אגף התקשוב ביצע בשנה החולפת מאות שיבושים להפלת רחפנים

סיכום שנה בצה"ל מעיד על עשייה ענפה וחדשנית בזירה הדיגיטלית-טכנולוגית ● ב-2020 הוכשרו במרכז לוחמה אלקטרונית 60 לוחמי ולוחמות ספקטרום, וכן 18 חוקרי ספקטרום הוצבו בגופי צה''ל שונים

צה"ל מסכם 2020 טכנולוגית במיוחד

אחד האתגרים בפניהם ניצב צה"ל הוא הקפיצה הטכנולוגית של ארגוני הטרור. מוצרים שבעבר נמצאו רק בידי צבאות, ניתנים כיום לרכישה בשוק האזרחי, ביניהם: מצלמות, מכ"מים, רחפנים, אמצעי קשר מוצפן, חיישנים, שבשי קליטת GPS ומערכות ל"א (לוחמה אלקטרונית). מרכז הל"א וניהול הספקטרום האלקטרו-מגנטי שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר, נפתח מחדש, כאחד מלקחי מלחמת לבנון השנייה. הוא אחראי על שיבוש מערכות הקשר והתקשורת של האויב והגנה על מערכות צה"ל מפני ניסיונות שיבוש מצד האויב. חיילי הגדוד של המרכז, "פסגות", ביצעו מאות שיבושים להפלת רחפנים של חמאס, הג'יהאד האיסלאמי והחיזבאללה בשנה החולפת.

לפי סיכום שנת 2020 של האגף, בשנה החולפת הוכשרו במרכז ל"א 60 לוחמי ולוחמות ספקטרום, ולצידם, 18 חוקרי ספקטרום הוצבו בגופי צה"ל שונים – מרמת האוגדה עד המטה הכללי.

אינפוגרפיקה לסיכום 2020. מקור: צה"ל

אינפוגרפיקה לסיכום 2020. מקור: צה"ל

בשנה האחרונה: עשרה פרויקטי AI חדשים לפתרון בעיות מבצעיות

האתגר של הצבא הוא להביא לידי מיצוי את הטכנולוגיות הקיימות והמידע, על מנת לממש בהצלחה את הטרנספורמציה הדיגיטלית. בתחילת השנה שעברה, אמר תא"ל זיו אבטליון, ראש מנהלת טרנספורמציה דיגיטלית באגף התקשוב בצה"ל, כי "אנחנו באחוזי מיצוי מאוד נמוכים, של 30% – ונדרש להגדיל את הנתון הזה". לדברי תא"ל אבטליון אז, "ישנן ארבע בעיות מרכזיות שמביאות למצב הקיים: על מנת למצות טכנולוגיה – צריך טכנולוגיה; הדיגיטל הוא שדה חדש ומורכב, בישראל אין רגולציה לתחום, והתקינה והחוקים לא תומכים בהשתנות טכנולוגית; תשתית תומכת; אנשים: הטכנולוגיות והדיגיטל הפוכים לגנום האנושי. הדיגיטל הוא נתון קיים – ה-'סיפור' הוא הטרנספורמציה".

כך, מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית שבאגף הובילה בשנה החולפת עשרה פרויקטים חדשים, מבוססי AI, שנועדו לפתור בעיות מבצעיות (מפעלי מידע). במסגרת תכנית קמפוס דיגיטלי, אותו מובילה המנהלת, בוצעו בשנה החולפת הדרכות לתחום הדיגיטל ב-15 בסיסי הדרכה.

אינפוגרפיקה לסיכום 2020. מקור: צה"ל

אינפוגרפיקה לסיכום 2020. מקור: צה"ל

מטרת חטיבת ההגנה בסייבר היא לאפשר את קיומן של פעילויות מבצעיות ביבשה, באוויר ובים, ולייצר לצה"ל עליונות בממד הקיברנטי. החטיבה מפעילה אמצעים טכנולוגיים רבים ומגוונים, על מנת לנטרל תקיפות ואיומי סייבר של אויבים ויריבים. מערך ההגנה בסייבר פועל לצד כמה מרכזים ייחודיים בחטיבה: מרכז מבצעים להגנה, מרכז מודיעין להגנה, מרכז טכנולוגי (יחידת מצו"ב) ומרכז ל"א. בשנה החולפת, חיילי החטיבה ניטרו עשרות רשתות צה"ליות, והקליטו ועיבדו עשרות טרה בייט של נתונים. על פי האגף, חיילי החטיבה סיכלו ב-2020 עשרות אירועי תקיפה בסייבר.

מענה לאויב שמציץ, משגר, יורה – ונעלם

עוד ציינו באגף כי השנה הפכה מערכת מעגל אש למבצעית. מטרתה לשפר את החיבור בין הגופים השונים בצה"ל, ואת הממשקים בין המפקדות והלוחמים בשטח. מימד שינוע הנתונים בזמן אמת הוא חשוב במיוחד, כאשר האויב מציץ, משגר, יורה – ונעלם. המערכת מגדילה את ייצור המטרות, הקצב, ההספק ודיוק התקיפה, תחת היגיון ידוע מראש. המערכת רוצה לקבוע לכל מפקד, באמצעות בינה מלאכותית, האם השלים את המשימה ועמד בהישג הנדרש שנקבע לו.

אינפוגרפיקה לסיכום 2020. מקור: צה"ל

אינפוגרפיקה לסיכום 2020. מקור: צה"ל

עוד מערכת, פרי פיתוח יחידת מצפן באגף, שעלתה לאוויר בשנה החולפת, היא מערכת הערכת מצב, ההופכת את החטמ"רים (חטיבה מרחבית) לחכמים. היא מאפשרת למפקדים בשטח לקבל החלטות מבוססות מידע ולהבין מה קורה בגזרתם. מדובר בפלטפורמה מבוססת ענן מבצעי, שמספקת למפקדים מידע מונגש בשפה הצה"לית, מותאם לגזרתם, תוך התבססות על נתונים משותפים – בהקשרי זמן ומרחב – מהחטיבה עד הפיקוד. המידע מתקבל מנתונים שמגיעים מחיישנים בגזרה, לצד ההיסטוריה שלה, תוך הקשרים לוגיים בין אירועים. המערכת מכונה דרור, על שם אל"מ דרור וינברג ז"ל, הקצין הבכיר ביותר שנהרג באינתיפאדה השנייה. אל"מ וינברג, יוצא סיירת מטכ"ל ומפקד יחידת מגלן, שימש מפקד חטיבת יהודה ("חטיבת חברון") באוגדת איו"ש, שם גם בוצעה ההטמעה הראשונה של המערכת, בפברואר השנה. השנה המערכת תוטמע ב-13 חטיבות מרחביות נוספות.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים