פסק הלכה: ניתן לחלל שבת להגנת סייבר – גם כשהנזק כספי

הרב מנחם פרל, ראש מכון צומת, במאמר הלכתי חדש: אפשר לחלל שבת אם מדובר בגופים כלכליים גדולים - ולא רק בענייני צבא וביטחון ● המושלים בכיפת ה-IT

הרב מנחם פרל, ראש מכון צומת.

לידיעת אנש ונשות ההיי-טק, ובפר הסייבר, הדתיים והחרדים, ולידיעת החברות הגדולות: פסק הלכה חדש מתיר לחלל שבת כדי להגן מפני אירועי סייבר, גם אם מדובר בגופים כלכליים גדולים, שהנזק שנגרם להם מהמתקפה הוא פיננסי – ולא רק באירועים בגופי צבא וביטחון.

הרב מנחם פרל, ראש מכון צומת, שמשלב דת יחד עם מדע וטכנולוגיה, פסק ש-"בשנים האחרונות, עם התפתחות הטכנולוגיה, השתנה העולם שאנחנו מכירים. הגנת המדינה, או מתקפה שמטרתה פגיעה באויב, לא חייבות לעבור דרך חרבות או חומרי נפץ, אלא מתבצעות על ידי מתקפות סייבר".

"בחודשים האחרונים", ציין הרב פרל, "למדתי וחקרתי את סוגיית הסייבר יחד עם מומחים בתחום. חילקתי את מרחב הסייבר לשלוש רמות רמזור: ירוק – שגרת הגנה, מצב שבו לא מסתמן נזק לתפקודם התקין של נכסי IT חיוניים; צהוב – מצב שבו קיים איום ממשי לפגיעה בנכס IT חיוני; ואדום – פגיעה בנכס IT חיוני, שבגינה קיימת אפשרות לפגיעה משמעותית ברציפותו של תהליך הליבה של הארגון שהותקף".

מתי מותר ומתי אסור לחלל שבת לטיפול באירועי סייבר?

הרב פרל מסתמך במאמרו על מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה, שמיפה את נכסי הסייבר החיוניים וחילק את היעדים שדורשים הגנה לשלוש רמות עיקריות: הדרגה העליונה היא תשתיות מדינה קריטיות (תמ"ק), שבהן כלולים כמה עשרות גופים כגון מקורות, חברת החשמל, בתי הזיקוק ובנק הדם. פגיעה בהם עלולה להסב נזק ממשי למדינת ישראל, ולכן "צריך להתייחס להגנה עליהם כפיקוח נפש לכל דבר ועניין", לדבריו.

הדרגה השנייה היא קבוצה A, שבה כלולים כמה מאות ארגונים שמחזיקים בנכסי IT חיוניים, "שמשקלם בתהליכים המרכזיים במשק גדול מאד, ותקיפתם עלולה לגרום נזק רב ולשבש מאוד את מהלך החיים במדינה", ציין. בקבוצה זו כלולים, בין השאר, רשתות שיווק מזון גדולות וחברות ביטוח. "במצב זה", כתב הרב פרל, "יש להפריד בין פגיעת ליבה, שאז מותר לחלל שבת – כמו במלחמה, לבין איום ממשי, שגם אז ניתן – וצריך לפעול פעולות הגנה". הוא מסייג את פסק ההלכה וקובע כי "אז צריך לפעול על בסיס אמצעים שמפחיתים חילול שבת, כפי שקורה באופן דומה במקרים מסוימים בצבא". ברמה השלישית, קבוצה B, כלולים עסקים בינוניים רבים, המהווים כ-70% מהמשק בישראל, שעבורם אין היתר לחלל שבת במקרה של אירוע סייבר.

לדברי הרב פרל, "באופן כללי, בין דיני נפשות לדיני ממונות קיים ניגוד קוטבי. במצב של פיקוח נפש, או גם במצב של ספק לכך, מחללים שבת כבשגרה. לעומת זאת, במצב של איבוד ממון, ואפילו ממון רב, אין היתר לחלל שבת, אף לא באיסורי דרבנן. אף שאין לחלל שבת להצלת רכוש, לעתים, הפתח לנזק או לגניבת רכוש עלול לשמש כפתח לסכנת נפשות".

"לכן", סיכם ראש מכון צומת, "במקרים של איום, ניתן לחלל שבת ולפעול להגנה בסייבר, כאילו היה מדובר בפיקוח נפש – גם במקרים של תקיפת סייבר נגד בנקים גדולים, חברות שיווק מזון ועוד".

המאמר המלא של הרב פרל יתפרסם בחודש הבא, בכרך ה-42 מסדרת ספרי תחומין של מכון צומת, המשמשת במה, בין השאר, לבירורים בסוגיות שנולדות מהמפגש בין ההלכה לטכנולוגיה.

תגובות

(4)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אבי

    > הדרגה השנייה היא קבוצה A, שבה כלולים כמה מאות ארגונים שמחזיקים בנכסי IT חיוניים, "שמשקלם בתהליכים המרכזיים במשק גדול מאד, ותקיפתם עלולה לגרום נזק רב ולשבש מאוד את מהלך החיים במדינה", ציין. בקבוצה זו כלולים, בין השאר, רשתות שיווק מזון גדולות וחברות ביטוח. "במצב זה", כתב הרב פרל, "יש להפריד בין פגיעת ליבה, שאז מותר לחלל שבת – כמו במלחמה, לבין איום ממשי, שגם אז ניתן – וצריך לפעול פעולות הגנה".

    האם שיבוש החיים פירושו פיקוח נפש??

    זוהי פרשנות מקורית למדי.
    ופרשנויות מקוריות לא מתקבלות טוב בכל מה שנוגע להלכה.

    1. אר

      במשנה כתוב:
      "אבל באו על עסקי נפשות – יוצאין עליהן בכלי זיינן, ומחללין עליהן את השבת. ובעיר הסמוכה לספר, אפילו לא באו על עסקי נפשות אלא על עסקי תבן וקש – יוצאין עליהן בכלי זיינן, ומחללין עליהן את השבת".
      ז"א שבמלחמה עם מזיקים וגנבים אפילו על עסקי תבן וקש מחללים שבת

    2. אודי

      מחללים על עסקי תבן וקש רק בעיר הסמוכה לספר, כי שם עסקי תבן וקש הם סכנת נפשות בגלל שהאויבים משתלטים על השטח, אבל סתם על מזיקים וגנבים לא מחללים שבת.
      בתור אחד שעובד בתחום וגם מעורה במה שקורה בציבור החרדי, אני לא חושב שהפסיקה הזאת תתקבל (במיוחד כשזה מבית מדרשה של צומת שלא מקובלת בציבור החרדי בגלל הרבה פסיקות "מקוריות" שיש להם)

      6
      1

  2. דוד

    אם מדובר בגורמים עוינים למדינת ישראל פשוט לי שמותר לחלל גם על ענייני קש וגבבה כפי שכתוב לגבי עיירות הסמוכות לגבול

אירועים קרובים