לבסוף, הצבא הבין את חשיבות ה-ICT

בחלוף 18 שנים מהקמת אגף התקשוב, הוא הוכיח במבצע ''שומר החומות'' את יכולתו לסייע לדרג הלוחם להיות אפקטיבי וקטלני, ולעזור לדרג המפקדים לקבל החלטות מושכלות, מבוססות מידע – ובזמן אמת

אגף התקשוב וההגנה בסייבר

בתאריך 3.3.03 מונה האלוף יצחק (חקי) הראל לראש אגף התקשוב הראשון, שהוא היה ממקימיו. הלכנו אליו – פלי הנמר, יזם ונשיא אנשים ומחשבים, יהודה קונפורטס, העורך הראשי, וה-ח"מ, לראיון לקראת יום העצמאות ה-55. הראל דיבר בכנות בלתי פוליטית בעליל, והודה שהצבא נכשל בהבאת בשורת ה-IT לתוכו.

"הבעיה העיקרית היא שהצבא לא היה ממוקד שנים רבות בתחום הטכנולוגיה, המיכון והמחשוב", אמר אלוף הראל. "מכשירי הקשר היו גולת הכותרת הטכנולוגית של הדרג הלוחם, ובכל הקשור למחשוב לא נעשתה חשיבה לעומק… נכשלנו להביא את המהפכה, לא הצלחנו להביא את הבשורה שרצו שנביא, בקידום הטכנולוגי ומחשובי של צה"ל".

האלוף יצחק (חקי) הראל, ראש אגף התקשוב הראשון. צילום: ויקיפדיה

האלוף יצחק (חקי) הראל, ראש אגף התקשוב הראשון. צילום: ויקיפדיה

"המברק עבור יעבור"

"המברק עבור יעבור" היה סיסמת חיל הקשר עת הוקם ב-1948. הנה בתמצית, כמו במברק, ובאופן חלקי – מה שנעשה מאז: הקמת אגף תקשוב בצה"ל, בדומה לאגף המודיעין – בעל אחריות וסמכות מטה כללי בשלל נושאים חוצי ארגון; שיפור האפקטיביות המבצעית של צה"ל, באמצעות הכוונת המאמצים והמשאבים של כלל תשתיות ומערכות ה-ICT, בראיה צה"לית כוללת; מימוש תפישה של קישוריות רב-זרועית ותשתיות רב-זרועיות, עם תכנית "צה"ל ברשת"; מימוש יכולות מבצעיות בשטח, עם דוגמאות מעשיות להדגשת חשיבות האגף; הקמת תשתית טלפון סלולרי מוצפן, "ורד הרים"; ב-2004, הטמעת מערכת ראשונה לשידור וקליטת חוזי, העושה שימוש בשדרים שהגיעו מהמטוס, מהתצפיתנית ומהחיישנים; פרויקט "כלים שלובים", שנועד לייצר חיבור בין מערכות השליטה והבקרה של כל חיל, אגף וזרוע למערכת השליטה והבקרה המטכ"לית.

חיילת משתמשת במכשיר קשר, שנות ה-50. צילום: אתר חיל הקשר והתקשוב

חיילת משתמשת במכשיר קשר, שנות ה-50. צילום: אתר חיל הקשר והתקשוב

כך, התפתחות הדיגיטל העצימה את השפעתו של התקשוב על האפקטיביות המבצעית של הלוחמה הרשתית: התמרון הצבאי, תכנית האש והמטרות הצבאיות, תכנית השליטה והבקרה הצה"לית ומרכזי הניהול והבקרה הצה"ליים. תכנית צי"ד (ר"ת צבא יבשה דיגיטלי) היוותה מרכיב מרכזי בתכנית צה"ל ברשת. היא מאפשרת כיום יכולת חוצת חילות ויחידות, ומספקת תמונה מבצעית אחת, שנותנת למפקד יכולת לדעת, להבין ולפעול ראשון – ולנצח.

עננים על ראשינו

כפי שפרסמנו בלעדית בסוף 2018, ממר"ם שבאגף התקשוב העלתה לאוויר ענן פרטי, מבוסס תשתיות רד האט. הענן מהווה מערכת מבצעית, רב-זרועית, במסגרתו צה"ל קיבל מרחב אחד, מבצעי ודיגיטלי, עם יותר ערך מבצעי משמעותי, עם "מפעל האספקה" של השירותים שעובד מהר יותר, עם קצב הנגשה מהיר, יכולות למיצוי מידע, אפליקציות מודרניות, ורמת הגנה חדשנית בסייבר. הענן מאפשר לצבא לפעול בתפישות פיתוח חדשניות, DevSecOps, ולרדת מהמערכות המונוליטיות הענקיות, עם גרסה פעם בשנה-שנה וחצי – לטובת מרחב ענני עם קונטיינרים, המאפשר גמישות רבה למפתחים. כך, הענן משמש סביבת פיתוח צה"לית, בה היישומים מתוכננים ומפותחים יחד, ומביאים להיתוך מידע יעיל יותר.

בהקמת הענן, עבר אגף התקשוב שינוי דרמטי בתפישת ההפעלה שלו כארגון IT: מארגון המספק תשתיות IT – לארגון המספק שירותי IT. התשתית הצה"לית, שבמהותה היא ענן פרטי, היא "ציבורית", במובנים של העדכון הטכנולוגי של הענן ובהיותו רב-זרועי.

הענן הוא חלק מתכנית "צה"ל רשתי": בנייה של תשתית אינטרנט מבצעית צה"לית, שמשתפת מידע מבצעי ומודיעיני בין הזרועות. מדובר בארכיטקטורה פתוחה, המאפשרת יכולות חדשות, מעבר לענן תומך לחימה, ענן מבצעי וענן מודיעיני, שמאפשרים לצבא לעבור למודרניזציה אחרת בתחום ה-IT: האינטרנט המבצעי הוא פלטפורמה שמביאה את הצבא ממצב של ריבוי מידע לאיחוד מידע.

חזונו של הראל מומש ברובו

נכון, לא הכל מושלם באגף, שכיום שמו הוא "אגף התקשוב וההגנה בסייבר". מערכת ה-ERP הכלל צה"לית ממשיכה להתקדם, אבל לא הגיעה לכלל סיום לפני שנים רבות, כפי שתוכננה. גם המחלוקת על מקום תחום הסייבר – האם עליו להיות מאוחד, או מפוצל: זה ההתקפי, שכיום נמצא באמ"ן, וזה ההגנתי, שבאגף התקשוב – לא הגיעה לכלל הכרעה. 

למרות זאת, בחלוף כמעט שני עשורים, חזונו של הראל מומש ברובו: "האתגר שלי הוא לקחת ארגון שאינו מתקדם בתחום המידע והמחשוב, ולקדם אותו בכמה רמות קדימה", אמר הראל בזמנו. "הטכנולוגיה צריכה לסייע לכוחות הלוחמים לנצח מהר יותר, זול יותר ובפחות אבידות. לשם כך צריכה להיות האחדה של מערכות… אני רוצה להפוך את הצבא לארגון מרושת, שיעבוד תחת מערכת אחת אחודה… כדי להיטיב את התפקוד הצה"לי ולמקסם את יכולותיו… הצבא צריך לדבר בשפה אחת, עם איחודים והתייעלות… מערכת צי"ד תיתן למפקד בשטח תמונת מצב של כוחותינו, כוחות האויב, כל המידע יגיע מסנסורים ויעזור למפקד ליצור תמונת מצב טובה יותר וכמובן – במהירות".

"זה לא רק המידע", סיכם ראש אגף התקשוב הראשון את הראיון הראשון שלו, "אלא התעבורה המהירה ועיבוד נתונים. סנסור, תקשורת, עיבוד העברת המידע כוח התוקף, יצירת אופרציה לתקיפה ולבסוף תקיפה, והכל במהירות שיא של שניות ודקות".

"אם אתה אומר 'דיקטטורה (במובנה החיובי) של המידע', בסוף תצא צרוד", אמר לפני ח"י שנים אלוף הראל. מבצע "שומר החומות" הוכיח כי הראל אינו זקוק לכוס גוֹגל מוגל: בחלוף כמעט שני עשורים, נראה שהמפקדים בצה"ל, כמו גם ה"לקוחות", דרגי הלוחמים בשטח, הבינו כיצד ה-IT יכול לסייע להם להיות אפקטיביים וקטלניים. תשאלו את ג'ומעה טחלה, "ראש הנחש" של הסייבר החמאסי, שהשיב בשבוע שעבר את נשמתו לבורא, עם עוד 13 בכירי ארגון הטרור.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים