המוסד לביטוח לאומי

"לא נוהלו לוחות זמנים, לא נמדדו התפוקות ולא היה ניהול סיכונים", כך לפי דו"ח של המוסד, שעוסק בפרויקט תבל, שנעצר לאחר שהושקעו בו 600 מיליון שקלים ● ח"כ אורי מקלב, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה: "אם היה פיקוח חיצוני זה לא היה קורה; נפעל לתת יותר סמכויות לרשות התקשוב הממשלתי"

המקרה של פרויקט תבל בביטוח הלאומי הוא דוגמה למגמה שהולכת ומתפתחת בענף: מנהלים בכירים מפסיקים לקבל החלטות אסטרטגיות שנוגעות לפרויקטי IT ומנסים לגלגל אותן לבאים אחריהם ● למה זה קורה? ואיך פותרים את זה?

"המערכת כוללת יישום של טכנולוגיות מתקדמות שמטרתן הנגשה של השירות לאזרח במגוון רחב של ערוצים דיגיטליים", מציינים מוטי מסיכה, מנהל אגף יישומי גמלאות וכספית, וזוהר סתת, מנהלת חטיבת יישומי שירותי קצה, במנהל המחשוב במוסד לביטוח לאומי

דו"חות רבים של מבקר המדינה עסקו בעיכובים בפרויקטי מחשוב בממשלה, אבל נראה שבמשרדים עוד לא הפנימו את הלקחים ● הדו"ח החריף של המבקר בעניין פרויקט "תבל" של הביטוח הלאומי צריך לשמש תמרור אזהרה

המבקר מציין כי חלו עיכובים בולטים ויקרים בתוכנית, שלא הובאו לאישור הגורמים המתאימים ● למרות העלות הרבה של הפרויקט, ועדת ההיגוי התכנסה רק פעם אחת ● הביטוח הלאומי בתגובה: הסיבה לחריגות - עיצומים של העובדים

בדיקות החדירה יבוצעו בשלוש השנים הקרובות, כאשר הסבב הראשון יחל כבר בימים הקרובים ● הביצוע יכלול בדיקות ממוכנות, בדיקות ידניות וסקירת קוד של יישומים שונים של הארגון ● חיים לוי, מנהל מכירות בארטנט, ציין ש-"איתור מוקדם של נקודות תורפה קיימות יכול למנוע נזק משמעותי ואף בלתי הפיך לארגון ולאזרחי המדינה"

בית הדין הארצי לעבודה קבע באחרונה בתום מאבק ממושך, כי שלושה מעובדי אגף המיחשוב של הביטוח הלאומי, שהועסקו מטעם חברות כוח אדם שונות, יתקבלו כעובדים מן המניין, שכן המוסד קיים עמם יחסי עובד מעביד לכל דבר ● בתי הדין התייחסו לעובדה, כי שיטת הקוסט פלוס היא שיטה מקובלת בעולם, אך עם זאת היא לא צריכה לבוא על חשבון גב העובדים ● המסר הברור שיצאה מפסיקה זו הוא, כי לא משנה באיזו מסגרת מעסיקים את העובדים - הרי שחייבים להבטיח להם יציבות וביטחון לעתיד