תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » "אם לא יימצא פתרון לתקציב – 2020 תהיה לא בריאה במיוחד"
אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות. צילום ארכיון: ניב קנטור

"אם לא יימצא פתרון לתקציב – 2020 תהיה לא בריאה במיוחד"

כך אמר אהרון אהרון מנכ"ל רשות החדשנות בראיון לסיכום השנה, עם מבט לשנה החדשה והוסיף שלמרות זאת הוא אופטימי ● "נכון לעכשיו הוריתי לצוותים שלנו להמשיך לעבוד כרגיל - אני מאמין שיימצא פתרון לתקציב ונמשיך לעבוד"

מאת 29 בדצמבר 2019, 15:38 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

השנה החדשה שתחל בעוד שלושה ימים לא מבשרת טובות לרשות החדשנות, כמו לגופים ממשלתיים רבים. זאת בגלל שאין ממשלה מכהנת שאישרה תקציב לשנת 2020. הסכנה הזו מרחפת, לכאורה, גם מעל הפעילות של רשות החדשנות, שהיא אחד ממקורות המימון היותר חשובים לקידום ההיי-טק והחדשנות בישראל.

שבוע לפני סיום השנה, אהרון אהרון, מנכ"ל הרשות בארבע וחצי השנים האחרונות, לא מסתיר את דאגתו, אבל מקפיד לשדר אופטימיות.

"אנחנו נמצאים בדיונים עם החשב הכללי ועם אגף התקציבים, כדי לראות כיצד ממשיכים את הפעילות שתוכננה לשנה הזו", סיפר אהרון בראיון לאנשים ומחשבים, שנערך בשבוע שעבר. "אם לא ימצא פתרון, שנת 2020 תהיה שנה לא בריאה, אבל אני אופטימי, קשה לי להאמין שממשלה תגיד לנו 'אל תעבדו'".

מעבר לזה, בראיון אהרון לא מסתיר את שביעות רצונו מהמצב, "המצוין" כלשונו, בהיי-טק, ומתאר את האתגרים שאיתם התמודד הרשות בשנה החולפת ועל מה היא תשים דגש בשנה הבאה.

סכם את שנת 2019 מבחינת הרשות?
אני חושב ששנת 2019 היתה שנה מצוינת להיי-טק והיה שיפור בכל המדדים, הן בתרומה לייצוא, במיסוי ובגידול בשווי החברות הפועלות בענף, כאשר החלק של חברות התוכנה גדל".

פרט בבקשה
"אחד הפרמטרים שמראה על שגשוג בענף הוא העובדה שיש כיום בשוק 33 חברות היי-טק, פרטיות, שהערך שלהן הוא מעל מיליארד דולר. אלו חברות שגייסו הון או השקיעו בהם על פי פרמטר זה, ויש כמובן חברות שהן מעל מיליארד. זה שינוי עצום, כשלפני חמש שנים הסיכוי שיהיו חברות כאלו לא נראה ריאלי בכלל. עלייה נרשמה גם בהיקף האקזיטים, והשנה היקף הייצוא של ההיי-טק יהיה כ-50 אחוזים מסך כל הייצוא של המשק הישראלי".

מה לגבי מספר המועסקים בענף והחלק שלהם בכלל העובדים במשק?
"גם כאן יש שינוי מהותי, חשוב הרבה יותר מהמספרים. מספר המועסקים כיום הוא 307 אלף עובדים, יותר משנים קודמות. אבל הנתון היותר חשוב הוא שיש גידול גם במספר החברות הזרות שהגיעו לארץ בשנה האחרונה, ופתחו פה מרכזי פיתוח. ביניהן ניתן להזכיר את וולמארט, מיצובישי, פורד, SKF, אדוונסד אנרג'י ואחרות".

מה לגבי תמהיל המועסקים בענף, אתגר שהתרעת עליו לא מעט בשנים האחרונות?
"כיום מועסקים בענף כ-307 אלף איש, והכי חשוב – חצינו את רף ה-9 אחוזים מכלל המועסקים במשק. זה גידול משמעותי, הרבה יותר מאשר המספר הנומינלי שלו, אבל כמעט כפול ביחס למדינות אחרות בעולם".

מספרים יפים. מה התרומה שלכם להצלחות אלו?
"התרומה שלנו היא דרך המסלולים השונים שבהם אנו מסייעים להכשיר כוח אדם לתעשייה. אחד מהם זה מסלול סיירת התכנות שלנו, פרויקט ההכשרה הגדול ביותר שיזמנו לפני חמש שנים, אז התחלנו עם 60 בוגרים – כיום כבר יש כבר 1,000. אנחנו לא אחראים אמנם על מערכת החינוך והאקדמיה, אבל ראינו שכבר השנה המל"ג דיווח על כך ש-40 אחוזים מכלל הסטודנטים באוניברסיטאות לומדים במקצועות של מדעים, אבל עדיין המחסור קיים ומנכ"לי חברות מזהירים שהם קרובים לקו האדום. אנחנו מזהים בשנים האחרונות כניסה של עובדים בעלי רמה גבוהה מאוד, שהגיעו ממסגרות צבאיות, שלא עברו בהכרח דרך האוניברסיטה. אלו הם חבר'ה שצברו ניסיון וידע רב בשירותם הצבאי, במסגרת ההכשרה של הצבא, והם מספיק בעלי ניסיון כדי שחברות יגייסו אותם. אגב, זו לא תופעה ייחודית לישראל. בארצות הברית למשל, 25 אחוז מהמועסקים בהיי-טק לא עוברים דרך האקדמיה. אנחנו ממשיכים לפעול בערוצים שאנחנו אחראים עליהם"

ולמרות כל האתגרים, עדיין התקציב שלכם לא גדל בהתאמה להיקף הדרישה שיש בשוק?
"נכון שהוא לא גדל ישירות, אבל היה גידול בפעילות בעיקר בגלל שיתוף פעולה עם משרדים נוספים, שמבוסס על שיטת הפעולה שלנו, המתמקדת בין היתר על קולות קוראים לפי מגזרים ותחומים מסוימים. הדוגמה הכי טובה זה משרד הבריאות. פרסמנו קול קורא שהגדיר צורך בפתרון לבעיה מסוימת. אנחנו יושבים בצוות משותף עם המשרד הרלוונטי ובודקים את הפניות של חברות. זה מהווה קרש קפיצה מדהים לחברות קטנות שיש להן פתרון ועכשיו ניתנת להן הזדמנות להטמיע את הטכנולוגיה שלהן במשרד הבריאות, או בכל משרד אחר. השיטה זו מוכיחה את עצמה. החיבור עם המשרד הוא חשוב מאוד לחברה שמפתחת פתרון, וגם עבור המשקיעים שמקבלים חברה שכבר ביצעה הוכחת יכולת לטכנולוגיה שלה".

ומה לגבי הפעילות השוטפת המסורתית שנועדה לעודד יזמות וחדשנות. עד כמה השמיכה קצרה ואתם צריכים לעשות תיעדוף?
"יש שני פרמטרים שאיתם אנו מתמודדים. מצד אחד, כמות החברות שפונות אלינו הולכת וגדלה, ומצד שני, התקציב שלנו הוא קבוע. הפרמטרים שאנו בודקים הם מגוונים, אבל אחד מהם הוא שאלה שאנו בודקים לגבי כל טכנולוגיה או חברה שפונה אלינו: 'האם השוק הפרטי לא עושה את העבודה הזו?' אנחנו משקיעים בפרויקטים בהם הטכנולוגיה באיכות גבוהה, השוק עדיין לא שם, ולכן רמת הסיכון גבוהה".

מה אחוזי ההצלחה בפרויקטים שבהם אתם נוטלים סיכון?
"אחוזי ההצלחה מקבילים לסטטיסטיקה הידועה של הצלחות וכשלונות של סטארט-אפים. אבל פרויקטים שנמצאים במסגרת חממות, זוכים לאחוזי הצלחה גבוהים מהסטטיסטיקה המקובלת. הוכח כבר שהמעבר דרך חממות, מנבא סיכוי גובה להצלחה, במיוחד לחברות שאין להן ניסיון קודם בשוק, אבל יש להן טכנולוגיות שנראות מעניינות – תלוי כמובן באיזה תחום. אנחנו משקיעים לא רק בחברות הזנק, אלא בחברות שיש להן ייצור, כמו בתעשייה. כאן יש שינוי מגמה ומפעלים רבים פונים אלינו לסיוע, כי הם מבינים שללא טרנספורמציה דיגיטלית הם לא יוכלו לשרוד בתחרות עם שווקי העולם, במיוחד עם מזרח אסיה וסין".

"אם לא יימצא פתרון לתקציב – 2020 תהיה לא בריאה במיוחד" Reviewed by on . השנה החדשה שתחל בעוד שלושה ימים לא מבשרת טובות לרשות החדשנות, כמו לגופים ממשלתיים רבים. זאת בגלל שאין ממשלה מכהנת שאישרה תקציב לשנת 2020. הסכנה הזו מרחפת, לכאור השנה החדשה שתחל בעוד שלושה ימים לא מבשרת טובות לרשות החדשנות, כמו לגופים ממשלתיים רבים. זאת בגלל שאין ממשלה מכהנת שאישרה תקציב לשנת 2020. הסכנה הזו מרחפת, לכאור Rating: 0

הגיבו