"ה-AI תדחוף ארגונים לעולם היברידי משולש"

"חברות המחקר מעריכות שהשנה יגדלו תקציבי ה-IT באחוזים בודדים. מתוך זה, ההשקעה בעולמות הבינה המלאכותית היוצרת והגנת הסייבר תזנק ביותר מ-50% – מ-0.7% מהכנסות הארגון ב-2025 ל-1.5% ב-2026. אלא שלצד התועלות הטמונות ב-AI, עלויות התפעול שלה יקרות, ולכן אנחנו צפויים למהלך של הגירת ארגונים מהענן הציבורי לעננים פרטיים. העולם שלנו יהיה הרבה יותר היברידי, בשלושה מובנים: בין עננים פרטיים וציבוריים, בין אדם ומכונה, ובין פתרונות מרכזיים ופתרונות קצה", כך אמר אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים.

בן צור דיבר היום (ד') בפתח המליאה המרכזית של כנס בינת "יערות הכרמל". הכנס נערך השבוע במלון אוריינט בירושלים, בהשתתפות מאות נציגים מלקוחות החברה ושותפיה העסקיים. את האירוע, שנערך זו הפעם ה-12, הנחה העיתונאי טל שנהב, והוא התקיים תחת המוטו "עידן סוכני ה-AI – הרמוניה תבונית".

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

לדברי בן צור, שמשמש גם כיו"ר איגוד ההיי-טק הישראלי בהתאחדות התעשיינים, "המעבר יקרה מכמה מניעים: העלויות העצומות של ענן ציבורי בסביבת AI; ענקיות הטק, ואנבידיה בראשן, תומכות במהלך ומפתחות טכנולוגיה לסביבות עננים פרטיים יחד עם דומיינים ייעודיים מבוססי SLMs (מודלי שפה קטנים) – בניגוד למודלי שפה גדולים (LLMs), שהם יקרים ומורכבים. גורם נוסף הוא העלויות של תעבורת תקשורת עצומה של מידע מעובד, וכמובן, יש גם את הגנת הפרטיות והמידע, והרצון לשמור על הקניין הרוחני הארגוני. גם המחסור בתשתיות ואנרגיה יקדם כל תשתית זמינה, ובתוכה עננים פרטיים. מעל כל אלה יש את הצורך לעמוד ברגולציות להגנת המידע".

"שנה מאתגרת בתוך עשור משוגע"

"2025 הייתה שנה מאתגרת בתוך עשור משוגע, ו-2026 טומנת בחובה תקווה וחששות", ציין בן צור. "קשה יותר לחזות תהליכים – בשל האצת קצב השינוי".

הוא אמר כי "המושגים 'הרמוניה' ו-'בינה מלאכותית' – סותרים: הרמוניה מחברת תהליכים בצורה הנכונה, למניעת חיכוך, ואילו ה-AI דוחפת לדיסהרמוניה, וזו מוחקת שינוי וייחודיות. תפקידנו הוא לייצר חיבורים נכונים במציאות כאוטית: העולם כמרקחה, המציאות הגיאו-פוליטית שבירה ושופעת סכסוכים, חומות כלכליות ומאבקי סחר, יש עימותים גלויים וסמויים והיחלשות של מוסדות גדולים, ביניהם האו"ם. זאת, לצד עליית תופעת 'הכסף מדבר': חטיפת נשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו, תחת מסווה של 'נרקו-טרור', או משחק הכדורגל בין ברצלונה לריאל מדריד, שהתקיים בג'דה שבסעודיה. סמל השלטון הוקרב על מזבח הפטרו-דולרים".

הפייק השתלט על העולם

"הכזב, הדיסאינפורמציה, משתלט על העולם", ציין בן צור, "ואנחנו חיים במציאות שקרית. שלושה חוקרים מגרטנר תיארו את המצב הזה בספרם עולם בלא אמת, שם הם כתבו על שרשראות אספקה משומנות שתוקפות את האמת כל הזמן. לכך נוספת תופעה 'הטיית הזמינות', שבה המוח חושב שמה שנראה בפיד הוא המציאות".

(עוד) שנה של בינה מלאכותית, וגם פייק ניוז. צילום: CHIEW, ShutterStock

"המידע הופך לתובנה קיימת. במדיה החברתית מתפרסמים מסרים קצרים, שאינם מאפשרים חשיבה מורכבת, מסרים מנותקי הקשר. לכן, בעולם מוטה AI נזדקק למודעות יתר כדי להתגונן מפניה. למרבה הצער, אוסטרליה היא המדינה היחידה שחוסמת מדיה חברתית למי שמתחת לגיל 16. זה לא קורה בשאר העולם בגלל הכלכלה", אמר.

האם ה-AI מייעלת או מפטרת?

"אתגר נוסף, בעל משמעות לטווח הרחוק, הוא הפיטורים של עשרות אלפי עובדים בתעשיות ההיי-טק הגדולות בארצות הברית, לכאורה בשל הבינה המלאכותית. בפועל, זהו עוד ניסיון לחסוך עלויות ולשפר את הרווחיות לטובת בעלי המניות על חשבון העובדים הצעירים", אמר בן צור. "הנימוק לצמצם עובדים, בעיקר צעירים, יביא לאובדן של דור שלם של אנשים שלא ייכנסו למעגל העבודה. חברות כבר הודו בטעות שעשו כשפיטרו עובדים ואז השיבו אותם לעבודה".

"תופעה שלילית נוספת, המתעצמת עם כניסת ה-AI, היא כניסה לחשיבה דיכוטומית, שנוטלת את ה-'מרכז' שלנו מאתנו, פוגעת ביכולת להנות מה-'יש', ומעוררת פחד וחוסר ודאות משתק. החברים הווירטואליים מבוססי ה-AI מסוכנים מאוד בעיקר לצעירים. הם עלולים להגדיל את הניוון ולהיות מגפת משככי הכאבים הבאה", הוסיף.

הוא דיבר גם על ההשפעה הכלכלית של הבינה המלאכותית: "ה-AI היא הגורם המשפיע ביותר, ובענק, על הצמיחה בכלכלת ארצות הברית. 92% מהצמיחה המתוכננת מבוססת עליה. זה כמו לשים את כל הז'יטונים במקום אחד. אם יצליח זה טוב, אבל מה אם זה לא יצליח?".

מהו "רגע הניקוטין" של ה-AI?

"לא כולם מדברים אמת בהקשר של ה-AI", ציין בן צור. "החברות המובילות את הטכנולוגיה מבטיחות עולם טוב יותר, ידידותי לסביבה, יעיל, תפוקתי ומאובטח. בפועל, כאמור, מדובר אולי בצפי לפיטורים המוניים. עולה השאלה האם זו נקודת המפנה של התחום, כמו שב-1994 מנכ"לי חברות הטבק הצהירו תחת שבועה שסיגריות אינן ממכרות. האם אנחנו נמצאים ב-'רגע הניקוטין' של הבינה המלאכותית?".

הישווה את ה-AI לנשק גרעיני. וורן באפט. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: Shutterstock

בן צור ציטט כמה הוגים ומשפיענים עולמיים, שמותחים ביקורת על תעשיית הבינה המלאכותית: האחד הוא פרופ' יהושע בנג'יו, מאבות התחום וחתן פרס טיורינג, שקרא לרגולציות והגבלות על ה-AI, ואמר: "לא הקדשתי מספיק תשומת לב לסיכונים הקטסטרופליים שיש בה". השני הוא איל ההון וורן באפט, שמזה שנים מודאג מסכנות הגרעין, ואשתקד השווה אותן לאלה שעולות מהבינה המלאכותית.

"היזם פרופ' סקוט גאלוויי", אמר בן צור, "מציג שני תרחישים לא פשוטים: אם הבינה המלאכותית תצליח ותניב ערך, נראה 'מרחץ דמים' בשוק העבודה והצווארון הלבן יסבול, עם פגיעה דרמטית במעמד הביניים, ואם הבטחת ה-AI לא תתממש – זה יוביל למיתון עמוק".

בצד החיובי, הוא ציטט כמה מחקרים: האחד, שבוצע על ידי METR, שמתמחה בעולמות הבינה המלאכותית, העלה שהזמן שלוקח ל-AI לפעול עצמאית ללא טעויות ממשיך להתקצר בחצי מדי שבעה חודשים, ושקצב הופעת שבבים חדשים נמשך, גם אם חוק מור כבר לא תקף. השני, של BCG, העלה ש-94% מהמנכ"לים יוסיפו להשקיע בתחום גם אם הם לא יראו החזר השקעה. המחקר השלישי, של KPMG, הראה ש-69% מהמנמ"רים ישקיעו 10%-20% מתקציב ה-IT שלהם ב-AI.

לסיכום אמר בן צור כי "בעוד ש-2024-2025 היו שנות ה-GenAI, הרי ש-2026 תהיה שנת הבינה המלאכותית הסוכנית. בתוך ההשקעה ב-AI, יותר מ-30% יופנו לסוכנים. אנחנו, בבינת, ערוכים לעידן החדש ולהערכתי, הוא יוביל לצמיחה בפעילות שלנו השנה".