אחרי הצ'טבוטים – תור הרובוטים: המרוץ על ה-Physical AI מתחיל

השלב הראשון במהפכת הבינה המלאכותית התרחש כמעט כולו בעולם הדיגיטלי. מודלי שפה למדו לחזות את המילה הבאה, מודלי תמונה למדו לייצר פיקסלים, ומודלי וידיאו למדו ליצור רצפים שנראים מציאותיים. עכשיו התעשייה מתחילה להתמודד עם בעיה מורכבת בהרבה: לא רק לייצר ייצוג של העולם, אלא להבין כיצד הוא מתנהג.

זהו הבסיס ל-Physical AI – התחום שמנסה לחבר בין היכולות של מודלי AI לבין רובוטים, כלי רכב, מכונות ומערכות, הפועלים במרחב הפיזי.

האתגר שונה באופן מהותי מזה של צ'טבוט. רובוט במחסן לא יכול להסתפק בתשובה שנשמעת סבירה. הוא צריך להבין היכן נמצא חפץ, לאן הוא נע, מה יקרה אם יפעיל עליו כוח ומה תהיה התוצאה של הפעולה הבאה שלו. לכן, אחת הטכנולוגיות שמקבלות כיום חשיבות הולכת וגוברת היא מודלי עולם – מערכות שלומדות לייצג סביבה ולחזות כיצד היא תשתנה לאורך זמן.

המעבר ממודלי וידיאו למודלי עולם

גם ישראל מתחילה להתייחס לתחום כאל יעד לאומי. בתוכנית שהציג ביולי המטה הלאומי לבינה מלאכותית, אחד משלושת התחומים שבהם ישראל מבקשת להגיע לעמדת הובלה עולמית הוא החיבור בין תוכנה לעולם הפיזי, תוך הסתמכות על היתרונות הקיימים בארץ בתחומים כמו מערכות אוטונומיות והתעשיות הביטחוניות.

אחת החברות הישראליות הממוקמות בדיוק בנקודת החיבור הזאת היא LTX. כיום פועלת LTX כחטיבת ה-AI של לייטריקס (Lightricks), ובחודשים הקרובים היא צפויה להתפצל ממנה ולהפוך לחברה עצמאית. החברה מפתחת מודלי עולם שמחברים בין וידיאו, אודיו והבנה של סביבות דינמיות, ומכוונת את הטכנולוגיה שפיתחה בשנים האחרונות גם לעולמות הרובוטיקה וה-Physical AI.

האסטרטגיה של LTX מעניינת גם בגלל המקום שבו היא מבקשת להתמקם בשרשרת הערך. במקום לבנות את הרובוט עצמו, היא רוצה לספק את מודל הבסיס שעליו חברות רובוטיקה יוכלו לפתח ולאמן את המערכות שלהן. 

אימון מודל כזה דורש כמויות עצומות של מידע וכוח מחשוב – השקעה שמגיעה ב-LTX לכ-50 מיליון דולר בשנה – ולכן עבור חברות רבות הגיוני יותר להתבסס על מודל קיים מאשר לבנות שכבה כזו מאפס.

בתוך הזירה הזאת, שבה כבר פועלות ענקיות כמו אנבידיה (NVIDIA), חברת LTX בולטת גם בגישה שמלווה אותה מראשית פעילות המודלים שלה: שחרור המודלים בקוד פתוח, מה שמאפשר למפתחים ולחברות להוריד אותם, להריץ אותם על תשתית עצמאית ולהתאים אותם לדאטה ולשימושים ייעודיים. הגישה הזו כבר יצרה סביב LTX אקוסיסטם משמעותי, כאשר משפחת המודלים של החברה חצתה עד היום את רף 33 מיליון ההורדות. 

ב-LTX רואים בפתיחות דרך לאפשר לחברות ולמפתחים לבנות על הטכנולוגיה ולהרחיב אותה לכיוונים שהחברה עצמה לא בהכרח תפתח. הגישה הזאת מקבלת לאחרונה רוח גבית גם מצד השחקנים הגדולים בתעשייה: ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, הקדיש את הפוסט הראשון שלו ב-X לתמיכה במודלים פתוחים והדגיש את תרומתם לחדשנות ולעצמאות טכנולוגית.

אם העשור האחרון ב-AI עסק במכונות שלומדות את השפה שבה בני אדם מתארים את העולם, העשור הבא עשוי לעסוק במכונות שלומדות את העולם עצמו. במקרה כזה, המאבק על מודלי העולם שעליהם הן יתבססו רק מתחיל, ולישראל יש כבר מועמדת שרוצה להיות חלק ממנו.

ד"ר זאב פרבמן, מייסד ומנכ"ל LTX, השתתף בכנס Physical AI 2026 של אנשים ומחשבים והמטה הלאומי לבינה מלאכותית שהתקיים אתמול (ג'), הרצה על המעבר ממודלי וידיאו למודלי עולם, ועל האופן שבו יכולות שפותחו ליצירת תוכן הופכות כיום לתשתית עבור רובוטיקה ומערכות אוטונומיות.