ראשי » דעות וניתוחים » כשההיי-טק והפוליטיקה נפגשים
מאבקים והשלמות עם ראשי עמק הסיליקון. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. צילום: BigStock

כשההיי-טק והפוליטיקה נפגשים

הענף מנותק מסדר היום הפוליטי, אלא שצווי הגבלת ההגירה של טראמפ הכריחו את ראשי עמק הסיליקון להתערב ● על הנשיא האמריקני להבין שאם הוא יגביל ייבוא של מוחות מבריקים, תהיה פגיעה בכלכלה האמריקנית

מאת 2 בפברואר 2017, 16:30 א+ / א- הדפסה הדפסה

מישהו מהיועצים של טראמפ חייב להסביר לו ולאנשיו שתעשיית ההיי- טק מבוססת על הון אנושי. שם המשחק הוא לאתר את המוחות הכי טובים, כדי שיפתחו את הדבר הבא, רגע לפני המתחרים

תעשיית ההיי-טק, כמו ענפים אחרים בכלכלה החופשית, מנותקת בדרך כלל מסדר יום פוליטי. הדבר נכון לגבי חברות, יזמים, משקיעים וסטארט-אפים. מערכת היחסים שלהם עם הממשלה היא בדרך כלל במישור הכלכלי, ככל שהדברים נוגעים לחוקים, למיסים ולמשאבים לאומיים. היחסים עם ראשי המדינות הם על פי רוב קורקטיים, אבל לעתים קרובים יותר, כי יותר ויותר מנהיגים מבינים שחדשנות, טכנולוגיה והיי-טק הם נכסים חשובים, שעוזרים לקידומם הפוליטי, והם אוהבים להתחכך עם ראשי החברות הגדולות.

השבוע, הקוד הבלתי כתוב של מערכת יחסים זו נשבר, שלא לומר התרסק. זאת, בעקבות העימות הפומבי הגלוי בין נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לראשי תעשיית ההיי-טק, על רקע החלטתו לאסור על כניסתם למדינה של אזרחים ממדינות מוסלמיות. ראשי חברות ענק כמו פייסבוק (Facebook), נטפליקס (Netflix) וגוגל (Google) הצטרפו למאבק הציבורי שנפתח בארצות הברית נגד ההחלטה הגורפת.

הסיבה לצעד החריג הזה אינה רק הומאנית. ראשי עמק הסיליקון זוכרים את הצהרותיו של הנשיא החדש שיפעל לצמצום מספר האשרות שיינתנו לעובדים בעמק הסיליקון ובארצות הברית בכלל, במטרה להחזיר לשוק העבודה מאות אלפי אמריקנים, שלטענת טראמפ הם תופסים את מקומותיהם.

ההתגייסות של ראשי ההיי-טק – גם עקב תמיכתם בקלינטון

במסעותיו ברחבי ארצות הברית ערב הבחירות קבל המועמד דאז שבחברות גדולות כמו גוגל או פייסבוק, כמעט 42% מהעובדים הם מהגרים שהגיעו מחוץ לארצות הברית. כתוצאה מכך יצאו ראשי התעשייה בגלוי נגד טראמפ, בין היתר מפני שרבים מהם היו מזוהים עם היריבה, הילרי קלינטון.

ערב השבעתו נפגש טראמפ עם ראשי עמק הסיליקון והרגיע אותם, ונראה היה שההדורים יושרו. המהלך שננקט השבוע החזיר את הגלגל לאחור: עכשיו יש לטראמפ עימות חזיתי, בעל אופי פוליטי מובהק, סביב סגירת השערים בפני פליטים משבע המדינות המוסלמיות, וסביב הכוונות שלו בכל הנוגע למדיניות ההגירה בכלל.

למנכ"לים שהצטרפו למאבק יש עוד סיבה לדאגה: מאז שהצו הנשיאותי פורסם, מדד הדאו ג'ונס ירד באופן חד והשפיע על המניות של חברות הטכנולוגיה.

צריך להבין גם שלצעד של טראמפ יש לא מעט תומכים, שרואים בצעד שלו מהלך אמיץ לשיקום הכלכלה האמריקנית, למתן עדיפות לעובדים מקומיים ולהחזרה למעגל העבודה של מאות אלפי מובטלים. טראמפ גם לא הסתיר את דעותיו הגזעניות נגד זרים ומהגרים, וביום השואה הבינלאומי, שאירע ביום ו' האחרון, "שכח" להזכיר את היהודים.

מה הלאה?

אף אחד לא יודע כרגע האם, ואם כן – לאן, הוויכוח הזה ידרדר. מישהו מהיועצים של טראמפ חייב להסביר לו ולאנשיו שתעשיית ההיי- טק מבוססת על הון אנושי. שם המשחק הוא לאתר את המוחות הכי טובים, כדי שיפתחו את הדבר הבא, רגע לפני המתחרים.

אותם מוחות לא בהכרח נמצאים באותה מדינה שבה החברות יושבות, ולכן התופעה של שכירת זרים והבאתם לעבודה באותה המדינה הפכה להיות חלק מה-DNA של ענף ההיי-טק. היא קיימת בכל העולם והמוחות הישראליים בולטים בחברות גלובליות ובעבודה מעבר לים.

כמובן שברמה הלאומית-כלכלית אנחנו לא מאושרים מזה ומעדיפים אותם פה, אבל הדרך לעשות זאת היא לא על ידי סגירת דלתות ומניעת כניסה של אנשים ומוכשרים, אלא על ידי יצירת תנאים שישכנעו את המוחות לא לעבור לחו"ל. האיזון העדין בין שמירה על חוקי ההגירה וייבוא עובדים לסיוע לתעשייה שמבוססת על הון אנושי הוא דילמה שממשלות רבות בעולם מתמודדות איתה כבר שנים, והוא חלק מהעולם הגלובלי שאנחנו חיים בו.

איתן שוורץ, מנכ"ל מינהלת עיר עולם של עיריית תל אביב-יפו, שתפקידה למכור את אומת הסטארט-אפ בעולם ולהביא לעיר יזמים ומוחות מבריקים, סיפר לי שבישראל קיימים חסמים ביורוקרטיים בהקשר זה. על פי חוקי ההגירה, יזם או משקיע לא יהודי, שחוק השבות לא חל עליו, חייב לעזוב את הארץ בכל שלושה חודשים – הוא ובני משפחתו, אם הם נמצאים איתו כאן.

שוורץ אומר שביחד עם גורמים בממשלה יש כבר כמה שנים ניסיון לשנות את החוקים האלה, אבל ללא הצלחה. עכשיו מתנהל סיבוב ניסיונות נוסף, שאולי הפעם יצלח.

השורה התחתונה: המאבק למניעת צמצום ההגירה בתחום ההיי-טק צריך לעבור לפסים חיוביים, בשיתוף פעולה בין כל הצדדים. גם טראמפ וגם ראשי עמק הסיליקון מבינים שבקרב הזה אף אחד לא ינצח. הפליטים יחזרו לבתיהם ומוחות מבריקים שלא יגיעו לתעשיית ההיי-טק של ארצות הברית עלולים לפגוע בכלכלה האמריקנית כולה.

כשההיי-טק והפוליטיקה נפגשים Reviewed by on . תעשיית ההיי-טק, כמו ענפים אחרים בכלכלה החופשית, מנותקת בדרך כלל מסדר יום פוליטי. הדבר נכון לגבי חברות, יזמים, משקיעים וסטארט-אפים. מערכת היחסים שלהם עם הממשלה ה תעשיית ההיי-טק, כמו ענפים אחרים בכלכלה החופשית, מנותקת בדרך כלל מסדר יום פוליטי. הדבר נכון לגבי חברות, יזמים, משקיעים וסטארט-אפים. מערכת היחסים שלהם עם הממשלה ה Rating: 0

אודות יהודה קונפורטס

יהודה קונפורטס
יהודה קונפורטס הוא העורך הראשי ומנהל תכני הוועידות והכנסים של קבוצת אנשים ומחשבים. הוא החל את הקריירה העיתונאית שלו ב-1981, כעורך בדסק החדשות של עיתון הארץ ובהמשך בדסק החדשות של מעריב. במקביל, עסק בעריכת מוספים מקצועיים ומקומיים, תוך התמקדות בתחומי הכלכלה, החברה, הממשל והרשויות המקומיות. ב-1995 הצטרף קונפורטס לאנשים ומחשבים ומאז הוא אחראי על כל התכנים שמפיקה הקבוצה. בין השנים 1998 ל-2008, במקביל לעבודתו באנשים ומחשבים, יזם וערך קונפורטס תכנית מחשבים בטלוויזיה החינוכית והקהילתית. הוא חבר באגודת הידידים של קרן אתנה (יוזמת פרויקט "מחשב נייד לכל מורה"), חבר בהנהלת עמותת אשנ"ב לגלישה בטוחה ברשת וחבר בוועדה הלאומית לצמצום הפער הדיגיטלי. הוא בעל תואר שני בתקשורת פוליטית ומדעי המדינה מאוניברסיטת בר אילן ומרצה לתקשורת וחברה בבית הספר לכלכה וניהול במכללה האקדמית תל אביב יפו.

הגיבו