"עולם ה-AI מניע את השוק על סטרואידים"

"בנקודת זמן זו אנחנו מזהים פער מרכזי, מובנה – שגם אנחנו מתמודדים איתו. AI היא מהפכה טכנולוגית, היוצרת פער, כמו זה שהיה בין המדיה המודפסת והמדיה הדיגיטלית באירועים חדשותיים. מהפכת ה-AI מתקדמת בקצב מהיר מכל מה שהכרנו. זו כנראה מהפכה שונה בעומק שלה, ברוחב היריעה שלה ובעיקר, בקצב שלה. עולם ה-AI מניע את השוק על סטרואידים", כך אמר דורון גיגי, מנכ"ל קבוצת יעל (Yael Group).

גיגי השתתף ברב-שיח שנערך לקראת שנת הלימודים האקדמית, ובחן כיצד הבינה המלאכותית תשפיע על שנת הלימודים החדשה. את הרב-שיח הנחה יהודה קונפורטס, עורך ראשי ומנהל התכנים באנשים ומחשבים.

לדברי גיגי, "אני מניח שכמו שבתעשייה יש שיח מתמשך בין ראשיה, כך גם בין ראשי האקדמיה, ששואלים איך להתמודד ולפעול בעולם החדש הזה. חלק מהמוסדות האקדמיים הם לקוחות שלנו ואנחנו בקשרים עסקיים עם לא מעט מהם. יש תוכניות רבות של המל"ג (ר"ת המועצה להשכלה גבוהה) להכשרה בעולמות ה-AI ונראה שהאקדמיה, לצד משרד החינוך ומשרד העבודה, מתייחסים בכובד ראש לנושא. ועדיין – אנו מזהים לא מעט פערים שבכל זאת קיימים. אני לוקח חלק בוועדת מומחים להנדסת בינה מלאכותית ו-AI שמובילה אוניברסיטת בר-אילן ומתייחס לנושא בכובד ראש".

לדברי גיגי, "אני מבין שקשה לשנות תוכניות אקדמיות שמתוכננות שנה-שנתיים מראש. הן לא יכולות להיות מתוכננות בקצב בו ה-AI זזה קדימה. עלינו מוטלת האחריות לתת ביטוי לקצב הזה, ולהניח את היסודות התיאורטיים – מתמטיקה, הנדסה, פיזיקה – ולצידם, לטפל בשכבה היישומית, שמתעדכנת כל הזמן".

"התעשייה לא חווה כמעט נתק, ענקיות הטק לא נטשו את הזירה"

"אתגר נוסף", ציין גיגי, "הוא ההתמודדות עם הפערים שקיימים בעולם ה-AI – בעולמות הארכיטקטורה, בדיקות תוכנה ואבטחת מידע. שם עדיין יש חוסר. אולי על האקדמיה לזהות את החוסר הזה ולהיות דינמית כל הזמן, בהתאם לשוק שמשתנה – ויחד איתנו לזהות אזורים בהם עדיין יש אתגרים ליכולות ה-AI. ניתן ליצור שם 'גיבוי אנושי'".

"שיתופי הפעולה בין האקדמיה לתעשייה אינם הדוקים מספיק", הוא הוסיף אמר. "כדאי לשתף מרצים אורחים מהתעשייה, שמביאים זווית ראייה אחרת, או לשלב בתעשייה בוגרים – דברים שכבר נעשים היום. תלמידים שטרם סיימו את לימודיהם עובדים בעבודה חלקית בחברות כמונו. יש לשקול שיתופי פעולה בפרויקטי גמר, כדי שכולם יצאו מהם נשכרים".

"בכובעי כמנהל, עדיין, אנחנו מזהים פערים בשלל תחומים, בעומק עולם ה-AI לבין עומק הידע שיש לאנשים. אצלנו למשל, משולבות יכולות AI וידע בעולם הזה, בכל המחלקות, גם אלו שאינן טכנולוגיות. היינו שמחים לקבל לשורותינו בוגרי אקדמיה קצת יותר מוכנים".

"ברמה הלאומית", ציין, "אנחנו עדים למעורבות משמעותית בכל נושא ה-AI – מהמטה הלאומי לבינה מלאכותית שהוקם באחרונה, דרך רשות החדשנות ומערך הדיגיטל הלאומי – בכולם יש פעילות אינטנסיבית בעולמות הבינה המלאכותית וזה מעודד. ל-יעל יש היכרות עמוקה עם המגזר הציבורי ומשרדי הממשלה, כשחקן מרכזי בפרויקט נימבוס וכגוף שמכיר את התהליכים מבפנים. לכן, בניגוד לחוויה של האקדמיה, התעשייה לא חווה כמעט נתק. ענקיות הטק לא נטשו את הזירה ולא האטו את הפעילות, ורואות בישראל שוק בעל ערך ששווה להשקיע בו, למרות התקופה הלא פשוטה גיאו-פוליטית".

"אוסיף מילה אופטימית", סיכם גיגי. "כניסתם של ג'וניורים לתעשייה אף פעם לא הייתה קלה, גם לפני ה-AI. המענה יכול לבוא בשילוב שלהם בפעילות פרויקטלית עם סניורים. זו הזדמנות מעניינת. אולם, יש בה גם סכנה: שיגיעו אלינו בוגרי אקדמיה שלא יודעים להתווכח עם המכונה או לבקר אותה, שלא יודעים לכתוב שורת קוד אחת בלא מכונה. כל זה מאוד מסוכן. יש כאן הזדמנות שלא הייתה בעבר, לשילוב ג'וניורים, שאת הניסיון בן חצי שנה-שנה, ירכשו אצלנו.

כשהאקדמיה תמשיך ללמד יסודות באופן איכותי ותחבר אותם באופן נכון ל-AI, חבר'ה צעירים ייכנסו לעולם זה באופן טבעי ומהיר יותר".

דוברים נוספים ברב-שיח היו: פרופ' מאלכ יוסף, ראש המחלקה להנדסת תוכנה ומדעי המחשב, המכללה האקדמית כנרת; ד"ר ג'ייל גלבוע פרידמן, דיקנית הפקולטה לטכנולוגיה במכללה האקדמית ספיר; פרופ' אבי יוסיפוף, דיקן הפקולטה למערכות מידע ומדעי המחשב, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן; טלי שם טוב, יו"רית פורום AI באיגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים והמנכ"לית והבעלים של קודוויו (CodeValue); וד"ר דוד פייטלסון, ראש בית הספר להנדסת תוכנה ומדעי המחשב במכללת אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב.