תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » "ייקחו הרבה שנים לצמצם את הפערים הדיגיטליים שיצרה הקורונה"
אורנית בן ישר, מנכ"לית מחשבה טובה. צילום: יח"צ

"ייקחו הרבה שנים לצמצם את הפערים הדיגיטליים שיצרה הקורונה"

אורנית בן ישר אופטימית, אבל גם מבינה שכדי שהעתיד החברתי-טכנולוגי בארץ יהיה ורוד יותר יש הרבה מה לעשות ● והיא עושה זאת בעמותת מחשבה טובה, שאותה היא מנהלת מזה שבע שנים ● בראיון לאנשים ומחשבים היא מספרת על פעילות העמותה, וכיצד הקורונה השפיעה על הפערים הדיגיטליים

מאת 28 בפברואר 2021, 12:46 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

אחת הסוגיות שזועקות לשמיים מרוב שהיא צריכה שינוי ותיקון היא הפער הדיגיטלי שקיים בחברה הישראלית. הפער הזה בא לידי ביטוי בין היתר בגיוון התעסוקתי בהיי-טק, או יותר נכון בהעדרו. איך שלא נסתכל על זה, מדובר בענף שאין בו מספיק נשים, חרדים.ות וערבים.ות.

הנתונים האחרונים של רשות החדשנות בנושא, שאותם היא פרסמה לפני כשנה ושהם נכונים ל-2018, מראים כי רק 0.9% מהשכירים בהיי-טק הם גברים חרדים, 1.9% נשים חרדיות, 1.6% גברים ערבים ו-0.5% – רק חצי אחוז – נשים ערביות. אחוז הנשים שאינן חרדיות או ערביות בהיי-טק טוב הרבה יותר, אבל עדיין לא מספיק: הוא עומד על 31%. פחות משליש. השאר, 64%, הם גברים יהודים לא חרדים. הנתונים העגומים מחמירים ככל שעולים בדרגות הבכירות: אין כמעט מנכ"לים.ות חרדים.ות או ערבים.ות בהיי-טק הישראלי, וגם מספרן של הנשים (הלא חרדיות או ערביות) המנכ"ליות רחוק מלהיות משביע רצון. וזה עוד לפני שדיברנו על העובדה שרוב חברות ההיי-טק, ו-ודאי הגדולות שבהן, נמצאות במרכז הארץ.

העדר הגיוון התעסוקתי הזה הוא תוצאה ישירה בין היתר של הפערים הדיגיטליים שקיימים בחברה הישראלית. יש כמה גורמים שפועלים כדי לשנות את התמונה. אחד מהם הוא עמותת מחשבה טובה, ששמה לה למטרה לצמצם את הפערים הדיגיטליים, על ידי הנגשת טכנולוגיות ויזמות לאוכלוסיות שונות. עיקר הפעילות שלה היא בפריפריה החברתית-גיאוגרפית של ישראל – בעשרות רשויות מקומיות, בחלק מהמקרים בשיתוף עם הרשות. כך, ניתן למצוא פעילות שלה בירושלים – גם במערב וגם במזרח העיר, לוד, שדרות, יקנעם, דיר אל אסד, נצרת ועוד שלל יישובים לאורכה ולרוחבה של הארץ.

העמותה קיימת מזה 17 שנים והמנכ"לית שלה בשבע השנים האחרונות היא אורנית בן ישר. לדבריה, "המטרה שלנו היא ליצור לאוכלוסיות שונות אפשרות בחירה להשתלבות בעולם ההיי-טק, על ידי כך שאנחנו נותנים להן חשיפה לעולם הזה".

פעילות של עמותת מחשבה טובה. צילום: יח"צ

פעילות של עמותת מחשבה טובה. צילום: יח"צ

איך את מסבירה את הפערים האלה?
"יש לזה כמה סיבות: קודם כל, הרבה פעמים אין בפריפריה רול מודל של מישהו ש-'עשה את זה' בהיי-טק. שנית, כדי להיות יזם, צריך לבוא עם ארסנל של כלים ומיומנויות, שפעמים רבות אין להם או שהוא לוקה אצלם בחסר – והפער הזה קשה להשלמה כשמגיעים לגילאי התעסוקה. שלישית, הנגישות מצומצמת, מאחר שאין הרבה מפעלים וחברות בפריפריה. עוד סיבות הן העדר לימודי הליבה במגזר החרדי, מצב לימודי האנגלית בפריפריה, שהוא לא בהכרח ברמה גבוהה, והעובדה שבעולם ההיי-טק נפוצה שיטת החבר מביא חבר, כך שאם אתה, לדוגמה, יוצא אתיופיה, שירתת בגולני ולא ב-8200 וגדלת בלוד – אין לך את הקליקה הנכונה ויהיה לך הרבה יותר קשה להתקבל לעבודה בענף".

מה עושים כדי לתקן את המצב?
"יש הרבה מה לעשות. אני, כחסידה של חינוך, מאמינה שזה מתחיל שם ואם נסתכל על האתגרים של מדינת ישראל, נראה שיש סיכוי לשנות לטווח הרחוק. קח, למשל, את ההסללה: יש קורלציה די גבוהה בין המקום שאנשים נולדים בו לבין העתיד שלהם. אחד הדברים שאנחנו, במחשבה טובה, עובדים עליו הרבה הוא לשנות זאת".

בעמותה מנסים לשבור את ההסללה בין היתר באמצעות תוכנית שאותה הם הגו לפני ארבע שנים יחד עם היזם והמשקיע הסדרתי מייקל אייזנברג: תוכנית בת שנתיים לבני נוער מהפריפריה, שבה הם לומדים תכנות, נפגשים עם מנטורים ומסיירים בחברות היי-טק. "אנחנו מנסים ליצור עבורם מציאת אחרת, לאפשר להם להבין שאומת הסטארט-אפ יכולה להיות גם בעיר שלהם ולכלול אנשים שנראים כמותם. זאת מקפצה עבורם", אמרה בן ישר.

מחשבה טובה מציעה לבני הנוער תוכניות בשלל מסלולי לימוד, בהם קורסים לבניית וקידום אתרים (יחד עם Wix), מבוא לפיתוח אפליקציות בסביבת אנדרואיד וניהול משרד ממוחשב. כמו כן, העמותה מקיימת תוכנית לבני נוער בשיתוף צה"ל, בהדרכתה של אל"מ (מיל') טליה גזית, לשעבר מפקדת ממר"ם. לנערים ונערות עם צרכים מיוחדים היא מציעה את תוכנית גולשים נגישים, שמקנה להם מיומנויות בסיסיות, וגם קצת מעבר, של שימושי מחשב ואינטרנט.

פעילות של עמותת מחשבה טובה. צילום: יח"צ

פעילות של עמותת מחשבה טובה. צילום: יח"צ

העמותה פועלת עם אוכלוסיות נוספות: כך, היא מקיימת קורס שבו משתתפים מתמודדים עם בעיות נפשיות ואנשים משאר החברה, שיש בו פן טכנולוגי ופן חברתי כאחד – לצד למידה איך אפשר לנצל את השימוש באינטרנט לטובתם, שמים בקורס דגש על עצם המפגש בין הא.נשים מהאוכלוסיות השונות. היא מציעה גם קורס הכרת המחשב לדורשי תעסוקה והכשרות טכנולוגיות לעבודה עתידית בעולם ההיי-טק. אוכלוסיה נוספת שמחשבה טובה מסייעת לה היא בני הגיל השלישי, ועל כך היא שמה דגש בתקופת הקורונה. "אחת ההחלטות הראשונות שלנו עם פרוץ המשבר הייתה למקד את תשומת הלב באזרחים ותיקים, כי הם נכנסו לבידוד, וממילא חלקם הגדול סובל מבדידות ואין לו אוריינות דיגיטלית", אמרה בן ישר.

מה עשיתם?
"בתוך שלושה ימים העלינו לאוויר פלטפורמה ללמידה מרחוק בנושאים שונים, בשיתוף Wix, בהתאמה לאזרחים ותיקים, כולל מוקד תמיכה טלפוני, שמסייע להם להתחבר לממשק. כבר במפגש הראשון השתתפו בשידור 80 אזרחים ותיקים, והבנו שיש פה משהו חזק ומשמעותי. בין מרץ לאוגוסט שידרנו שני שיעורים יום יום, וכן קיימנו מפגשים במועדים שונים, בהם פסח וימי השואה והזיכרון".

לדברי בן ישר, הקורונה השפיעה על ההבנה של הצורך בצמצום הפערים הדיגיטליים ו-"האיצה תהליכים בכל הנוגע לנגישות דיגיטלית לאוכלוסיות שבהן היא פחות קיימת. למשל, אם לפני הקורונה היה צריך להסביר למה להנגיש טכנולוגיה לאזרחים ותיקים ומדוע העובדה שאין בכל בית מחשב היא בעיה של המדינה, כיום לא צריך לעשות זאת. מנגד, לצערי, הקורונה הגדילה את הפערים החברתיים והדיגיטליים, וייקח לנו שנים רבות לצמצם אותם ולהתמודד עם ההשלכות החברתיות, הכלכליות והדיגיטליות שלה – ולא רק הבריאותית".

"ייקחו הרבה שנים לצמצם את הפערים הדיגיטליים שיצרה הקורונה" Reviewed by on . אחת הסוגיות שזועקות לשמיים מרוב שהיא צריכה שינוי ותיקון היא הפער הדיגיטלי שקיים בחברה הישראלית. הפער הזה בא לידי ביטוי בין היתר בגיוון התעסוקתי בהיי-טק, או יותר אחת הסוגיות שזועקות לשמיים מרוב שהיא צריכה שינוי ותיקון היא הפער הדיגיטלי שקיים בחברה הישראלית. הפער הזה בא לידי ביטוי בין היתר בגיוון התעסוקתי בהיי-טק, או יותר Rating: 0

הגיבו