ממשלה

רעידת האדמה באילת העלתה את השאלה האם המדינה מוכנה, בדגש על התשתיות הלאומיות, לרציפות תפקודית במקרה של רעידה חזקה יותר ● על הממשלה הבאה לתת לנושא בעדיפות גבוהה ולהבין שמדובר בסוגייה קריטית

בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים מסביר שחר ברכה, המשנה לראש המטה הלאומי ל-AI, מדוע ישראל חייבת לצמצם את התלות בענקיות הטכנולוגיה ולמה יש לפתח מודלים לאומיים ייעודיים ● וגם: הילד שהתחיל לכתוב תוכנה בגיל 6

בשלב הראשון יוכלו האזרחים לאזרחים להזדהות באופן מאובטח מול משרדי הממשלה באמצעות זהות דיגיטלית אחת, ובהמשך אמור המהלך להתרחב לכלל המשק ● במקביל, יקודם ארנק לאומי דיגיטלי

בריחת המוחות, החשש להעברת פעילות פיתוח לחו"ל, תשתיות ה-AI והחקיקה הטכנולוגית - אלה אתגרים שהממשלה והכנסת הבאות יצטרכו להתמודד איתן ● נדרשת תוכנית לאומית שתבטיח את המשך היותו של ההיי-טק הקטר של המשק

"התשתיות של המדינות האלה יהיו מבוססות על מודלי AI שיצרו מעט מאוד חברות - מה שיותיר את השליטה על המרכיבים הקריטיים בחיינו בידיהן", אמר ארז אסקל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית ● "אני מוטרד מכך", ציין

ד"ר אסתר לוצאטו יוצאת נגד הקמת "משרד סופר-הייטק" ● לדבריה, המדינה צריכה לתכלל ולסנכרן בין הגופים הקיימים – לא לנהל את הענף

"אני רוצה להאמין שאנחנו בדרך הנכונה לאמץ אותה בתעשייה - ומהר", אמרה רעות שרון, מנהלת מינהל תעשיות במשרד הכלכלה ● לדבריה, "בעוד שנה לא יהיה נדיר לראות פתרונות מצליחים של Physical AI בתעשייה"

ישראל רוצה להיות בין חמש המדינות המובילות ב-AI, אבל אנחנו ממש לא שם ● אין חברה ישראלית שמתקרבת לחברות הענק, החוקרים עוזבים והממשלה לא מתקצבת את התחום מספיק ● סיכום מציאותי, ועגום, של שנת ה-AI המקומית