היהלום שבכתר של בני לנדא

אם תיכנסו לחנות תכשיטים והמוכר יציע לכם כמה סוגים של יהלומים, בהתאם לטעם ולתקציב שלכם, סביר להניח שלא תדעו שאחד מהם פותח בתנאי מעבדה. ולא רק זאת, אלא שהוא כחול לבן – פותח ויוצר בישראל. על פי כל תקן בינלאומי, היהלום הזה לא יורד באיכותו מכל יהלום מהסוג הוותיק והמוכר, שנכרה במקום אחר בעולם.

זו לא תהיה ההפתעה היחידה: אם תעמיקו בשיחה עם המוכר ותשאלו מי עומד מאחורי היהלום הזה, הוא יספר לכם שמדובר בלא אחר מאשר היזם הוותיק בני לנדא, אבי מהפכת הדפוס הדיגיטלי. לנדא הוא זה שהמציא את הטכנולוגיה שבאמצעותה עובד עולם הדפוס הדיגיטלי – באינדיגו שהקים ב-1977 ושמכירתה ל-HP הושלמה בדיוק לפני 20 שנה, ב-2002.

יהלומי המעבדה של לדנא מיוצרים באמצעות לוסיקס, שהיא חלק משתי קבוצות שלנדא מנהל מזה שנים – לנדא גרופ ולנדא לאבס. לוסיקס מייצרת את היהלומים באמצעות טכנולוגיה ייחודית, שאם תרצו אפשר לקרוא לה היהלום שבכתר. כלומר, לאף יצרן אחר של יהלומים אין את הטכנולוגיה הזאת. היהלומים של לוסיקס נמכרים ברשתות ובחנויות הכי נחשבות בתחום ברחבי העולם.

"החלום שלי: לייצר 2.5% מהתל"ג של ישראל"

הקו המשותף בין יהלומים לדפוס דיגיטלי, ולעוד שורה ארוכה של פיתוחים שהחברות של לנדא עומדות מאחוריהם, הוא חדשנות. לנדא, יזם סדרתי, מעסיק כ-150 כימאים, פיזיקאים, מדעני חומרים ומומחי ננו-טכנולוגיה, שכולם מחויבים ליעד: "לשבש שווקים גדולים עם טכנולוגיות פורצות דרך", כפי שהוא מגדיר זאת בשפתו הציורית. בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים (לנדא ממעט מאוד להתראיין לתקשורת בארץ) הוא מדגיש שכל תכלית הפעילות שלו בכל התחומים בכל השנים, מאז ימי אינדיגו, היא להקים ולהפעיל תעשיה יצרנית כחול לבן, שמספקת תעסוקה לעובדים מכל מגזרי החברה הישראלית. כך, לדוגמה, הוא אומר ש-"אינדיגו מהווה כיום 0.5% מהתל"ג של ישראל". "החלום שלי הוא לייצר פה חדשנות ותעשיה שיהיו 2.5% מהתל"ג, בכל התחומים, ואני מתפלל שזה יקרה עוד בחיי".

יהלומים של לוסיקס. צילום: אתר החברה

כיצד הגעת לעולם היהלומים?
"תהליכי הפיתוח של לנדא לאבס הם ארוכי טווח, בכל התחומים. רק כדי לסבר את האוזן, על פיתוח הטכנולוגיה של אינדיגו עבדנו 16 שנים לפני שהיא בכלל יצאה לאוויר העולם. רק כאשר אנחנו רואים שהתחום שפיתחנו הוא בעל פוטנציאל להפוך למשהו רחב ומסחרי, אנחנו מוציאים אותו מהמעבדה ומקימים חברה. כך קרה גם עם לוסיקס.

ספינת הדגל שלנו היא עדיין בתחום הדפוס, שפיתחנו אחרי אינדיגו – עם לנדא פרינטינג, חברת היהלומים היא השנייה, ויש לנו עוד פיתוח שהפך לחברה, בתחום הסולרי – הכוונה היא ללונט. הטכנולוגיה של לונט מהווה מרכיב חשוב בתהליך ייצור יהלומי המעבדה של לוסיקס.

לשאלתך איך הגענו ליהלומים: עסקנו בפיתוח ננו-פיגמנטים, שמהם, דרך אגב, הגעתי להחלטה לחזור לפתח פתרונות לעולם הדפוס. במקביל, אחד המהנדסים שלנו בא אליי יום אחד ואמר שהוא חושב שיש לנו את הידע והיכולת להסב את הטכנולוגיה לגידול וייצור יהלומים".

איך הגבת? זה לא היה בין תחומי הפעילות שלכם עד אז.
"הבחור מאוד רציני ואני סומך עליו. התחלנו לבדוק את העניין, ראינו שזה מצליח והקמנו חברה נפרדת, שהחלה בייצור היהלומים בתנאי מעבדה.

לפני שבועיים קיבלנו חיזוק משמעותי שאנחנו בכיוון הנכון, כשקרן ההשקעות של לואי ויטון השקיעה בנו 90 מיליון דולר, וזו אמירה מאוד משמעותית".

יהלומים שנוצרו ללא ניצול של בני אדם. צילום: אתר לוסיקס

אתה טוען שלוסיקס היא חברה פורצת דרך. על סמך מה אתה מבסס את הטענה?
"מה שתרם להצלחה שלנו והפך אותנו לפורצי דרך הוא העובדה שאנחנו מפיקים ומגדלים את חומר הגלם של היהלומים בעזרת שדות סולריים – דבר שלא היה קיים לפני כן בעולם – ובעזרת עוד שיטות ייחודיות".

ובכל זאת, אתה עדיין מזוהה עם עולם הדפוס.
"אכן כן. לנדא פרינטינג היא ספינת הדגל שלנו. זאת חברה שייסדתי לפני 12 שנים ולקח הרבה זמן עד שהיא הגיעה למצב של ייצור והטמעה אצל לקוחות רבים בעולם".

במה היא שונה מהחברה הבולטת הקודמת שלך, אינדיגו?
"אינדיגו עדיין מובילה את שוק הדפוס הדיגיטלי להדפסות לא גדולות, ויש לה שווקים רחבים ביותר. אבל זה מתאים למספר מוגבל של עותקים, ולא מחליף את הדפוס הקונבנציונלי לריצות מכונה ארוכות, כי זה לא תמיד כלכלי. לכן, חיפשנו פתרון שיתאים לעולם הדיגיטלי החדש ויאפשר להדפיס בכמויות גדולות, עקב הגידול האקספוננציאלי בכמויות הדטה. זה מתאים להדפסות אריזות – דבר שמאוד פופולרי עכשיו, מגזינים ועוד סוגים שלא כלכלי להדפיס אותם בשיטה הדיגיטלית ה-'רגילה' הקיימת".

כאן אומר לנדא: "בניגוד לכל אלה שכבר הספידו, הדפוס לא מת. הוא חי ובועט, והשוק הזה מוערך בחצי טריליון דולר".

מדברים בימים אלה על המשבר בענף ההיי-טק. מה דעתך?
"המשבר אינו חדש. זה התחיל בכך שעד לפני שנה, חברות ההיי-טק הגלובליות שפועלות בארץ הרסו את השוק. הן שילמו משכורות עתק, בנו מבנים מפוארים והקימו פה מרכזי פיתוח. אמנם, המרכזים האלה נותנים תעסוקה לישראלים, אבל הרווחים מהמו"פ שלהן למדינת ישראל קטנים בהרבה מאלה שהיא מקבלת ממפעלים שמייצרים פה.

עכשיו הבועה התפוצצה והחגיגה כנראה נגמרת. אבל אני אופטימי, כי שוק ההיי-טק הישראלי הוא אמיתי, יש לנו את טובי החוקרים והמוחות, ויזמים מדהימים, שחושבים מחוץ לקופסה. לכן אני מאמין שאנחנו חסינים יחסית, והמשבר הוא רק תיקון שצריך היה לקרות מזמן".