ממשלה

הגולשים יכולים למצוא דרך האתר באילו חשבונות או פוליסות, שלהם או של קרובים שנפטרו, מופקדים כספי פנסיה שלא נפדו ● החיפוש באתר מעלה באילו גופים נמצאים החשבונות או הפוליסות ולא כמה כסף מופקד בהם ● ניתן לבצע עד חמישה חיפושים בלבד לכל חוסך ● להערכת המשרד, היקף כספי הפנסיה ששוכבים ללא דורש נאמד ב-10 מיליארד שקלים

העברת התדרים תיעשה במכרז שהיקפו נע בין 100 ל-500 מיליון שקלים, ותמורתו תועבר למערכת הביטחון ● אם צה"ל לא יפנה את התדרים, יפחית האוצר 80 מיליון שקלים מתקציב הביטחון על כל תדר שלא יפונה ● לחברות הסלולר יידרשו שנתיים לפחות כדי להיערך לדור 4, לאחר סיום פינוי התדרים

ענקית התוכנה חתמה על מזכר הבנות עם הממשלה, במסגרתו ישתפו פעולה בתחומי ממשל זמין, ממשל פתוח, Big Data והערכות לסייבר, וכן נבחנה האפשרות של הקמת ענן פרטי או ציבורי ● כרמלה אבנר, הממונה על התיקשוב הממשלתי: "שיתופי פעולה עם חברות גלובליות ממנפים את היכולת של הממשלה לתת שירותים יעילים לאזרחיה"

ועדת החוקה, חוק ומשפט אישרה את החלטת הממשלה משבוע שעבר להארכת החוק לפיקוח אלקטרוני עד ה-1 במרץ 2014 ● בין הסיבות לתמיכה בפרויקט: הקלת העומס על בתי הסוהר וחסכון בעלויות ● גורמי האכיפה ואנשי מקצוע מברכים על החוק וטוענים שיש להגדיל את מספר המפוקחים במסגרתו

"ללא תוכנית חומש אסטרטגית תאבד ישראל במהרה את נכסי ההון האנושי והידע שצברה לאורך השנים", כתב השר יעקב פרי במכתב ששלח לראש הממשלה, בנימין נתניהו ● פרי אימץ מסקנות דו"ח שחובר על ידי פורום מדע וטכנולוגיה שבראשו עומד יושב ראש המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע, אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל ● הדו"ח מתריע שמצבו של המו"פ בישראל לוט בערפל ושהשחיקה המתמדת בתקציבי המו"פ יפגעו בכלכלה הישראלית

החוק יועבר למליאת הכנסת ואם הוא יאושר, האפשרות לפיקוח באמצעות איזוק אלקטרוני תוארך עד מאי 2014 ● הצורך בהארכת החוק נולד לאחר שההסכם עם חברת G4S, שביצעה את האיזוק האלקטרוני ואת הפיקוח על האסירים והעצירים שהשתתפו בתוכנית, פג בחודש שעבר ● מאז שחוקק החוק, ב-2005, השתתפו בתוכנית כ-7,500 בני אדם ● גורמי האכיפה ואנשי המקצוע מצדדים בהמשך קיומו של החוק

"לא נגרם כל נזק לאתר או לשירות לאזרח באתרי ממשל זמין או בחברות התקשורת המרכזיות", מסר השב"כ והדגיש, כי "אתרים שכן נפגעו הם בעיקר של אזרחים פרטיים אשר מאופיינים ברמת הגנה בסיסית" ● משרד האוצר: היקף המתקפות גדול יותר בהשוואה לאלה שבוצעו במבצע "עמוד ענן"

החשיפה הרבה של ישראל למתקפות קיברנטיות היא תוצאה של היותה "עתירת טכנולוגיות ומדינה שלא בקונצנזוס", אמר וייסמן, מנכ"ל החברה ● לדבריו, ישראל מתקדמת מאוד בכל הנוגע לטכנולוגיות הגנה, אולם יש לה חולשות מבחינת היקף כוח האדם ויכולת ההישרדות וההמשכיות העסקית לאחר כשל מערכות מידע ● הוא אף אמר, כי "המתקפה לא שייכת לעולם הסייבר אלא לעולם היחסים הבינלאומיים"