תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » "הדיגיטל – האתגר בהנחלת זיכרון השואה לצעירים, וגם המענה"
מיכאל ליבר, ראש אגף טכנולוגיות מידע ביד ושם. צילום: דוברות יד ושם

יום הזיכרון לשואה ולגבורה, תשפ''א

"הדיגיטל – האתגר בהנחלת זיכרון השואה לצעירים, וגם המענה"

מיכאל ליבר, מנהל אגף טכנולוגיה ומידע ביד ושם, מספר על הפעילות המחשובית של המוסד להנצחת השואה

מאת 7 באפריל 2021, 9:00 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

"הזינוק המשמעותי המסיבי בפעילות מוסד יד ושם והשתתפות קהלים רבים, בהיקף של יותר מ-300 אלף איש – בפעילויות בזום, מבטאים היטב את השפעת הקורונה: ערכנו בשנה החולפת יותר מ-2,500 הרצאות וסמינרים בזום, בשפות שונות, לקהלים מגוונים. גם הפעילות של בית הספר הבינלאומי להוראת השואה גדלה משמעותית השנה. גם היקף הכניסות של הגולשים נסק דרמטית, בעשרות אחוזים. זה הכיוון העתידי, המגמה הזאת רק תלך ותגבר, כי היא מהדהדת עם הפנייה שלנו לדור הצעיר, שהשואה אינה חלק מהותי ואינטגרלי מהשיח שהם גדלו עימו. הנגשת הערוצים בדיגיטל היא האתגר והיא גם התשובה להבניית הזיכרון של המילניאלז", כך אמר מיכאל ליבר, מנהל אגף טכנולוגיה ומידע ביד ושם.

בראיון לאנשים ומחשבים סיפר ליבר, כי "הארגון סבל, ככל המשק, מהסגירה הפיזית של האתר. התארגנו לעבודה של 80% מהעובדים מהבית, וכך צמצמנו את מספר העובדים שהוצאו לחל"ת. למרבה הפלא, לחלק גדול מהעובדים היו תפוקות גבוהות מהרגיל. המצב החדש נתן דחיפה משמעותית לפרויקט תמלול של מאות אלפי עדויות של ניצולים, בווידיאו ובאודיו, שאנו פועלים להנגשתן לקהל הרחב דרך האתר, עם מענה לתקנות הנגישות. תמלול בשיטות מסורתיות הוא עסק מאוד יקר. לכן, ערכנו כמה פיילוטים לתמלול אוטומטי למחצה. העדויות דורשות התערבות ידנית בתמלול, כי מוסרי העדות הם אנשים מבוגרים, בעלי מבטא, וקולם רווי אמוציות ובכי. זה חומר מאתגר. את עריכת התמלולים עשינו בעזרת שתי חברות הפועלות בעולם התמלול החצי אוטומטי, ורביט וסוניקס, מה שהוזיל משמעותית את העלויות. עדיין, אנו מחפשים פתרונות פורצי דרך, לא הגענו למנוחה ולנחלה בתחום. כעת הפרויקט יימשך, אף אם יואט".

גידול של עשרות אחוזים בהיקף הגלישה

לדבריו, "כחלק מהתארגנות לעבודה מהבית הגדלנו את רוחב הפס באתר שלנו, היושב במתקן נפרד, בחוות השרתים של סלקום. חווינו גידול משמעותי בפעילות האינטרנטית: הייתה עלייה של 50% בצפייה בחומרים ויזואליים. ישנן תופעות לא ברורות: בערוץ בגרמנית הגידול היה של 100%, ברוסית גידול של 77%. לקראת יום השואה הבינלאומי, שדרגנו את IRemember Wall – קיר הזיכרון, שבאמצעותו ניתן להנציח שם של קורבן שואה על קיר הזיכרון ולשתף ברשתות החברתיות. ניתן לבחור שם של קורבן או לקבל שם אקראי להנצחה. נכנסו אליו פי 2 גולשים לעומת 2019, כ-166 אלף איש. הנתון מעיד על העניין שהשואה מייצרת בקרב הדור הצעיר".

קיר הזיכרון. צילום: אתר יד ושם

קיר הזיכרון. צילום: אתר יד ושם

"אנו מחצינים ומנגישים יותר ויותר חומרים באינטרנט", ציין, "ושמים דגש על שירות עצמי לצד מענה אנושי – וסביב השעון. העלינו מיני-אתרים, המספקים שפע תכנים לציבור: הרצאות מקוונות, חומרים חינוכיים, פודקאסטים וסרטי עדויות, סרטונים היסטוריים ומושגים מונפשים". לדבריו, "ב-2006 נפתח לציבור ארכיון שירות האיתור הבינלאומי של הצלב האדום בבד-ארולסן בגרמניה. במאי 2019 נפתחה גישה לציבור הכללי ולחוקרים ל-13 מיליון תיקים באמצעות פלטפורמות ההנגשה של יד ושם. בשנה החולפת העלינו עוד 14 מיליון תיקים עם מידע חדש – על מחנות ריכוז וכפייה ושמות של קורבנות שואה, ניצולים ועקורים. כעת, 85% מהארכיון נגיש באינטרנט, עם כמות אדירה של יותר מ-50 מיליוני מסמכים, הניתנים לאחזור מהיר בכלים הייחודיים שלנו. אנו מרבים בשיתופי פעולה בריאים כאלה, בארץ ובחו"ל – ומספקים טכנולוגיה לגופים העוסקים בשואה שאין להם תשתיות כשלנו. אנו ממשיכים בשיתופי פעולה מול ועם ארגונים בעולם, הנושא הולך ותופס תאוצה. כמות החומרים רק הולכת וגדלה, ואנו שוקלים איך להרחיב ולבנות פעילות דומה עם ארגונים וארכיונים נוספים ברחבי אירופה".

לדבריו, "המשכנו השנה בפרויקט של למידה עמוקה לטובת טיפול טוב יותר במאות מיליוני המסמכים שברשותנו, מבוססת אנבידיה (NVIDIA). המכונות החכמות יודעות לאתר ולזהות סוגי מסמכים ולתת עוד מידע, בלא התערבות אנושית. אנו מחפשים שיטות להעשיר את המטה-דטה שלנו, כדי שגולשים, חוקרים ומי שמתעניין בשואה יוכלו לחפש בצורה טובה יותר".

400 אלף תצלומים

"המשכנו להעביר מסמכים ותצלומים לגירסה החדשה של מאגר התצלומים שלנו, לתשתית YVNG – הדור הבא של יד ושם, דו-משמעות להיבט הטכנולוגי והגיל. בנינו את הפלטפורמות בראיית חוויית המשתמש של הדור הצעיר – שעבורו אנחנו רוצים להיות רלוונטיים. העלינו לפלטפורמה כבר 400 אלף תצלומים. אנו במשא ומתן עם ארכיונים נוספים בעולם, כדי להנגיש כמה שיותר מידע – כתוב, מצולם ומוסרט", אמר ליבר, "אנו ממשיכים בפרויקט הענק להנגשת המסמכים הרבים שברשותנו ברשת".

עד כה הצליח יד ושם לזהות יותר מ-4.8 מיליון משמות קורבנות השואה. המאגר המרכזי של שמות הקורבנות עלה לרשת ב-2004, עם פחות משלושה מיליון שמות. לדברי ליבר, "יהיה קשה עד בלתי אפשרי למצוא תיעוד לכולם. במהלך השנים, אנו מעלים פחות שמות חדשים, ויותר עוסקים בעיבוי נתונים על קורבנות רשומים. בגירסה החדשה של מאגר השמות, שעלתה לפני שנה וחצי, חידשנו עם תצורת 'תיק אישי' לקורבנות. עמלנו מתודולוגית וטכנולוגית והצלחנו ליצור יותר מחצי מיליון 'תיקים אישיים', המאגדים יחד כמה 'רשומות שם' הקשורות לאדם אחד. הממשק החדש מאפשר חיפוש לפי המדדים, סינון ומיון – שהיו כבר במאגר, אך צורת ההצגה השתנתה, והחיפוש מציג תוצאות של קורבנות יחידים ולא רק של מסמכים בודדים. חוכמת ההמונים תסייע לנו להרחיב את המאגר ולהרחיב את המשתמשים בו".

"מגיפת הקורונה 'סייעה' לנו", סיכם ליבר, "היא אילצה להתגבר על הפחד מטכנולוגיות שיתופיות מרחוק, דוגמת זום. נשברו הגבולות, כולם מבינים שנדרש להיות הרבה יותר גמיש וזריז – גם אם לא מושלם. יד ושם חייב להיות רלוונטי: גוף שלא יממש אסטרטגיה דיגיטלית משמעותית יביא על עצמו כליה. אין לנו שנות חסד – אלא חודשים. לכן, אנו מרחיבים את הפלטפורמה לתקשר עם הקהלים במרחב הדיגיטלי. הנגשת אתר יד ושם ועשרות תת-האתרים שלו – ולדור הצעיר בפרט – היא המשימה שלנו".

יד ושם, ירושלים. צילום: יד ושם

יד ושם, ירושלים. צילום: יד ושם

"הדיגיטל – האתגר בהנחלת זיכרון השואה לצעירים, וגם המענה" Reviewed by on . "הזינוק המשמעותי המסיבי בפעילות מוסד יד ושם והשתתפות קהלים רבים, בהיקף של יותר מ-300 אלף איש - בפעילויות בזום, מבטאים היטב את השפעת הקורונה: ערכנו בשנה החולפת י "הזינוק המשמעותי המסיבי בפעילות מוסד יד ושם והשתתפות קהלים רבים, בהיקף של יותר מ-300 אלף איש - בפעילויות בזום, מבטאים היטב את השפעת הקורונה: ערכנו בשנה החולפת י Rating: 0

הגיבו