ראשי » בראש הכותרות » החדשנות שתניע את השידור הציבורי
הדיגיטל - זירה לא פחות חשובה מהמדיה המסורתית עבור כאן, תאגיד השידור הישראלי

החדשנות שתניע את השידור הציבורי

התאגיד החדש, כאן, מתהדר במחלקה דיגיטלית עם תוכן ויראלי ובטכנולוגיות חדישות ● כיצד כל זה ישפיע על איכות השידורים, ועל הצופים, המאזינים והגולשים?

מאת 11 במאי 2017, 17:40 א+ / א- הדפסה הדפסה

האם אכן נכנסנו לעידן חדש בעולם התקשורת? האם התאגיד יצליח ויהיה גורם רלוונטי ומשפיע במפת המדיה הישראלית? ואיזה תפקיד ישחק הדיגיטל בכל זה? את הדברים הללו נדע החל מיום ב', כשיחלו השידורים מהאולפנים במודיעין

עבור רבים בחברה הישראלית, בוודאי בקרב העוסקים בתקשורת, היה זה שבוע קשה. השבוע שבו נסתם הגולל באבחה אחת על רשות השידור, אחרי כמעט 50 שנות שידור בטלוויזיה ויותר מ-80 ברדיו. הוויכוח לגבי הצורך בסגירת רשות השידור הסתיים בצורה שאינה מעוררת כבוד לאף אחד – לא לאלה שנפגעו מההחלטה ולא לאלה שקיבלו אותה, בין אם הם היו מודעים להשלכות של מעשיהם או לא.

מעבר לעניין האישי, עבור רבים זהו שבוע שבו איבדה מדינת ישראל את אחד מסמליה הלאומיים ו-ויתרה על מוסד שמהווה חלק בלתי נפרד מחייהם של רבים בארץ. לא מדובר פה רק על סגירת ארגון, אלא על סיומה של תקופה, וכל מה שנותר אלה הם הזיכרונות והארכיון.

כעת, כשכל זה כבר כמעט מאחורינו, זה הזמן להסתכל קדימה, אל עבר העתיד של השידור הציבורי. ביום ב' הקרוב אמורים לעלות לאוויר תאגיד השידור הציבורי כאן, יחד עם תאגיד החדשות שהוקם לצידו. מעבר לתכנים ומעבר להיבט התפעולי, השידורים מבוססים על חדשנות טכנולוגית, שנשענת על הנחת יסוד מרכזית: הגשת תכנים שיוצרת חוויית צפייה או האזנה בכל הפלטפורמות שבאמצעותן ניחשף לשידורי התאגיד. הכוונה היא לרשתות החברתיות ולאינטרנט בכלל, לצד האמצעים המסורתיים – רדיו וטלוויזיה. הכול אמור להיות מוגש באיכות דיגיטלית גבוהה.

כדי להגיע לתוצאה הזו עמלו בשנתיים האחרונות בתאגיד להטמעת המערכות המתאימות. בסוף השנה שעברה ראיינו את אודי הלמן הכהן, סמנכ"ל ההנדסה והטכנולוגיה של התאגיד, בעקבות ביקור שערכנו באולפנים באזור התעשייה במודיעין – אלה שמהם יתחילו השידורים, עד לבניית אולפנים חדשים בירושלים. הלמן הכהן, שהוא אחד העובדים הראשונים בתאגיד, אמר לנו אז שמערכות ה-ICT הן הגורם המרכזי בתפעולו – והן אלה שיאפשרו לו לשדר בצורה הכי טובה ויעילה, עם ציוד ופתרונות שנמצאים בחזית הטכנולוגיה.

ההיבט האנושי

אחד הדברים שעליהם הקפידו בהיערכות הטכנולוגית לתחילת השידורים היא חוויית המשתמש הפנימי – השדרנים, הקריינים, העורכים, אנשי התוכן, ההפקה, הלוגיסטיקה ושאר העובדים. הלמן הכהן אמר בראיון משפט שחשוב מאוד לזכור והוא צריך להוות אבן דרך לכל ארגון שמתחיל תהליך של טרנספורמציה דיגיטלית: "הטאלנטים, הקריינים והעובדים באולפנים ימשיכו לעשות את מה שהם יודעים לעשות: לדבר אל המיקרופון".

אודי הלמן הכהן, סמנכ"ל ההנדסה והטכנולוגיה של כאן. צילום: יחסי ציבור

אודי הלמן הכהן, סמנכ"ל ההנדסה והטכנולוגיה של כאן. צילום: יחסי ציבור

פירוש הדבר שתפקידה של הטכנולוגיה הוא לוודא ששידורי התאגיד יעברו בצורה זהה בכל הפלטפורמות – ואם תרצו, זה שם המשחק. הצורך בכך שהעובד, שהוא הלקוח של החדשנות הטכנולוגית הארגונית, יסתגל באופן מיידי וטבעי לעידן החדש. בתקשורת המשודרת, הדבר קריטי בפרט כשמדובר בשידורים חיים, והציפייה היא שכבר ביום הראשון, השידורים יהיו חלקים ומקצועיים.

מאפיין נוסף לחדשנות שמלווה את פתיחת השידורים הוא הסרת המחיצות בין ההנדסה למערכות המידע. בעידן השידורים הישן היו תקופות ארוכות שלא היה קשר בין האגפים, כמו גם בין אלה שמנהלים אותם. כיום, המנמ"ר בתחנת שידור מודרנית חייב להבין גם בהנדסה – ולהיפך.

הדבר מתקשר לכך שבתאגיד החדש, כלים טכנולוגיים ורובוטים לא החליפו אנשים, ולא בגללם כמה מאות מעובדי רשות השידור לא התקבלו אליו. אלא שהמהפכה הדיגיטלית שינתה את אופי התפקידים של אנשים רבים שעובדים בתעשייה הזו, כמו טכנאי שידור באולפנים, שבעבר עבדו על מערכות עם מתגים וחוטים, וכיום הם במקום אחר. מי שיש לו קשיי הסתגלות יצטרך להתגבר על כך, כי ככה עובד עולם המדיה כיום. זו נקודה חשובה שאינה אופיינית רק לתאגיד אלא לכל הארגונים שעוברים לתהליכים אוטומטיים ודיגיטליים.

דיגיטל, דיגיטל, דיגיטל

מאפיין נוסף של התאגיד הוא השימוש ברשתות החברתיות, ובעיקר בפייסבוק (Facebook). מחלקת הדיגיטל של כאן (או, עד עכשיו, כאן בהקמה) עובדת שעות נוספות ויוצרת תוכן ויראלי, שמגיע לגולשים רבים ברשת החברתית הענקית ובפלטפורמות נוספות. בנוסף, התאגיד מפעיל מזה זמן מה אפליקציה שמאפשרת האזנה לסוגי מוזיקה שונים – הרבה לפני שתחנות קול ישראל, ברדיו ה-"רגיל", עברו אליו.

המדיה החברתית היא אתגר עצום עבור מנהלי התאגיד ומחלקת הדיגיטל שלו – הן מבחינת העלאת תכנים בצורה הרבה יותר חופשית ונטולת הגבלות, והן מבחינת החשיפה לקהלים רחבים, כאלה שהסמארטפון הוא המכשיר העיקרי שדרכו הם צורכים תקשורת והטלוויזיה, ובוודאי הרדיו, שייכים מבחינתם לעולם האתמול.

כמובן שהמדיה הדיגיטלית בכלל והחברתית בפרט משפיעה לא רק על תאגיד השידור הציבורי החדש, אלא על כל עולם התקשורת. העתיד הוא בסלולר, ביוטיוב (YouTube) ובפייסבוק, ומכשירי הטלוויזיה ממוחשבים וחכמים הרבה יותר מבעבר. הדבר מאפשר לספקי התוכן השונים לעשות זאת בצורה הרבה יותר מהירה וקלה. מבחינה זו, כאן מוכן לעידן החדש לא פחות מיתר הערוצים, והיכולת שלו ליצור תכנים איכותיים בפלטפורמות הדיגיטליות היא אחד המבחנים הגדולים שעליו לעבור.

כאן ראוי לציין גם דברים שאמרה אהובה פיינמסר, לשעבר מנמ"רית משרד החינוך ומנכ"לית הטלוויזיה החינוכית (שבעתיד אמורה להצטרף גם היא לכאן), וכיום חברת ועדת הטכנולוגיה של התאגיד. היא סיכמה את המהפכה בכך שהטכנולוגיה מאפשרת לספק לצעירים תכנים שמעניינים אותם – ובאמצעים שהם צורכים אותם.

האם אכן נכנסנו לעידן חדש בעולם התקשורת? האם התאגיד יצליח ויהיה גורם רלוונטי ומשפיע במפת המדיה הישראלית? ואיזה תפקיד ישחק הדיגיטל בכל זה? את הדברים הללו נדע החל מיום ב', כשיחלו השידורים מהאולפנים במודיעין. בהצלחה.

החדשנות שתניע את השידור הציבורי Reviewed by on . עבור רבים בחברה הישראלית, בוודאי בקרב העוסקים בתקשורת, היה זה שבוע קשה. השבוע שבו נסתם הגולל באבחה אחת על רשות השידור, אחרי כמעט 50 שנות שידור בטלוויזיה ויותר מ עבור רבים בחברה הישראלית, בוודאי בקרב העוסקים בתקשורת, היה זה שבוע קשה. השבוע שבו נסתם הגולל באבחה אחת על רשות השידור, אחרי כמעט 50 שנות שידור בטלוויזיה ויותר מ Rating: 0

אודות יהודה קונפורטס

יהודה קונפורטס
יהודה קונפורטס הוא העורך הראשי ומנהל תכני הוועידות והכנסים של קבוצת אנשים ומחשבים. הוא החל את הקריירה העיתונאית שלו ב-1981, כעורך בדסק החדשות של עיתון הארץ ובהמשך בדסק החדשות של מעריב. במקביל, עסק בעריכת מוספים מקצועיים ומקומיים, תוך התמקדות בתחומי הכלכלה, החברה, הממשל והרשויות המקומיות. ב-1995 הצטרף קונפורטס לאנשים ומחשבים ומאז הוא אחראי על כל התכנים שמפיקה הקבוצה. בין השנים 1998 ל-2008, במקביל לעבודתו באנשים ומחשבים, יזם וערך קונפורטס תכנית מחשבים בטלוויזיה החינוכית והקהילתית. הוא חבר באגודת הידידים של קרן אתנה (יוזמת פרויקט "מחשב נייד לכל מורה"), חבר בהנהלת עמותת אשנ"ב לגלישה בטוחה ברשת וחבר בוועדה הלאומית לצמצום הפער הדיגיטלי. הוא בעל תואר שני בתקשורת פוליטית ומדעי המדינה מאוניברסיטת בר אילן ומרצה לתקשורת וחברה בבית הספר לכלכה וניהול במכללה האקדמית תל אביב יפו.

הגיבו