"חברות ההיי-טק צריכות להשתתף במצעדי הגאווה"

מי שצעד במצעד הגאווה האחרון בתל אביב יכול היה לראות שם משאית של גוגל ועובדים מאינטל עם חולצות ממותגות ושלט ● בקהילה הלהט"בית טוענים שזה לא מספיק, ושחברות הטק צריכות לצעוד ולהראות תמיכה בכל רחבי הארץ

המשאית של גוגל ו-Ballroom במצעד הגאווה האחרון בתל אביב.

שלל מצעדי ואירועי גאווה מתקיימים בחודש הנוכחי ברחבי הארץ – מהמצעדים המרכזיים בתל אביב ובירושלים, ועד לאלה שנערכים בחיפה, באר שבע, ראשון לציון, ערים בשרון ועוד. אלא שברובם אין נוכחות לחברות ההיי-טק. היו כמה חברות שכן השתתפו (באירועים שכבר התקיימו), בין היתר גוגל, שהפעילה משאית במצעד הגאווה בתל אביב, ואינטל, שעובדיה צעדו בעיר העברית הראשונה עם חולצות ממותגות. פרט לזה, הנוכחות של חברות ההיי-טק במצעדים הייתה דלה עד לא קיימת.

בארגוני הלהט"ב טוענים שהיא צריכה להיות קיימת. נעם יבין, יו"רית הבית הפתוח, שמארגן את מצעד הגאווה בירושלים, ציינה בפאנל שעסק בתעסוקת בני הקהילה הלהט"בית ש-"יש מצעדים מלבד זה שבתל אביב, וחברות ההיי-טק צריכות להגיע גם לשם". הפאנל נערך באחרונה ליד משרדי אפספלייר בהרצליה, בחסות העירייה ובהנחיית דקל עובדיה, מנהל משאבי אנוש בפלייטיקה.

משתתפי הפאנל. מימין: דקל עובדיה, עמיר זיירמן, רעות נגד, נעם יבין ונמרוד אלדאג.

משתתפי הפאנל. מימין: דקל עובדיה, עמיר זיירמן, רעות נגד, נעם יבין ונמרוד אלדאג. צילום: יניב הלפרין

יבין אמרה את הדברים בתשובה לשאלה שבה דן הפאנל: האם הפעילות הגאה של חברות ההיי-טק יכולה להסתכם בהבעת תמיכה והאפי האוור בחודש הגאווה, או שצריכה להיעשות בכל ימות השנה? "אני בעד נראות, ושהיא תהיה 365 ימים בשנה", ציינה יבין. "על אף שההיי-טק נחשב לענף פתוח ומקבל, הנראות עדיין חסרה. אבל הנראות הזאת חייבת להיות לצד פעילויות אחרות, כמו סיפורים אישיים של להט"בים, ולעשות זאת לא רק בחודש אחד". כך, למשל, אמרה יבין, "אם לכל אחד במשרד היה דגלון גאווה קטן על השולחן – זה היה יוצר שינוי. מקומם של העובדים מהקהילה הוא לדרוש מהחברות להיות גאות לאורך כל השנה".

חברה שבה זה קרה, והעובדים פעלו כדי שהיא תהיה יותר גאה, היא ורוניס. עמיר זיירמן, מנהל חדשנות בחברה, ציין כי בשנה שעברה התרעמו עובדים מהקהילה הגאה ש-"מה שהיה אצלנו הוא האפי האוור וצבעוניות לחודש הגאווה, ובערך זהו. אותם עובדים אמרו שזה טוב, אבל איפה הפעילות בחודשים האחרים? השנה תיקנו את זה, הבאנו גורמים חיצוניים שידברו על להט"ב, וגיוון והכללה בכלל, ואנחנו מאפשרים לעובדים לתרום לארגונים גאים ולקבל על זה ניקוד".

"לתאים הגאים בחברות יש כוח עצום"

בלא מעט חברות היי-טק, רבות מהן רב לאומיות, יש תאים גאים. אלה מקדמים את הפעילות הלהט"בית של החברה, וחברים בהם עובדים מהקהילה – אבל לא רק. שתי חברות שפתחו תאים גאים בישראל די מזמן הן גוגל ומיקרוסופט, ולאחר מכן הצטרפו אליהן אינטל, EMC ועוד רבות. לדברי נמרוד אלדאג, מנהל אבטחת אינטרנט של הדברים במיקרוסופט, "לתאים הגאים בחברות יש כוח עצום, כי הם מראים להנהלות שיש אוכלוסייה שיודעת להשמיע קול אחד ולהעלות על נס את מה שחשוב לה". אלדאג מוביל את יוזמת טרנספוז, שפועלת למען טרנסג'נדרים.ות, שזו אחת האוכלוסיות המודרות בהיי-טק – ובכלל, ועוזרת להם.ן להתקבל לעבודה בענף. הוא ציין כי "כשחברות גדולות עושות שינוי, למשל בקבלה של טרנסג'נדרים.ות לעבודה, ומיח"צנות אותו כלפי חוץ, חברות אחרות, במיוחד קטנות, מקבלות איתות שזה הנורמלי החדש".

אינטל במצעד הגאווה האחרון בתל אביב.

אינטל במצעד הגאווה האחרון בתל אביב. צילום: מאור ברזני

א-פרופו הדרה, אחת הטענות שעלו בדיון היא שעל אף שנדמה שלהט"בים ולהט"ביות הם נון-אישיו בהיי-טק, עדיין קיימת אפליה נגדם.ן גם בתעשיית החדשנות. "יש להט"בפוביה בכל מקום, גם במקומות העבודה וגם בהיי-טק", אמרה יבין. "התפקיד של המעסיקים הוא לוודא שסביבת העבודה אצלם בטוחה דיה כדי שעובדים.ות יוכלו לצאת מהארון ולהרגיש בנוח להיות מי שהם.ן. הם צריכים ליצור אווירה של פתיחות והכללה, ולהבהיר לעובדים.ות שהמקצועיות שלהם.ן באה קודם".

"כמי שבאה מירושלים", הוסיפה, "אני יכולה להעיד שיצירה של אקו-סיסטם תעסוקתי מכליל ללהט"בים.ות במקומות יותר שמרניים זה מורכב יותר וארוך טווח. זאת עשייה שלא יכולה לקרות בלי הרשות המקומית, שברגע שהיא תומכת – זה צובר תאוצה".

זיירמן הסכים איתה: "אנשים חושבים שזה נון-אישיו, אבל זה עדיין אישיו, גם בחברות היי-טק. עובדים להט"בים נתקלים לפעמים בהתנגדות לעשות פעילויות להט"ביות או להביע תמיכה בקהילה, בטענה שיש לחברה מדיניות שהיא לא מתערבת בנושאים מסוימים. זה לא תמיד להט"בפובי. לכן, אני אומר לעובדים להט"בים: אם מסרבים לכם על הרקע הזה – תנסו שוב. בסוף זה מבשיל".

מה עם מי שרוצה להישאר בארון?

שאלה נוספת שעלתה היא: מה עם העובד הלהט"בי שלא רוצה לצאת מהארון – כי הוא חושב שזה יעצור את ההתפתחות שלו בחברה, או מסיבות אחרות? לדברי זיירמן, "זה אינדיבידואלי – לא צריך להכריח אף אחד לצאת מהארון, אבל חשוב לעודד יציאה מהארון גם במקום העבודה, כי יש לזה המון ערך הן לעובד עצמו, בדרך כלל, הן למקום העבודה והן לגייז אחרים, שיידעו שהם לא לבד".

רעות נגר, מומחית מוניטיזציה בפלייטיקה וחברת מועצת המנהלים של LGBTech, ארגון שפועל למען להט"בים בהיי-טק ובעולם התעסוקה בכלל, אמרה שהגיוון וההכללה לא צריכים להיות מנת חלקם של להט"בים בלבד. "חברות מגוונות ומכלילות, באופן כללי, הן מרוויחות יותר, וזה הוכח במחקרים, מה גם שזה מגביר את היצירתיות של העובדים. בקיצור, השוויון משתלם".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. זיו

    אני תומך בקהילה הגאה, אבל כבר הגזימו לחלוטין!!!
    אני לא מנפנף עם מי אני שוכב מעל במות, ולבטח איני מחפש תמיכה מאף אחד…
    עברו כבר כל גבול!!! די לדחוף לנו בגרון העדפות המיניות שלכם, זה ממש לא מעניין את אף אחד!!!

אירועים קרובים