ראשי » בראש הכותרות » המכונית שמחליפה את הקטר של ההיי-טק
העסקה - מהלך שישפיע הרבה מעבר לאינטל ולמובילאיי

המכונית שמחליפה את הקטר של ההיי-טק

הרכישה של מובילאיי על ידי אינטל היא הרבה יותר מעוד אקזיט, אלא עסקה שתשפיע רבות על ענף ההיי-טק בישראל ועל עולם הרכב האוטונומי ● וגם: על שני צעדים טכנולוגיים ברוכים במערכת הבנקאית

מאת 16 במרץ 2017, 17:30 א+ / א- הדפסה הדפסה

אינטל מעוניינת להציב את עצמה בראש החברות שיובילו את העולם למהפכת התחבורה הגדולה ביותר שהעולם ידע מאז המצאת הגלגל. לכן, מדובר לא בעוד אקזיט, אלא במהלך שישפיע על הפעילות של מגזרים שלמים במשק

ענף ההיי-טק ממוצב כאחד הענפים שמובילים את הכלכלה הישראלית. כמעט רבע מהייצוא הישראלי מגיע מענפי הטכנולוגיה השונים באופן ישיר, ואם מוסיפים לזה את כל התעשיות והשירותים שמושפעים מהענף, הרי שחלקו של הענף גדול יותר. זו הסיבה שכאשר מתארים את הענף, הוא מוגדר כקטר שמוביל את המשק – ובצדק מסוים.

אולם, נדמה שאירועי השבוע האחרון, בעקבות עסקת מובילאיי (MobilEye), מובילים לכך שהקטר הישן והטוב יצטרך לפנות את מקומו למכונית האוטונומית.

מזה כמה שנים שהתחבורה החכמה מסומנת כאחד התחומים שיש בהם "חדשנות משבשת", שכן מכונית ללא נהג היא אמנם מהפכה חברתית-אנושית בפני עצמה, אבל היא לא פועלת בחלל ריק. ההדף שהיא תייצר ישפיע על תעשיות רבות בעולם ואולי על הכלכלות של המדינות שייצור מכוניות הוא אחד ממנועי הצמיחה שלהן. היזמים הישראליים, אלה שאחראיים למיצובה של ישראל כאומת הסטארט-אפ, זיהו גם את התחום הזה. על פי פרסומים, יש בישראל כ-100 חברות סטארט-אפ שעוסקות בפתרונות תחבורה חכמה, כולל המכונית האוטונומית.

מובילאיי אינה חברת סטארט-אפ במובן הקלאסי. היא הוקמה לפני 17 שנים על ידי שני יזמים ששמו להם למטרה לתרום במשהו לצמצום הנפגעים בתאונות הדרכים. המערכת שפיתחו משולבת במכוניות רבות בישראל. היא נתפסת כעוד גאדג'ט ולא רבים מפנימים את החדשנות שבטכנולוגיה שמצויה בה ושתורמת לנהיגה זהירה יותר.

אבל מה שעושה את הסיפור למעניין יותר הוא שהחברה נרכשה לא בגלל המוצר שהיא פיתחה, אלא עקב חזון אחר שהיא מפתחת – המכונית ללא נהג. הרכישה על ידי אינטל (Intel) תהפוך אותה ואת ישראל למובילות עולמיות גם בתחום זה.

מהפכת הרכב האוטונומי נמצאת בימים אלה בשלבים שבין תכנון מתקדם לניסויים. הם עדיין לא פה באופן מלא משום שהניסויים עדיין לא נגמרו, כמו גם בגלל סיבות של רגולציה ומאחר שכדי שזה יקרה, צריכות לקרות מהפכות בשורה של תחומים – החל מתשתית וכלה במערכות שמנהלות את התנועה בכבישים, בכלי שליטה ובקרה ועוד.

המהפכה הזו פותחת פתח רחב ליצירת פתרונות לכל תעשיית ה-IT. מערכות הרכב האוטונומי דורשות פתרונות מתחומי ה-BI, השליטה והבקרה, האינטרנט של הדברים – וזו רק רשימה חלקית. חלקם כבר נמצאים, הם פרי ייצור ישראלי ומסופקים מזה זמן על ידי חברות ה-IT המובילות.

עכשיו הצטרפה לחגיגה אינטל, שמעוניינת להציב את עצמה בראש החברות שיובילו את העולם לרכב האוטונומי – מהפכת התחבורה הגדולה ביותר שהוא ידע מאז המצאת הגלגל. לכן, מדובר לא בעוד אקזיט, אלא במהלך שיגיע רחוק וישפיע על הפעילות של מגזרים שלמים במשק – בהיי-טק ומחוצה לו.

החזון של כחלון למהפכה הדיגיטלית בבנקים

שלשום (ג') נערך אירוע לציון העלייה לאוויר של פרויקט החלפת מערכת הליבה של בנק יהב, שהטמיע בהצלחה את הפתרון של TCS. אורח הכבוד באירוע היה שר האוצר, משה כחלון, שלצד הברכות שהרעיף על האורחים מהודו ועל הנהלת בנק יהב, חשף את החזון שלו ושל הממשלה, כיצד להניע את התחרות במערכת הבנקאית. כחלון אמר שהממשלה עומדת להקים לשכת שירות IT, שתשרת את הבנקים הקטנים והבינוניים.

התחרות בענף הבנקאות תקועה בין היתר מפני שהבנקים הקטנים והבינוניים עדיין לא החלו במהלך דומה לזה שעשה בנק יהב: התנתקות מבנק הפועלים (בהוראת הרגולטור) ויציאה לדרך טכנולוגית עצמאית.

כחלון שם את האצבע על הנקודה הכואבת במערכת הבנקאית: הבעיה אינה בעוד אפליקציה או שירות דיגיטלי שמפנקים בהם את הלקוח. החור השחור היה ונשאר מערכות הליבה של הבנקים. אלה הן פעמים רבות מערכות IT ישנות וכבדות, בהן המיינפריים המפורסם. אף אחד לא יודע כרגע מתי ואיך הבנקים הגדולים יתגברו על המחסום הזה, שמונע מהם לממש את הפוטנציאל במעבר לדיגיטל: התייעלות. לכן, יש כאן חלון זמן שהבנקים הקטנים יותר יכולים לנצל אותו להתנתקות ממערכות מרכזיות, שתקל עליהם את ההתחרות עם הבנקים הגדולים.

כל המערכת הבנקאית ישבה על הגדר בשנים האחרונות בציפייה לראות מה יעלה בגורל הפרויקט שבוצע בבנק יהב. היו לא מעט ספקנים שאמרו שזה לא יקרה. עכשיו, כאשר המערכת באוויר, העיניים נשואות לבנק איגוד, שעומד גם הוא בפני מהלך של התנתקות – במקרה שלו מבנק לאומי.

לפי מה שנראה כעת, המהלך של בנק איגוד לא יוכל להיות דומה לזה של בנק יהב, מסיבות שונות. אנשים שנחשפו למכרז של הפרויקט אומרים כי הפתרון היחיד שיכול לעבוד שם הוא לשכת השירות שעליה דיבר כחלון.

הרעיון של שר האוצר הוא להשתמש במערכת של חברה רב לאומית עם ספק מקומי שייתן תמיכה ואינטגרציה. כחלון כמובן לא יכול היה להתחייב ש-TCS היא זו שתהיה השותפה של הממשלה, כי הרי מדובר בגוף ממשלתי שחייב מכרזים, אבל לא הסתיר את רצונו שזה מה שיקרה, ורק מפני שהיא כבר ביצעה בישראל פרויקט – שעובד.

מה יהיה בהמשך? מתי הלשכה תוקם? והאם בנק איגוד אמנם יקפוץ למים הקרים הללו? אלה שאלות פתוחות, אבל מה שברור שהתחרות בענף הבנקאות מתחילה לנוע בכיוון הנכון – בזכות הטכנולוגיה ושיתוף הפעולה יוצא הדופן עם החברים מהודו.

המכונית שמחליפה את הקטר של ההיי-טק Reviewed by on . ענף ההיי-טק ממוצב כאחד הענפים שמובילים את הכלכלה הישראלית. כמעט רבע מהייצוא הישראלי מגיע מענפי הטכנולוגיה השונים באופן ישיר, ואם מוסיפים לזה את כל התעשיות והשיר ענף ההיי-טק ממוצב כאחד הענפים שמובילים את הכלכלה הישראלית. כמעט רבע מהייצוא הישראלי מגיע מענפי הטכנולוגיה השונים באופן ישיר, ואם מוסיפים לזה את כל התעשיות והשיר Rating: 0

אודות יהודה קונפורטס

יהודה קונפורטס
יהודה קונפורטס הוא העורך הראשי ומנהל תכני הוועידות והכנסים של קבוצת אנשים ומחשבים. הוא החל את הקריירה העיתונאית שלו ב-1981, כעורך בדסק החדשות של עיתון הארץ ובהמשך בדסק החדשות של מעריב. במקביל, עסק בעריכת מוספים מקצועיים ומקומיים, תוך התמקדות בתחומי הכלכלה, החברה, הממשל והרשויות המקומיות. ב-1995 הצטרף קונפורטס לאנשים ומחשבים ומאז הוא אחראי על כל התכנים שמפיקה הקבוצה. בין השנים 1998 ל-2008, במקביל לעבודתו באנשים ומחשבים, יזם וערך קונפורטס תכנית מחשבים בטלוויזיה החינוכית והקהילתית. הוא חבר באגודת הידידים של קרן אתנה (יוזמת פרויקט "מחשב נייד לכל מורה"), חבר בהנהלת עמותת אשנ"ב לגלישה בטוחה ברשת וחבר בוועדה הלאומית לצמצום הפער הדיגיטלי. הוא בעל תואר שני בתקשורת פוליטית ומדעי המדינה מאוניברסיטת בר אילן ומרצה לתקשורת וחברה בבית הספר לכלכה וניהול במכללה האקדמית תל אביב יפו.

הגיבו