שווי האקזיטים בהיי-טק זינק, אבל הסכום הממוצע לעסקה ירד

תעשיית ההיי-טק הישראלית בהחלט יכולה לסכם את השנה בסיפוק, מבחינת שווי האקזיטים וההנפקות – ולא רק בגלל המכירה של וויז לגוגל תמורת 32 מיליארד דולר, בעסקה שמהווה האקזיט הגדול ביותר בענף. לפי דו"ח שפרסמה היום (ב') PwC, גם בלי העסקה הזאת, שווי האקזיטים וההנפקות של חברות היי-טק ישראליות ב-2025 זינק פי שניים ל-26.8 מיליארד דולר. יחד עם העסקה של אסף רפפורט וחבריו, הוא טיפס ב-340% ל-58.8 מיליארד. ככלל, מספר האקזיטים וההנפקות עלה מ-53 אשתקד ל-84 בשנה המסתיימת בקרוב.

השנה ראינו גידול בולט, של 60%, במספר האקזיטים, אך גם ירידה בולטת, של 40%, בסכום הממוצע לעסקה: זה קטן מ-268 מיליון דולר ב-2024 ל-160 מיליון ב-2025. עם זאת, ב-2025 חלה ירידה במספר העסקאות הבינוניות, בסכום של בין 100 ל-500 מיליון דולר, וכמחצית מהאקזיטים היו בשווי של עד 50 מיליון. המובילות של עסקאות אלה היו חברות ילידיות לבינה מלאכותית (AI Native) צעירות, שנרכשו בתוך פחות משלוש שנים ממועד הקמתן. זאת, לאחר שהן קיבלו הצעות רכישה אטרקטיביות מחברות שהעדיפו לאמץ טכנולוגיות AI במהירות, במקום לפתח אותן באופן אורגני.

האקזיט הבולט של השנה בהיי-טק הישראלי: מכירת וויז לגוגל. בתמונה מייסדי וויז: מימין – רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט וינון קוסטיקה. צילום: אבישג שאר ישוב

עוד מצביעה PwC על כך שהשנה יצאו לפועל 13 עסקאות המשך בשווי כולל של כ-31 מיליארד דולר – זינוק של 713% לעומת שבע עסקאות בסך של 3.8 מיליארד דולר בלבד ב-2024. יצוין כי עסקאות אלה לא נכללות בניתוח השנתי. הזינוק הוא במידה רבה תוצאה של עוד עסקת ענק שבוצעה השנה: המכירה של סייברארק לפאלו אלטו תמורת 25 מיליארד דולר. עסקאות המשך נוספות היו רכישתה של סאפיינס על ידי אדוונט תמורת 2.5 מיליארד דולר והמכירה של ורינט לתומא בראבו – עסקה בשווי של שני מיליארד דולר.

שווי ההנפקות זינק השנה משמעותית, עם שבע עסקאות בשווי של 14.6 מיליארד דולר לעומת שש הנפקות בשווי 781 מיליון אשתקד. אחת ההנפקות הבולטות של חברת היי-טק ישראלית השנה הייתה זו של ענקית הפינטק איטורו, שהונפקה בנאסד"ק לפי שווי של 4.3 מיליארד דולר.

מה היה השווי המצרפי של העסקאות השנה?

שתי עסקאות הענק, של וויז וסייברארק, הביאו לזינוק בשווי המצרפי של כלל העסקאות השנה – חדשות והמשך – ל-89.8 מיליארד דולר לעומת 17.2 מיליארד ב-2024. מדובר בסכום השני בגודלו מאז ומעולם בישראל, שני רק לשווי הכולל ב-2021, שהייתה שנת שגשוג להיי-טק הישראלי – שעמד על יותר מ-100 מיליארד דולר.

מקור: PwC

השנה ביצעו שש חברות ישראליות עסקאות רכישה או הנפקה בסכום של יותר ממיליארד דולר: בנוסף לרכישה של וויז (כאמור, רכישת סייברארק לא נכללת בדו"ח של PwC), מדובר במכירת נקסט אינשורנס ב-2.6 מיליארד דולר ובמכירת מליו ב-2.5 מיליארד דולר, יחד עם שלוש חברות שהונפקו השנה בוול סטריט: Navan לפי שווי של 6.2 מיליארד דולר, איטורו לפי שווי של 4.3 מיליארד ו-ויה לפי שווי של 3.6 מיליארד. ב-PwC מציינים כי עסקאות אלה התניעו את מה שיכולה להסתמן כחזרתן של חברות הטכנולוגיה הישראליות לוול סטריט.

יותר עסקאות כחול לבן

מגמה משמעותית השנה הייתה עלייה בכמות העסקאות כחול לבן, שבהן גם הרוכשת וגם הנרכשת הינן חברות ישראליות, או בעלות זיקה משמעותית לישראל. מספרן זינק ב-2025 פי שניים – מ-15 ל-30. מדובר ב-35% ממספר העסקאות הכולל, אל מול 28% ב-2024. לעומת זאת, הסכום הכולל של הרכישות הכל ישראליות ירד ב-41% ל-1.9 מיליארד דולר – מה שמשקף את המגמה המרכזית בדו"ח: גידול בכמות העסקאות לצד ירידה בשווין המצטבר.

הרוכשות האמריקניות ממשיכות להיות הדומיננטיות ביותר באקו-סיסטם הישראלי, עם 43 רכישות, המהוות 51% ממספר העסקאות הכולל. זאת, לעומת 31 רכישות שהיוו 58% מכמות העסקאות הכוללת אשתקד. החברות האמריקניות רכשו השנה חברות ישראליות בסך של כ-51 מיליארד דולר, לעומת שלושה מיליארד דולר שחברות אירופיות שילמו תמורת רכישת חברות ישראליות ו-2.5 מיליארד ששילמו תאגידים מאוסטרליה וניו זילנד.

אילו תחומים מובילים את האקזיטים?

הדו"ח מעלה שתחום הבינה המלאכותית והענן (ב-PwC כוללים את שני התחומים ביחד) הוביל עם 20 עסקאות, אלא ששווין הסתכם ב-1.5 מיליארד דולר בלבד. מגמה דומה נרשמה בתחום הסייבר, שבו נרשמו 18 עסקאות בשווי כולל של כשני מיליארד. אם מוסיפים את עסקת וויז, מדובר ב-19 רכישות בסכום של 34 מיליארד דולר.

האחים יוני ורונן אסיא, ואביהם, דיוויד (במרכז), ביום הנפקת איטורו. צילום: אי-טורו

מנגד, הפינטק ממצב את עצמו כמנוע הערך המרכזי של השנה, עם 16 עסקאות בשווי של 16.4 מיליארד דולר. עוד בלט לחיוב תחום המוביליטי והלוגיסטיקה עם ארבע עסקאות בסכום כולל של 3.6 מיליארד דולר, ובראשן הנפקת ויה. בכל אחד מהתחומים בריאות דיגיטלית, דיפנס-טק והתוכנה לארגונים נרשמו שש עסקאות.

"רף עליון חדש במיקום של ישראל על מפת האקזיטים"

ירון וינצבליט, שותף היי-טק וראש תחום הביקורת ב-PwC ישראל, אמר כי "שבירת מחסום השווי של עסקאות הענק הינה ללא ספק אירוע משמעותי וביטוי לעוצמת הטאלנט המקומי. עסקאות וויז וסייברארק קיבעו רף עליון חדש במיקום שלנו על גבי מפת האקזיטים הגלובלית, ומוכיחות שיש לישראל מקום מיוחד בקביעת מוסכמות של עתיד הסייבר העולמי".

"מנגד", הוסיף, "בשנה החולפת, מספר העסקאות אמנם גדל באופן די משמעותי לעומת השנה הקודמת, אך השווי שלהן, בנטרול עסקאות הענק, דווקא פחת. זאת, בין היתר, בגלל גידול במספר החברות הצעירות, שנרכשו פחות משלוש שנים לאחר שקמו. 54% מאותן חברות מוגדרות כבעלות זיקה משמעותית ל-AI. חברות כאלה, בזכות צוותים קטנים ויעילים, שנעים במהירות, מייצרות עניין רב בקרב חברות טכנולוגיה גדולות יותר, שמבקשות להשביח את עצמן או לבצע 'פעולת הגנה'. Base44, שנקנתה כמה חודשים ממועד הקמתה על ידי וויקס ב-80 מיליון דולר, ו-Aim Security, שנמכרה בטרם מלאו לה שלוש שנים לקאטו נטוורקס בתמורה ל-350 מיליון, הינן דוגמאות אפשריות למגמה שייתכן שתתעצם בעתיד הקרוב".