תוכן פרסומי
ראשי » TheNewCom » "להשקיע 100 מיליון ש' בשנה – לסיום פריסת הסיבים האופטיים בתוך 3 שנים"
נתי כהן, מנכ''ל משרד התקשורת לשעבר. צילום: ניב קנטור

"להשקיע 100 מיליון ש' בשנה – לסיום פריסת הסיבים האופטיים בתוך 3 שנים"

כך אמר נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת היוצא, בהתייחס להשקעה הנדרשת מהממשלה ● כהן שוחח עם אנשים ומחשבים, סיכם קדנציה ודיבר על היערכות המשרד בזמן הקורונה, שאפשרה לכולנו לעבוד וללמוד מרחוק, וגם התייחס לשאלה מה קורה עם מכרז דור 5?

מאת 2 ביולי 2020, 10:30 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

אני עוזב כשיש למשרד תוכניות ברורות, יש מפת דרכים, שהיא המצפן כיצד צריכה להיראות התשתית של התקשורת בישראל, הן על ידי הרחבת רוחב הפס, מכרז התדרים לדור חמש, מתווה הסיבים ותוכניות נוספות

נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת, מסיים את תפקידו בימים אלו, בתום קדנציה של שנתיים וחצי. הוא החל את תפקידו מיד עם שחרורו מצה"ל בדרגת תא"ל מתפקידו האחרון כקשר"ר. "למעשה, לא השתחררתי מצה"ל. הגעתי לפה יום אחרי השחרור. עכשיו אקח פסק זמן של חודשיים, כדי להיות עם המשפחה הילדים והנכדים, ואחר כך אחליט על ההמשך", אמר כהן בראיון לאנשים ומחשבים.

לרגל פרישתו הוא מדבר על מוכנות תשתיות התקשורת של ישראל כתשתית שהקריטיות שלה באה לידי ביטוי בגל הראשון של הקורונה, הוא סבור שכדי להיערך טוב יותר, יש להקדים את התוכניות לפריסת הסיבים האופטיים ולסיים את רישות הארץ תוך שלוש שנים, וכן על מכרז התדרים של דור 5 שעומד להתקיים בחודש הבא.

האם תשתיות התקשורת של ישראל ערוכות למשברים כמו הקורונה?
"מערכות התקשורת של ישראל עמדו בביקושים החריגים של משבר הקורונה, כאשר אנחנו מדברים בסדר גודל של כ-30% מעבר לעומסים בשגרה. כדי שזה יקרה, ניהלנו פה מערכה כדי לוודא שכל הממשקים בין ספקי התקשורת והשירותים זורמים בצורה תקינה, ביצענו פעולות ניתור, ובמקומות שהיה צריך להתערב שחררנו 'פקקים'. בסך הכל הייתה רציפות תפקודית, והתשתיות עמדו בעומסים, למעט מגזרים מסוימים, ששם היינו צריכים לתת מענה כדי לאפשר פעילות, כמו לימודים מרחוק, עבודה מהבית ועוד".

האם התשתיות הנייחות והסלולריות של החברות היו ערוכות?
"התשתית הנייחת הייתה ערוכה למעט תיקונים קלים. גם בעולם הדטה לא היו בעיות. האתגרים היו באזורים מסוימים שיש בהם ריכוזים של אוכלוסייה חרדית. הסיבה היא, שהם מחוברים לאינטרנט בקווים הכשרים על טלפונים של דור 3 ופחות, וזה יצר עומסים שאף מערכת סלולרית לא יכולה להיערך אליהם. שכנענו את הרבנים שיאשרו להם להשתמש גם בטלפונים מבוססי דור 4, וזה הקל מעט על העומסים ואפשר גם לבתי הספר שלהם ללמוד מרחוק. כעת אנחנו במגעים עם משרד החינוך, שידאג לספק לכל אלו שידם אינה משגת טלפונים, כדי שיוכלו להמשיך ללמוד או לעבוד מרחוק. אתגרים דומים היו לנו גם במגזר הבדווי ובמזרח ירושלים, וגם איתם אנו מתמודדים בימים אלו כדי להיערך טוב יותר.

"בסך הכל, ההיערכות שאפשרה את הרציפות התפקודית בכל תחומי התקשורת היא פרי עבודת מטה מסודרת, שנערכנו אליה עוד לפני המשבר. אמנם, לא צפינו את הקורונה, אבל במדינת ישראל התקשורת היא חלק ממערך החירום הלאומי, ולכן יש לנו תוכניות מסודרות, אמנם לשעת חירום ומלחמה, אבל הן קיימות, ורק בקיץ האחרון עשינו תרגיל גדול. אבל אני סבור, שעל הממשלה להקדים את מימוש התוכניות הקיימות שלוח הזמנים שלהן תוכנן לטווח ארוך יותר, ורוב התוכניות בשלות לביצוע".

 למה הכוונה?
"למשל פריסת מתווה הסיבים. התוכניות שלנו מדברות על רישות כל הארץ בסיבים תוך עשור, ואנחנו חושבים שצריך להקדים את זה לשלוש שנים, כאשר הדגש הוא מתן עדיפות לאזורים שאולי אין בהם כדאיות כלכלית אבל הם בעדיפות לאומית, כמו, למשל, הפריפריה.
המתווה מאפשר לבזק לפרוס סיבים במקומות שכדאי לה או שהיא שתחליט שהיא רוצה להיות שם, וכל היתר ייצא למכרז, והממשלה תקים קרן, שתסייע במימון הפריסה לאותן חברות שיזכו במכרז ויפרסו את הסיבים באזורים המועדפים מבלי לספוג הפסדים. בנושא הזה אנחנו במגעים עם האוצר להקדים את הקמת הקרן, וגם פה המדינה צריכה לשים כל שנה 100 מיליון שקל, כדי שנגיע לפריסה מלאה של סיבים תוך שלוש שנים. בכלל, אני קורא לכל אחד ואחד לבדוק היטב אם יש תשתית סיבים באזור שלו ולהתחבר אליה, זה ישנה את כל תמונת המצב של תשתיות התקשורת בישראל בעתיד הקרוב".

אני רוצה להחזיר אותך אחורה, לרגע שבו הבנת שבתוך זמן קצר כל המדינה לעבוד מהבית. איך נערכתם?
"ביום שבת ה-14 במרץ זומנו כל מנכ"לי המשרדים לישיבה דחופה במשרד האוצר. הוסבר לנו, שבאותו יום בערב יודיע ראש הממשלה על הגבלות וסגר. אני עדכנתי מיד את כל מנכ"לי ספקיות וחברות תשתיות התקשורת, והנחיתי אותם במפורש, שמרגע זה עליהם להיערך לתפקד תחת מגבלות משרד הבריאות, אבל להבטיח רציפות תפקודית בתחום התקשורת. הם נתבקשו לעצור את כל המהלכים השיווקיים ולעסוק רק בקורונה. אנחנו כממשלה החרגנו את כל העובדים הטכניים שלהם והגדרנו אותם כחיוניים. פה במשרד הוקם חדר שליטה, שעקב 24 שעות ביממה אחר תעבורת התקשורת, בדיקת עומסים ווידוא שיש רציפות בתחום התקשורת. לשמחתנו זה אכן היה".

היכן עומד מכרז דור 5 שכה רבות דובר עליו?
"תהליכי ביצוע המכרז התעכבו מעט בגלל הקורונה, אבל אני שמח לבשר שב-2 באוגוסט השנה יחל שלב התיחור, שהוא בעצם המכרז האמיתי. אני מעריך שזה לא ייארך יותר מדי זמן, ולדעתי בספטמבר כבר נהיה עם התוצאות, עד סוף השנה יהיו רישיונות לתדרים, ואני מקווה שבאמצע 2021 תתחיל הפריסה".

טרום מכרז, טענו חברות התקשורת שהן לא יכולות לעמוד בעלויות המכרז בגלל התחרות הקשה בשוק והתעריפים הנמוכים. מה אתה אומר על זה?
"מלאי התדרים שיש במכרז הוא גדול דיו ויכול לתת מענה לכלל הצרכים של החברות שמתמודדות במכרז. כלומר אין כאן מנצח או מפסיד. המכרז הזה הוא קצת שונה ממכרזי ממשלה אחרים. אנחנו לא מחפשים פה איך להרוויח כסף, כלומר לקבל את התעריפים הכי יקרים. אני חושב שהתעריפים שלנו הם סבירים ויאפשרו לחברות להתמודד. בנוסף, יש גם תמריצים בהיקף של 500 מיליון שקל לחברות שיעמדו בלו"ז וביעדים מסוימים, וזה כבר משנה את כל התמונה. מעבר לכך, זה לא רק מכרז של רישיונות. הוא נועד גם לאפשר גלישה ויישום של דברים רבים מאוד, שכבר כיום אנו עושים על הרשת הניידת וגם יישומים חדשים. אחד הקריטיים בעיני זה הנושא של רכבים אוטונומיים. דור חמש יקטין בצורה משמעותית את תאונות הדרכים וזו כבר משימה לאומית ממדרגה ראשונה. הדטה מכפילה את עצמה כל שנה, וחייבים להתקדם מבחינה טכנולוגית".

הא אתה מסכים שישי עודף תחרות, שהביאה לרמת תעריפים לא הגיונית?
"הקמנו צוות שבוחן את סוגיית השוק הסלולרי לא רק בראייה צרכנית של תעריפים, אלא ברמה הכללית. המסקנה הייתה, שאם כל החברות לא ישקיעו בטכנולוגיות חדשות הן פשוט לא יהיו שם יותר. מה שנעשה בשנים קודמות היה נכון לאותה תקופה. המשרד דחף לעידוד התחרות ולאיזון בתעריפים. אנחנו לא מתערבים בתעריפים. אם השוק ירצה לתקן את עצמו, ויהיו מהלכים של מיזוג, כמו המיזוג שאישרנו כעת, וזה לא יפגע בתחרות – נאשר. מצד אחד אנחנו לא רוצים לחזור אחורה, שהצרכנים ישלמו תעריפים גבוהים, אבל מצד שני אנו רוצים לשמור על שוק יציב".

לסיכום, אם מבקשים ממך לסכם את הקדנציה בכמה משפטים?
"אני מסכם בשני דברים: בקדנציה שלי נעשו פה שינויים בכל מה שקשור לתרבות הארגונית. יש פה תהליכי עבודה מסודרים מאוד. על כל קיר במשרד תלויה כרזה, שמסבירה מהו חזון המשרד, מהם היעדים ומה צריך לעשות. כל אחד מכיר את זה. יש פה משרד של אנשי מקצוע מעולים, העובדים באים לעבודה כל בוקר עם ברק בעיניים, והמשימה שלי הייתה לשנות את התדמית הלא חיובית כל כך שהייתה למשרד, ואני חושב שהצלחנו. ההישג השני, שנובע מהראשון, הוא, שאני עוזב כשיש למשרד תוכניות ברורות, יש מפת דרכים, שהיא המצפן כיצד צריכה להיראות התשתית של התקשורת בישראל, הן על ידי הרחבת רוחב הפס, מכרז התדרים לדור חמש, מתווה הסיבים ותוכניות נוספות".

"להשקיע 100 מיליון ש' בשנה – לסיום פריסת הסיבים האופטיים בתוך 3 שנים" Reviewed by on . נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת, מסיים את תפקידו בימים אלו, בתום קדנציה של שנתיים וחצי. הוא החל את תפקידו מיד עם שחרורו מצה"ל בדרגת תא"ל מתפקידו האחרון כקשר"ר. "למע נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת, מסיים את תפקידו בימים אלו, בתום קדנציה של שנתיים וחצי. הוא החל את תפקידו מיד עם שחרורו מצה"ל בדרגת תא"ל מתפקידו האחרון כקשר"ר. "למע Rating: 0

תגובות (1)

  • Avatar

    נתן גדרון

    שלום רב לעורך אנשים ומחשבים,
    הכתבה הייתה מעניינת ואינפורמטיבית ואני מאחל לתא"ל נתי כהן המשך הצלחה בעתיד!
    יחד עם זאת ברצוני להעיר על שגיאת כתיב שחוזרת על עצמה, מידי פעם, בעתונכם המכובד כשכתבתם למשל, גם בכתבה זו: "ביצענו פעולות ניתור" ; משפט שכמובן היה צריך להיכתב: "ביצענו פעולות ניטור" (monitoring).
    בברכה,
    נתן גדרון

הגיבו