עקב פרשת NSO: רוב הציבור חושש שהמשטרה תחטט לו בניידים

הסקר החדש של פרטיות ישראל ואיגוד האינטרנט הישראלי נערך לכבוד "יום הפרטיות ברשת" והעלה ממצאים מדאיגים על טרדות פרטיוּת רבות שפרשיית הרוגלה פגסוס של NSO הציפה בציבור הישראלי, כמו גם חששות אחרים בתחום

מסקנות שבמשטרת ישראל צריכים לקרוא היטב - וליישם.

סקר חדש שערכו בפרטיות ישראל ובאיגוד האינטרנט הישראלי בימים האחרונים לקראת "יום הפרטיות ברשת", שיצוין ביום ו', ובהמשך לחשיפות האחרונות על שימוש משטרת ישראל בטכנולוגיות של NSO, חושף חששות כבדים של הציבור בנושא פרטיותו ברשת. הסקר נערך על ידי מכון רושינק בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל. 

הממצאים מגלים כי 70% מהציבור מוטרדים מהאפשרות של חיפושים משטרתיים במחשבים ובטלפונים חכמים (45% השיבו כי הדבר "בהחלט מטריד", 25% השיבו כי זה "די מטריד", רק 24% השיבו שהנושא לא מטריד או כלל לא מטריד אותם).

השמירה עליה מוזנחת בישראל. פרטיות. אילוסטרציה.

השמירה עליה מוזנחת בישראל. פרטיות. אילוסטרציה. צילום: BigStock

חששות עקב המידע האישי שנחשף ו/או דלף

אך החשש הציבורי אינו נוגע רק למה שעלולה לעשות משטרת ישראל במידע האישי המקוון. 60% השיבו שהם מוטרדים מהמידע שמקום העבודה אוסף עליהם (33% השיבו כי הם "בהחלט מוטרדים", 27% השיבו כי הנושא "די מטריד", 25.5% השיבו כי הנושא לא מטריד אותם, 8% השיבו כי הם כלל אינם מוטרדים).

על רקע פרשות אחרונות של פריצות סייבר למוסדות רפואיים בישראל, רוב מוחלט של 76% מהישראלים מוטרד מכך שמידע רפואי שלו ייחשף שלא לצורך קבלת השירות הרפואי (49% השיבו כי הדבר "בהחלט מטריד", 27.5% כי זה "די מטריד", 14% השיבו כי זה "לא מטריד", 4.5% כי זה "כלל אינו מטריד").

יתרה מזאת, 64% מהישראלים חשים שאין להם שליטה על המידע האישי שלהם ברשת לעומת 30% שאינם חשים כך ו-6% שהשיבו שאינם יודעים. 82% היו רוצים לדעת איזה מידע גופי המדינה דוגמת המשטרה, רשות המסים ועוד אוספים עליהם וכיצד הם משתמשים בו. בנוסף, 85% היו רוצים לדעת כיצד חברות מסחריות משתמשות במידע שלהם. 68% חוששים ממה שארגונים מסחריים יכולים לעשות במידע האישי שלהם בעתיד.  

הציבור גם מוטרד מאיסוף המידע של מפלגות פוליטיות בישראל אחר האזרחים, דוגמת שימוש בפרטים אישיים בכדי לעודד הצבעה. 70% השיבו כי הם מוטרדים מהתופעה, לעומת 25% שהדבר אינו מטריד אותם. ומה הציבור חושב לגבי הפרסומות שקופצות לנו לא פעם באופן ממוקד כאשר אנו גולשים ברשתות החברתיות? ובכן, גם כאן המגמה ברורה – 58% מוטרדים מכך ו-37% – אינם.

מימין לשמאל: עו"ד נעמה מטרסו קרפל, מנכ"לית עמותת פרטיות ישראל; וד"ר אסף וינר, מנהל תחום רגולציה ומדיניות באיגוד האינטרנט הישראל.

מימין לשמאל: עו"ד נעמה מטרסו קרפל, מנכ"לית עמותת פרטיות ישראל; וד"ר אסף וינר, מנהל תחום רגולציה ומדיניות באיגוד האינטרנט הישראל. צילום: עומר הכהן ואייל טואג (בהתאמה)

"תוצאות הסקר ממחישות את מצבה העגום של הפרטיות בישראל"

מנהל תחום רגולציה ומדיניות באיגוד האינטרנט הישראלי, ד"ר אסף וינר: "הנתונים העכשוויים שאספנו מראים בבירור כי הציבור בישראל מוטרד באופן עמוק מהאופן בו חברות מסחריות ורשויות המדינה יכולות לעקוב אחריו ולפגוע בפרטיותו. הנתונים שאספנו ממחישים כי הדאגה של הציבור הישראלי מפגיעה בפרטיותו אינה ייחודית למגזר כזה או אחר בחברה הישראלית, אלא משותפת לכלל הגילאים והמגזרים החברתיים. אם בעבר נראה היה שהציבור מודאג בעיקר מהמידע שחברות מסחריות אוספות לגביו, הנתונים העדכניים שאספנו מלמדים כי הציבור הישראלי מודאג לא פחות מיכולתם של גופים ציבוריים כגון משטרת ישראל, רשויות מוניציפליות או מפלגות, לפגוע בפרטיותו, באופן המחייב את המחוקקים והרגולטורים להגביר את הפיקוח והביקורת על האופן שבו גופים מסחריים ופרטיים אוספים ומשתמשים במידע אישי אודותינו".

מנכ"לית עמותת פרטיות ישראל, עו"ד נעמה מטרסו קרפל: "תוצאות הסקר ממחישות את מצבה העגום של הפרטיות בישראל. הפער הגדול בין המידה שבה נושא הפרטיות מטריד את הציבור, לבין הכמות שבה עוסקים בזה חברי הכנסת בישראל – זועק לשמיים. לא יתכן שאומת ההיי-טק הולכת יחפה, בכל הנוגע לחקיקת פרטיות מודרנית שתעניק לציבור הגנה ראויה למידע הרב שנצבר במדינה ובחברות מסחריות. כזכור, חוק הגנת הפרטיות בישראל עודכן באופן מהותי בפעם האחרונה בשנת 1996. הסקר מוכיח באופן ברור שהציבור בישראל מוטרד מהנושא, ורוצה לקבל יותר שקיפות בנוגע לאופן שבו חברות ורשויות משתמשות במידע עליו. הגיע הזמן לשנות גישה, ולהבין שנושא הפרטיות הוא לא שולי ואינו בגדר מותרות, אלא קריטי על מנת לשמור על ביטחון הציבור במרחב המקוון".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אלי ויסברט

    די לשקרים ודי ל-fake. הציבור מוטרד כתוצאה מקמפיין שיקרי, שהחל בסמוך לתחילת משפט השוחד של ח"כ דוד ביטן. רק עבריינים פליליים - פדופילים, נבחרי ציבור ופקידי ציבור מושחתים, סוחרי נשים, סוחרי סמים ומלביני הון חוששים. המעקב של אפל וגוגל מסוכן יותר. חלק מהעובדים בחברת גוגל חברי BDS שדרשו ביטול ההשתתפות של גוגל בענן נימבוס ויש להם גישה לפרטים של אזרחי ישראל דרך מערכת ההפעלה אנדרואיד, והארנק של גוגל. ניראה שעורכי ה-fake סקר הזה מתיימרים לדעת בוודאות למי נמכר המידע הזה.

אירועים קרובים