לשיתוק תגובות הבנקים: האקרים עוברים מגניבת דאטה ללוחמה אקטיבית

מוסדות פיננסיים גלובליים ניצבים בפני גל חסר תקדים של מתקפות סייבר מצד קרטלי פשיעה. אלה משתמשים בבינה מלאכותית כדי להביס את מערכי ההגנה המסורתיים. לפי מחקר חדש של TrendAI, שכותרתו "שוד הבנקים המודרני, 2026", היריבים אינם מסתפקים עוד בגניבת נתונים, אלא עוברים ללוחמה אקטיבית שמטרתה לשתק את יכולת התגובה של הבנקים.

המחקר נערך בקרב 46 מנהלי אבטחת מידע במוסדות פיננסיים ברחבי העולם, ומצביע על כך שבינה מלאכותית הפכה לכלי הנשק המרכזי בארסנל הפשיעה.

לפי המחקר, חל זינוק במתקפות מבוססות AI, ו-89% מהארגונים דיווחו על עלייה שנתית במתקפות שכאלו.

לוחמה בצוותי תגובה: 67% מהמוסדות חוו תגובת נגד לניהול אירועים (Counter Incident Response) – זהו מצב שבו התוקפים פועלים באופן אקטיבי כדי לשבש ולהכשיל את עבודת צוותי האבטחה בזמן אמת.

עוד עלה במחקר כי 41% מהמוסדות סבלו ממתקפות סייבר הרסניות בשנה האחרונה, "עדות למעבר מגניבת מידע – ליצירת נזק ממשי".

המטרה – גניבת מודיעין עסקי. 46% מהחדירות כוונו לגניבת מידע שוק לא פומבי או אסטרטגיות השקעה, מה שמעיד על כך שהיריבים מכוונים לנכסי ידע יקרי ערך – לא פחות מכסף מזומן.

באופן לא מפתיע, משטח התקיפה התרחב: 55% מהמוסדות דיווחו על עלייה במתקפות מבוססות API.

TrendAI™ Research attack path data shows unpatched vulnerabilities, password spraying, and password guessing are risk events that launch the most possible attack paths, over 4.3 million combined. Read the research: https://t.co/fpAh6RiGHo pic.twitter.com/0y8TN1qiGd

— TrendAI™ Research (@trendai_RSRCH) July 11, 2026

התיעוש של פשיעת הסייבר

לפי המחקר, הפושעים אימצו את תפישת הבינה המלאכותית הסוכנית, המאפשרת להם להריץ קמפיינים מקצה לקצה – מפישינג והונאה ועד לניצול פגיעויות – במהירות מכונה ובאופן אוטונומי. "פשיעת הסייבר נכנסה לעידן התעשייתי שלה", נכתב, "ארגוני פשיעה מייצרים סוכני AI שמבצעים איסוף מודיעין, עוקפים אמצעי זיהוי ומנצלים חולשות, וכל זאת במינימום התערבות אנושית".

אחד האיומים המתוחכמים שנחשפו הוא השימוש בסטגנוגרפיה. זוהי טכניקה להסתרת מידע בתוך מידע אחר, כך שקיומו של המידע הנסתר אינו ניכר לעין. מנהלי האבטחה בבנקים דיווחו, למשל, על דוגמה להטמנת פקודות זדוניות בתוך קובצי תמונה תמימים לכאורה – ברשתות חברתיות או בשירותי ענן. "טכניקה זו מאפשרת לתוקפים לעקוף מערכות ניטור מסורתיות ולהחדיר נוזקות שמתחבאות בתוך הפיקסלים", צוין במחקר.

בנוגע למה שמוגדר כמגיפת ה-RAT's וקרטלי הפשע: המחקר זיהה חמישה טרויאנים לשליטה מרחוק (RATs – Remote Access Trojans) המהווים את האיום המרכזי. בראשם XWorm – כלי זה, שנמכר עבור 500 דולר בלבד, כולל ארכיטקטורה מודולרית המכסה את כל וקטורי התקיפה: כופרה, מניעת שירות מבוזרת (DDoS), הונאות בנקאיות וגניבת קריפטו.

במקביל, קבוצות כמו לזארוס (Lazarus) מצפון קוריאה עברו להתמקד בשוד מטבעות קריפטוגרפיים, תוך שימוש בטכניקות חסינות להסרה המאחסנות שלבי תקיפה על רשת ה-את'ריום (Ethereum). ב-2025 לבדה, מפעילים הקשורים לצפון קוריאה גנבו יותר משני מיליארד דולר בקריפטו.

כשלון המשילות: למרות האיום המחמיר, הדו"ח חושף פערים מסוכנים בניהול הארגוני. כך, יש קיפאון תקציבי – 54% מהמוסדות לא חוו גידול בתקציבי הסייבר בשנה האחרונה. עוד נחשפה נחיתות מובנית – ב-57% מהמוסדות פונקציית האבטחה עדיין כפופה למנמ"ר.ית, "מה שיוצר נחיתות מבנית במנהיגות האבטחה".

המחקר העלה כי יש הזנחה של ההון האנושי בהגנת הסייבר: בעוד ש-70% מההשקעות מופנות לטכנולוגיה, רק 10% מושקעים בהון אנושי ו-20% בשירותי תגובה מנוהלים.

"שוד הבנקים המודרני כבר אינו פעולה מהירה, אלא מבצע מתוכנן וממושך המסתייע ב-AI"

חוקרי TrendAI קוראים לבנקים לעבור לאסטרטגיית דיכוי חדירות (Intrusion Suppression), הכוללת כמה צעדים, ביניהם: אימוץ ארכיטקטורות אבטחה אוטונומיות הפועלות במהירות מכונה, הטמעת יכולות לזיהוי דיפ-פייק, ניתוח סגנון כתיבה למניעת הונאות דוא"ל והעלאת מעמד מנהלי האבטחה לסמכות ביצועית עצמאית, עם אחריות ישירה לחוסן הארגוני.

"החלון לסגירת הפער מול התוקפים הולך ונסגר", סיכמו מחברי הדו"ח. "המעבר להגנה פרואקטיבית ואוטונומית הוא צורך קיומי לשמירה על אמון הלקוחות והיציבות הפיננסית".

לדברי ג'ון קליי, סגן נשיא למודיעין ב-TrendAI, "המגזר הפיננסי היה מאז ומתמיד יעד מרכזי למתקפות סייבר, וכיום אנו רואים מעבר מניצול חולשות טכניות למתקפות המכוונות לתשתיות האמון של הארגון – מתהליכי העברות כספים ועד למערכות אימות זהות וגישה של עובדים".

"הדאגה הגדולה ביותר שלי", סיכם קליי, "היא השילוב בין AI למתקפות מתקדמות. בינה מלאכותית מאפשרת לתוקפים לבצע מתקפות הנדסה חברתית בהיקף רחב, ליצור דיפ-פייקים משכנעים, ולהאיץ משמעותית את איסוף המודיעין. שוד הבנקים המודרני כבר אינו פעולה מהירה, אלא מבצע מתוכנן וממושך המסתייע בבינה מלאכותית. ארגונים שלא יתכוננו לכך כיום, יופתעו מחר".