תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » IT פיננסי » המבקר: ההיי-טק זוכה לתקציבי מו"פ בשיעור מוגזם לעומת שאר הענפים
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: ניב קנטור

המבקר: ההיי-טק זוכה לתקציבי מו"פ בשיעור מוגזם לעומת שאר הענפים

בתחום האנרגיה, היקפי ההשקעות במו"פ בישראל הם מהנמוכים בעולם המערבי, קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו''ח שפרסם היום (ב') ● ברשות החדשנות טוענים כי הם משקיעים על פי קריטריונים שהשתייכות של החברה למגזר מסוים היא לא אחד מהם

מאת 19 באוקטובר 2020, 16:00 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

ההשקעות של ישראל במו"פ של חברות היי-טק לא פרופורציונאלי לעומת אלה המושקעות בתעשייה המסורתית, ומהוות הרבה יותר מחלקו של ענף הטכנולוגיה במשק – כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח שפרסם היום (ב') אחר הצהרים.

במרכז הביקורת נמצאת רשות החדשנות – הגוף שאמון על ההשקעות האלה. המבקר מצא כי כ-75% ממענקי הרשות ניתנו להיי-טק, שלא בהלימה לחלקו הקטן יותר בכלכלת המדינה, וזאת אף שלענף הטכנולוגיה יש מקורות מימון משמעותיים במגזר העסקי. יתר הענפים במשק אינם זוכים לתמיכה ממשלתית התואמת את הצרכים שלהם בהשקעה במו"פ, אף שהתשואה למשק מהגדלת ההשקעה הממשלתית בהם עשויה להיות גבוהה יותר מאשר כשהכסף מועבר להיי-טק.

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות. צילום: יח"צ

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות. צילום: יח"צ

אנגלמן כתב שאחד המגזרים המרכזיים שהתקציב הממשלתי להשקעות צריך להיות מועבר אליהם הוא מגזר האנרגיה, שכן "כשלי שוק, ובהם רמת סיכון גבוהה, זליגת ידע בין חברות וקשיי מימון, מביאים את רמת ההשקעות מצד היזמים במו"פ להיות תת אופטימלית, ובמגזר האנרגיה חסמים אלה משמעותיים במיוחד. ישראל היא אחת המדינות עם השקעות המו"פ הגבוהות ביותר בעולם המערבי במונחי תוצר, אולם בתחום האנרגיה, היקפים אלה הם מהנמוכים בעולם המערבי".

המבקר מצטט נתונים מ-2016, שלפיהם ההוצאה הלאומית של ישראל על מו"פ אזרחי עמדה באותה השנה על 4.4% – הגבוהה מבין מדינות ה-OECD. כמו כן, סך התמיכה הממשלתית במו"פ עמד באותה השנה על שבעה מיליארד שקלים, אולם רק 6% ממנו הושקעו בייצור אנרגיה ובשימושיה. הוא ציין כי הממשלה לא יישמה את המלצות ועדת האנרגיה במועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, שקראה להעלות את הנתון הזה. עוד הוא כתב כי "פיזור השקעות רשות החדשנות מעבר להיי-טק, גם לענפים מסורתיים יותר, כדוגמת מגזר האנרגיה, עשוי להגדיל את התשואה הפוטנציאלית בכ-600 מיליון עד 1.1 מיליארד שקלים בשנה לכל הפחות".

המלצת המבקר: פחות השקעות ממשלתיות במו"פ להיי-טק - ויותר במו"פ לתעשייה המסורתית. צילום אילוסטרציה: BigStock

המלצת המבקר: פחות השקעות ממשלתיות במו"פ להיי-טק – ויותר במו"פ לתעשייה המסורתית. צילום אילוסטרציה: BigStock

"מגזר האנרגיה הוא דוגמה למגזר עם כשלים ניכרים יותר ביחס לענפים אחרים במשק, והדבר מתבטא בתמריץ נמוך יותר להשקעות מו"פ", ציין המבקר. "מסקר שערך המדען הראשי במשרד האנרגיה בקרב מיזמים בהם תמך עולה כי כל שקל שהוא השקיע בסטארט-אפים הניב תוספת השקעות פרטיות של 5.14 שקלים, ובחברות בשלב החלוץ – תוספת של 3.21 שקלים".

ההמלצה: "לשקול את תמהיל ההשקעות"

אנגלמן קרא למשרד המדע והטכנולוגיה לבחון את המלצות הוועדה ולרשות החדשנות "לשקול את תמהיל השקעותיה, כדי לוודא כי פעילותה מביאה להשאת התועלת הציבורית ממענקיה, מסייעת לקדם את החדשנות והטכנולוגיה בכלל ענפי המשק, ומעודדת צמיחה והגדלת הפריון".

עוד הוא ציין כי "תעשיית ההיי-טק מהווה כ-10% מהתוצר בלבד, וישנם מגזרים רבים במשק שיש לוודא כי רמת החדשנות בהם נאותה, ובהם מגזר האנרגיה. קיימת הזדמנות לחזק מגזרים עם רמת חדשנות נמוכה באמצעות ניתוב מוגבר של הסיוע ממשלתי למו"פ בענפים אלה, בלי לפגוע בהתפתחות תעשיית ההיי-טק וקידומה". לעומת זאת, הוסיף, "לתת ההשקעות במו"פ במגזר האנרגיה עלולות להיות השפעות שליליות משמעותיות על המשק, הנגזרות מחיוניותו של המגזר ומהשפעתו על רמת החיים, תוחלת החיים, איכות הסביבה, התחרותיות של המשק הישראלי ועוד".

אנגלמן העיר כי "היקפים נמוכים של השקעות תת ופעילות מחקר ופיתוח אינם ייחודיים למגזר האנרגיה, וייתכן שקיימים מגזרים נוספים הסובלים מהם. הטיפול המערכתי הנדרש צריך להתייחס גם למגזרים אלה, תוך מיפוי המגזרים שראוי ונכון לקדם מההיבטים הכלכלי והחברתי".

התגובות

משרד המדע והטכנולוגיה מסר למבקר המדינה כי "תחום האנרגיה נמצא בעדיפות ומקודם כבר שנים באמצעות כלים שונים שעומדים לרשותנו. בשנים 2011 עד 2019, היקף התקציב המושקע בתחומי האנרגיה עמד על יותר מ-5% מהתקציב המיועד לקידום המחקר והפיתוח במסגרת התוכניות השונות שהמשרד מפעיל". במשרד השיבו להערת המבקר שלפיה טרם הוקם מרכז לאומי למו"פ בתחום האנרגיה וציינו כי "מדובר בנושא מורכב, שמצריך הקצאת משאבים, ומשמעותו הקמת מכון מחקר ממשלתי – דבר שלא עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה לצמצום מעורבותה הישירה במיזמים מעין אלה. על כן, נדרשת בחינה מעמיקה של הגורמים האמונים על התחום".

מרשות החדשנות נמסר כי "לאורך חייה של חברה, רמת הסיכון אינה אחידה ובשלבי החיים הראשונים של חברות טכנולוגיות קיימת רמת סיכון גבוהה במיוחד, שגוררת קשיי מימון. כמו כן, קיימים תחומים ותתי תחומים המתאפיינים ברמות סיכון גבוהות ובכשלי שוק הפוגעים אף הם במקורות המימון הפרטיים. במקרים אלה נדרשת מעורבות ממשלתית שתסייע לצמצם את החסמים. בשונה מכל משקיע אחר, מדיניות הרשות היא הענקת סיוע למיזמים ברמת סיכון גבוהה יותר. בתחומים טכנולוגיים המתאפיינים ברמת סיכון גבוהה, כגון מדעי החיים, האנרגיה והמזון, קיים כשל שוק בכל שלבי החיים של החברה, שמצדיק תמיכה בחברות הפעולות בהם לא רק כסטארט-אפים".

ברשות ציינו שהיא "פועלת במטרה לבסס צמיחה מבוססת חדשנות טכנולוגית בישראל וה-DNA שלה הוא ניטרלי מבחינת תיעדוף סקטוריאלי. כך, הרשות לא מנהלת את תקציבה לפי חלוקה לענפים או לתחומי פעילות טכנולוגיים, אלא לפי מסלולי תמיכה, ואלה פתוחים לכל התחומים הטכנולוגיים וענפי השוק".

יותר השקעות במו"פ בתחום האנרגיה יביאו, אולי, לפחות זיהום. צילום אילוסטרציה: BigStock

יותר השקעות במו"פ בתחום האנרגיה יביאו, אולי, לפחות זיהום. צילום אילוסטרציה: BigStock

במשרד האנרגיה קידמו בברכה את דו"ח המבקר ומסכימים ש-"נדרשת השקעה גבוהה יותר במו"פ בתחום חשוב זה ושניתן לשפר את ההתארגנות הממשלתית בנושא". זאת, בין היתר לאור הצורך באנרגיות פחות מזהמות ומאחר שהרפורמה במשק החשמל הביאה להקטנת ההשקעה הממשלתית במו"פ בתחום זה.

המבקר: ההיי-טק זוכה לתקציבי מו"פ בשיעור מוגזם לעומת שאר הענפים Reviewed by on . ההשקעות של ישראל במו"פ של חברות היי-טק לא פרופורציונאלי לעומת אלה המושקעות בתעשייה המסורתית, ומהוות הרבה יותר מחלקו של ענף הטכנולוגיה במשק - כך קובע מבקר המדינה ההשקעות של ישראל במו"פ של חברות היי-טק לא פרופורציונאלי לעומת אלה המושקעות בתעשייה המסורתית, ומהוות הרבה יותר מחלקו של ענף הטכנולוגיה במשק - כך קובע מבקר המדינה Rating: 0

תגובות (3)

  • Avatar

    ד״ר ארנה ברי

    https://www.cbs.gov.il/he/publications/Pages/2020/%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99-2018-1990.aspx

    מדינת ישראל מאבדת צבר מחקר ופיתוח בגין צמצום ההשקעה במו״פ

    כוח אדם טוב אך בחוסר (היקף כוח אדם מקצועי קטן מדי במקצועות בעלי פריון גבוה ופוטנציאל צמיחה), מחקר ופיתוח טובים מאוד אך בחוסר ענק,
    תשתיות לאומיות גרועות, הטמעה של טכנולוגיות מהנמוכות בעולם ומדיניות ממשלה לקדמה דיגיטלית/בינה מלאכותית חלשה. קוראים לזה השקעות במו״פ אדוני המבקר!!
    ראו טבלה דינמית מדצמבר 2019.

    https://members.tortoisemedia.com/2019/12/03/global-ai-index/content.html?sig=zrv_2APk-pArLwoI2dhta6CnXR-Z3S3cs-8udIU7ZIY

    באינדקסים אקדמיים – אנחנו טובים אך מספר הפרסומים שלנו יחסית, למשל, לעצמנו לפני עשור, בירידה מופלגת (ראו פרסומים של סטנפורד).

    התעוררו! מבקר המדינה משרת את העדר התכנון התקציבי והפניית תקציבים ליעדים פוליטיים. שם התקציבים גדלים אך אינם תורמים את הכלכלה הלאומית.
    הם בשירות הקואליציה.

  • Avatar

    רון

    זה מה שקורה שנותנים לאדם שמגיע מהאקדמיה ולא היה יום אחד במגזר העיסקי לכתוב דו"ח עוד לפני שהספיק לחמם את הכיסא עליו התיישב. מציע בחום לצאת ולבקר קצת ולהבין את האתגרים של התעשייה, ולא ממש לא כל תעשיית ההיי-טק היא סטארטאפים שיש להם מקורות מימון של קרונות הון סיכון. אםצכבר ההיפך הוא הנכון וקיים כשל שוק אדיר וחוסר תמידי במקורות מימון לחברות ההייטק.

  • Avatar

    חזי

    שיטת הבניה בישראל מיושנת, איטית ויקרה: יש לפתח ולהוזיל את ענף הבנייה.

הגיבו