימת 15 המשרדים המובילים בעולם בהגשות בקשות בינלאומיות, מבין המדינות החברות באמנה הבינלאומית.

מה בתחום סימני המסחר?

אפל (Apple) מובילה בהגשת סימני מסחר בישראל (54). בסך הכול הוגשו 9,308 בקשות לרישום סימן מסחר וניתנו 7,643. מתוך סך הבקשות לסימן מסחר, כ-75% הם מצד חברות זרות – מה שמעיד על פעילותה הכלכלית הבינלאומית של ישראל.

בתחום המדגמים הרשומים, המעניקים הגנה על עיצוב מוצר תעשייתי חדש או מקורי, הוגשו אשתקד 1,866 בקשות ונרשמו 1,388 מדגמים. מיקרוסופט (Microsoft) נמצאת בעשירייה הפותחת של דירוג המבקשים הזרים בתחום זה.

עוד מציינת רשות הפטנטים בהודעתה כי זוהי הפעם הראשונה שבה היא מציגה כסוכנות ביצוע את כל נתוניה הכספיים, הכוללים מידע מפורט על הוצאותיה והכנסותיה בשנה החולפת. זאת, במטרה לעורר דיון ציבורי מבוסס נתונים. כמו כן מוצגים בפעם הראשונה נתוני מגוון התעסוקה שברשות, הכולל פילוחים רבים אודות ההון האנושי שעומד מאחורי הנתונים המוצגים בדו"ח.

בנוסף, במסגרת שיפור השירות לציבור, ב-2016 הושלם המעבר לעבודה מקוונת מלאה בכלל מחלקות הרשות. ביוני 2015 עלתה לאוויר מערכת העבודה המקוונת במחלקת סימני מסחר, בדצמבר באותה השנה – בתחום הפטנטים, ביולי 2016 – במחלקת PCT, ובדצמבר – במחלקת מדגמים. כל אחת מהמערכות הללו מאפשרת לציבור עבודה מלאה אונליין גם בכל הנוגע להליכים משפטיים בפני הרשם בכל אחד מהתחומים.

שרת המשפטים, איילת שקד, ציינה עם פרסום הדו"ח כי הוא "חלק משורה של צעדים אותם מוביל משרד המשפטים בתחום הגברת השקיפות השלטונית ושיתוף הציבור. רשות הפטנטים התגייסה למהלך לטיוב הרגולציה וצמצום הביורוקרטיה באגפי משרד המשפטים, שבמסגרתו תהליך בחינת בקשה לרישום פטנט צפוי להתקצר ולהתייעל. פעילות יעילה ואפקטיבית המוצעת על ידי רשות הפטנטים לציבור המבקשים היא כלי תומך לכלכלה היזמית של מדינת ישראל, שיכולה להתגאות בחדשנותה הטכנולוגית, שממשיכה לגדול ולצמוח – הן בזירה המקומית והן בזירה הבינלאומית".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים