החשכ"ל לשעבר, ד"ר ירון זליכה: "רוב ממשלות ישראל לא 'הצטיינו' בקבלת החלטות ובמימושן"

"במגזר הציבורי לעיתים התקציב המוגש לממשלה לאישור - אינו התקציב האמיתי של הפרויקט. כך היה גם עם פרויקט המרכב"ה, והדבר אינו ברור לי", מתח זליכה ביקורת על פרויקטי הממשלה בכנס PMI, שנערך הבוקר (ד') בהפקת אנשים ומחשבים ● לדברי החשב הכללי לשעבר, "לעיתים החזון הציבורי-ממשלתי עולה בעשרות מונים על המציאות הקטנה והאפורה. רוצים לרכוש נזם זהב באף חזיר, לבנות פנטהאוז בלא יסודות"

ניסיון העבר מלמד, כי רוב ממשלות ישראל לדורותיהן לא 'הצטיינו' בקבלת החלטות ובמימוש שלהן. הדבר הביא לכך שבסופו של דבר, בשל היעדר אפיון ותכנון, פרויקטים ממשלתיים חרגו בעשרות אחוזים והביאו לבזבוז כספי ציבור"; כך אמר רו"ח ד"ר ירון זליכה, החשב הכללי לשעבר במשרד האוצר. זליכה היה דובר המפתח בכנס השנתי ה-13 של העמותה לניהול פרויקטים, PMI, שנערך הבוקר (ד') במרכז הכנסים אבניו. לכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, הגיעו יותר מ-700 משתתפים, והנחה אותו יוסי הנדלר, נשיא עמותת PMI ישראל.

זליכה משמש כיום כנשיא המרכז הערבי-הישראלי להיי-טק וראש התמחות בחשבונאות בקריה האקדמית אונו. הוא הרצה על ניהול פרויקטים במגזר הציבורי, והשוואה לביצועם מול המגזר העסקי. לדברי ד"ר זליכה, דרוש בטרם ביצוע הפרויקט, לבצע אפיון ותכנון לפרויקט הצפוי. כך, גילה, במהלך מימוש פרויקטים בהיותו חשכ"ל במשרד האוצר, התחוור לו שאין התאמה בין הפרויקט המתוכנן, ובין היכולת ליישמו בפועל. הוא הביא דוגמאות: "במהלך הטמעת פרויקט ה-ERP, המרכב"ה, גילינו שאין מי שיאפיין בממשלה את מודול הרכש או מודול גביה ונכסים – כי אין גופים כאלה בממשלה".

לדברי זליכה, "לעיתים החזון הציבורי-ממשלתי עולה בעשרות מונים על המציאות הקטנה והאפורה. רוצים לרכוש נזם זהב באף חזיר, לבנות פנטהאוז בלא יסודות".

לאחר שלב התכנון והאפיון, מתח ד"ר זליכה ביקורת על היעדר התייחסות לסעיף התקציבי: "במגזר הציבורי יש תופעה לפיה לעיתים התקציב המוגש לממשלה לאישור – אינו התקציב האמיתי של הפרויקט. כך היה גם עם פרויקט המרכב"ה, והדבר אינו ברור לי".

היבט נוסף, אמר, הוא הצורך לבדוק האם הגוף המתוקצב מסוגל לעכל פרויקט שהיקפו גדול פי 10 ויותר מתקציבים אליהם הורגל בעבר. "גילינו במגזר הציבורי גופים שהפרויקט המתוקצב היה פי כמה וכמה מהכושר התיאורטי שלהם – ופי אינסוף מהביצוע בפועל. לעיתים יש גופי ממשלה שאין להם כושר ביצוע לפרויקט בהיקפים האמורים ואז יש לשקול שלא לבצע את הפרויקט כלל".

הוא ציין, כי למושג הצבאי בלת"ם (ר"ת בלתי מתוכנן), יש תאום במגזר הציבורי: בצ"מ – בלתי צפוי מראש. כך, ציין, כי כאשר ברכבת ישראל חרג התקציב שלהם בעשרות אחוזים – לאף אחד בחברה לא היה ידוע כיצד להיערך לגירעון הצפוי וכיצד לצמצמו, "אין להם במתודולוגיה לטיפול בחריגות".

לצד השוני בין ביצוע פרויקטים במגזר הציבורי והעסקי, עמד ד"ר זליכה על הדמיון: "בכל פרויקט נדרשת מחויבות הנהלה, על מנת שהוא יגובה, יתקדם ויצליח. בכל פרויקט יש צורך להשקיע רבות בהדרכה ובהטמעה, על מנת שהפרויקט ינוצל במלואו. יש להתגבר על פחדם של המנהלים הרוצים לשמר את הקיים ולא לשנות את התרבות הניהולית הקיימת מזה שנים".

ד"ר זליכה העלה שאלה והשאיר אותה פתוחה, האם אולי עדיף שהממשלה לא תבצע פרויקטי ענק ארוכי טווח, כי עד שהם יסתיימו, ההתפתחויות הטכנולוגיות תהיינה מהירות יותר, "ונהיה במצב של רדיפה אחר הזנב של עצמנו. אולי עדיף שהממשלה תעשה פרויקטים קטנים באבולוציה ולא גדולים ברבולוציה".

החשכ"ל לשעבר סיים באומרו, כי "במגזר הציבורי נדרש להשקיע הרבה יותר בכל אחד משלבי הפרויקט: בתכנון באפיון, בבחינה מדוקדקת של התקציב. לאחר ההטמעה יש להשקיע יותר בהדרכה ובהטמעה לקבלת ניצול התועלות שבפרויקט. ממשלות ישראל בשל מימוש וביצוע קלוקל של פרויקטים – הביאו לחריגות בלוחות זמנים ותקציבים ולבזבוז כספי ציבור. על המגזר הציבורי ללמוד את הדרך בה פועל המגזר העסקי במימוש פרויקטים".

עוד דיברו במליאה המרכזית ח"כ אופיר פז-פינס (עבודה) שחילק פרסים לפרויקטים מצטיינים, ואל"מ (מיל') עו"ד דניאל רייזנר, מנהל מחלקת משפט בינלאומי וביטחון, משרד עו"ד הרצוג, פוקס, נאמן – שדיבר על ניהול מו"מ במזרח התיכון. לאחר מכן פוצל הכנס למסלולים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים