המשנה ליועץ המשפטי: "יש בעייתיות רבה בשימוש באיכוני השב"כ"

"אולם, לכל כלל יש יוצא מהכלל", אמר עו"ד רן נזרי בדיון בכנסת, שעסק בחזרתו של הכלי השנוי במחלוקת ● ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראשת שירותי בריאות הציבור: "האיכונים - חלק מהנפת הדגל מול הזן החדש"

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי.

"השימוש בשב"כ לצורך ביצוע האיכונים (למעקב אחרי חולי קורונה – י"ק) הוא בעייתי ביותר. עם זאת, לכל כלל יש יוצאים מן הכלל", כך אמר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, בדיון שערכה היום (ג') בנושא ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

הוועדה, שבראשה עומד ח"כ רם בן ברק (יש עתיד), לשעבר המשנה לראש המוסד, נדרשה לנושא לאחר שהממשלה החליטה לשוב ולהשתמש באיכוני השב"כ – לדבריה לטובת קטיעת שרשראות ההדבקה במחלה בכלל ובזן הדרום אפריקני החדש, שזכה לכינוי אומיקרון, בפרט. בינתיים, תוקף האישור הוא זמני – עד ליום ה' הקרוב.

ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראשת שירותי בריאות הציבור.

ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראשת שירותי בריאות הציבור. צילום: משרד הבריאות, מתוך ויקיפדיה

השימוש באיכוני השב"כ עורר ביקורת נרחבת, כולל מח"כים שנכחו בדיון. עם זאת, ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראשת שירותי בריאות הציבור, אמרה כי מדובר בחלק מ-"הנפת הדגל" של משרד הבריאות נגד הזן החדש, שככל הנראה הוא מדבק הרבה יותר מהזנים של הקורונה שנתגלו עד כה.

לדברי ד"ר אלרעי פרייס, "יש עדיין במדינה 2.5 מיליון איש שאינם מוגנים, וחשוב לקנות זמן גם להבין את הווירוס וגם לאפשר להם עוד זמן ללכת להתחסן. לכן ביקשנו להשתמש ביכולות של השב"כ". היא ציינה כי "היתרון בשימוש באיכונים של השב"כ הוא בעיקר כלפי אנשים שהיו בסביבה של מאומתים אחרים בווירוס ולא היו מודעים לכך".

ח"כ בן ברק אמר כי "שימוש בשב"כ לפיקוח על אזרחים מחייב זהירות יתרה וקבלת החלטות אחראית. אין ספק שהשימוש בתקנות לשעת חירום ובאיכוני השב"כ הוא בעייתי, אבל מדובר באישור זמני, והגנת הפרטיות וזכויות האזרח הם נר לרגלינו".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ רם בן ברק.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ רם בן ברק. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

רן אחיטוב, יועץ ראש הממשלה לענייני קורונה, ציין ש-"אנחנו מנסים להשתמש בכלי השב"כ כפינצטה. אנחנו יודעים שהתוספת של איכוני השב"כ בהתפרצות גדולה היא שולית, בערך 10%, וזה לא מצדיק את הפגיעה שהשימוש הזה גורם. מה גם שלא נמצא תחליף טכנולוגי לאיכונים האלה. לכן, כשנגיע ל-100-200 מאומתים ביום נצטרך להפסיק את השימוש בו".

טענות המתנגדים

שורה של ח"כים שהשתתפו בדיון, כולם מהקואליציה, הביעו ביקורת על השימוש באיכוני השב"כ. ח"כ צבי האוזר (תקווה חדשה) אמר כי "יש פה שינוי אסטרטגיה של 180 מעלות. בפעם הקודמת האיכונים פעלו כשהיו מספרים גדולים של מאומתים, ופסקו כאשר ירדנו אל מתחת ל-200 מאומתים ביום. פה מציגים צורך הפוך, של כיבוי הזיקים במקום כיבוי בשלב השריפה".

ח"כ מרב בן ארי.

ח"כ מרב בן ארי. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ח"כ מרב בן ארי (יש עתיד) ציינה כי "לא ברור מדוע יש פאניקה ותבהלה להביא חוק דרקוני במהותו, של שימוש ביכולות של השב"כ כלפי אזרחים, למרתון חקיקה, כאשר המספרים כה נמוכים ויש פרסומים על עמידות טובה של החיסון מפני הזן החדש? (היא התייחסה לדברים של המנכ"לים של פייזר ומודרנה, שלפיהם החיסונים של שתי החברות יעילים במידה גבוהה נגד הנגיף – י"ק). כשהממשלה הקודמת השתמשה באיכוני השב"כ לא היו חיסונים ואלפים היו בבתי החולים, אבל הסיטואציה כעת שונה מאוד".

חברות הכנסת מיכל רוזין וגבי לסקי (מרצ) הביעו לכל אורך הדיון את מחאתן על השימוש בכלי שירות הביטחון הכללי כאשר אין עדיין מספיק נתונים על הזן החדש ולא ברורה נחיצותו, ועוד יותר מכך בשל העובדה שהשימוש נעשה במסגרת תקנות לשעת חירום.

עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח ציין ש-"בית המשפט העליון קבע עוד בתחילת המגפה, כשמצב התחלואה היה קשה יותר מאשר כיום ולא היו לישראל חיסונים, שאי אפשר להשתמש בתקנות לשעת חירום במקום בחקיקה. עוד הוא קבע שהשימוש ייעשה רק בנסיבות מסוימות. לכן, ההחלטה להשתמש שוב באיכוני השב"כ סותרת לא אחת אלא שתי פסיקות של בית המשפט העליון".

 

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים