תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » מהדיגיטל ועד לדיגיתל: ליאורה שכטר מסכמת עשור בעיריית תל אביב-יפו
ליאורה שכטר, המנמ"רית היוצאת של עיריית תל אביב-יפו. צילום: ניב קנטור

מהדיגיטל ועד לדיגיתל: ליאורה שכטר מסכמת עשור בעיריית תל אביב-יפו

רגע לפני שהיא מתחילה את תפקידה כסמנכ"לית מערכות המידע והדיגיטל של שירותי בריאות כללית, שכטר מסכמת בראיון לאנשים ומחשבים 10 שנים של הפיכת העיר העברית הראשונה לכרך חדשני וטכנולוגי

מאת 15 בספטמבר 2020, 17:23 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

ליאורה שכטר היא אחת המנמ"רים.ות הבכירים.ות במדינה. כמנמ"רית עיריית תל אביב-יפו ב-10 השנים האחרונות, ובחלק מהן גם כיו"רית פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות, היא נמצאה באחד הצמתים החשובים ביותר בעולם ה-IT בישראל. במסגרת תפקידה, שכטר קידמה תהליכי מחשוב חדשניים רבים בעיר העברית הראשונה, הובילה את פרויקט הדיגיתל – הכרטיס שבאמצעותו יכולים תושבי תל אביב לדווח על מפגעים, לקבל מידע והכי חשוב – הנחות, והביאה את העיר והטכנולוגיה המיושמת בה לזכות בהכרה עולמית.

שכטר הודיעה באחרונה על פרישה מהתפקיד. לאור פעילותה בעיריית תל אביב-יפו, לא פלא שהנהלת שירותי בריאות כללית החליטה בחודש שעבר לבחור בה כסמנכ"לית מערכות המידע והדיגיטל שלה. מדובר בתפקיד מאתגר – בכלל ולאור משבר הקורונה והמקום הבולט של הכללית, כארגון הבריאות הגדול במדינה, בהתמודדות עם הנגיף. רגע לפני החלפת התפקידים היא מסכמת בראיון לאנשים ומחשבים את 10 השנים שבהן עמדה בראש אגף המחשוב של העירייה ומסבירה מדוע תל אביב תהיה העיר הכי חכמה בעולם.

את הקריירה שלה החלה שכטר בצה"ל, משם היא השתחררה בדרגת סגן אלוף. לאחר מכן היא הצטרפה לעירייה ולקחה תפקיד מכריע בשינוי הטכנולוגי שזו עברה בעשור האחרון, שבו היא חוותה מהפכה, בוודאי במושגים של גוף ציבורי עירוני.

איזו עירייה מצאת לפני 10 שנים, מבחינה מחשובית?
"הקשר עם התושבים לא היה ממונף אז כמו היום. תשתיות המחשוב היו ישנות, מיינפריים, עם ניצנים ראשונים של CRM".

איך יצרתם את השינוי?
"אימצנו את התפיסה הדיגיטלית, שהחלה בעולם המסחרי, עם הקמת המועדונים המסחריים, למשל. הבנו מהר שזה הכיוון והתחלנו לפתח פלטפורמות חדשות".

מה היו הפיתוחים הראשונים?
"הדבר הראשון היה הרחבת פיתוח ה-CRM – צעד שבדיעבד התברר כמשמעותי ביותר. בעקבות זאת הוקם מוקד 106 המשודרג, שעד אז היה מוקד טלפוני בלבד, והתאפשר פיתוח הדיגיתל".

אחד הפרויקטים הטכנולוגיים הבולטים בעיריית תל אביב-יפו. דיגיתל

אחד הפרויקטים הטכנולוגיים הבולטים בעיריית תל אביב-יפו. דיגיתל

מתי נולד הדיגיתל?
"הרעיון נולד ב-2013. היה לו גלגול קודם של עירייה דיגיטלית, אבל אני הכנסתי את הפן של פרו-אקטיביות בקשר עם התושבים. זה היה פרויקט שערכו הובן מיד בעירייה, ובתוך שנה הקמנו את התשתית הטכנולוגית. מאז הדיגיתל רק גדל ומתפתח כל הזמן. יש לנו כיום 240 אלף מנויים – מספר שיא".

היה קשה לשכנע את התושבים לשתף פעולה?
"זה לא עניין של קשה. זה הצליח כי נתנו להם להבין שהדיגיתל טוב בשבילם, כי נתנו להם דברים בעלי ערך, כמו הזמנות להצגות בתיאטרון הקאמרי. זהו המפתח להצלחה. ברגע שתושב רואה שהוא מקבל משהו אמיתי – הוא הולך איתך. שם המשחק הוא אמון הציבור".

איך התגברתם על התנגדויות בעירייה?
"הפכנו את הלקוחות הפנימיים לשותפים. שכנענו אותם ביתרונות המהלך, והם הלכו איתנו. הדבר השני היה יצירת תחרות, כי כאשר מנהל רואה אחרים מצליחים, גם הוא רוצה להצליח, וכך זה מתרחב .המפתח הוא ליצור חזון טוב יותר, ללכת למנהל חטיבה שיש לו בעיה ולומר לו: בוא נבנה את הדור הבא. זה האקסטרה מייל שלו, על זה הוא נמדד.

התנגדות נוספת באה לידי ביטוי בכעס די מוצדק שהיה על אגף המחשוב של העירייה, כי פרויקטים עוכבו ולא עמדו בלוח הזמנים. כשנכנסתי לתפקיד הכנסתי את הכלל שאין דבר כזה שלא עומדים בלוח זמנים. נלחמים על כל פרויקט, לפעמים עובדים מסביב לשעון, אבל מבצעים את המשימה בזמן ועל הצד הטוב ביותר".

מהו הפרויקט המשמעותי ביותר שביצעת בעירייה, כזה שתמיד תזכרי אותו?
"זה קצת כמו לתת לאימא לבחור בין הילדים שלה, אבל דיגיתל הוא בהחלט אחד הפרויקטים הללו – לא רק בגלל הטכנולוגיה, אלא מפני שהוא חייב את שינוי תפיסת הניהול של העירייה. פרויקטים חשובים אחרים הם הכלים שנתנו למנהלים, שמאפשרים להם לנהל את העיר טוב יותר, בכל תחום ובכל רגע נתון".

מה לגבי העיר החכמה?
"יש מעט ערים מובילות בתחום ואף אחת מהן לא דומה לתל אביב-יפו. זאת הסיבה שבגללה בכל שנה, הביתן שלנו בתערוכת הערים החכמות בברצלונה זכה להתעניינות רבה. השלב הבא בפרויקט, דיגיתל לעסקים, שעליו עובדים כעת, יחבר את התושבים עם העסקים על ידי מתן ערך מוסף אמיתי, והוא יהפוך את תל אביב לעיר הכי חכמה ודיגיטלית בעולם".

איציק בן דוד, המנמ"ר הנכנס של עיריית תל אביב-יפו. צילום: עדי בן דוד

איציק בן דוד, המנמ"ר הנכנס של עיריית תל אביב-יפו. צילום: עדי בן דוד

איך מנהלים גוף עם כוח אדם רב כאגף המחשוב של העירייה וכיצד מגייסים אליו אנשים?
"ההון האנושי שהייתה לי הזכות לעבוד אתו הוא אחת הסיבות להצלחה. מדובר באנשים מקצועיים, וזה לא טריוויאלי מול השוק. אני לא יכולה לשפר את השכר של העובד, אבל הצלחתי, יחד עם מנהלים אחרים בעירייה, לקבל אישור חריג ממשרד הפנים לתת מענקי קליטה והצטיינות. זה לקח הרבה זמן, אבל זה מוכיח את עצמו".

כיו"רית פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות התוודעת לכך שמעמדם לא כל כך טוב. מה יש לך לומר על זה?
"יש ערים שהמצב בהן שונה וטוב יותר מאשר היה לפני 10 שנים, אבל אין ספק שיש עוד מה לעשות. מעמד המנמ"ר נובע קודם כל מתפיסת ראשי הערים לגבי חשיבות הטכנולוגיה – שאני מקווה שכעת, לרבות בגלל הקורונה, הוא ישתפר – וגם מהאופן שבו המנמ"ר בונה לעצמו את התפקיד ומה הוא עושה. בנוסף, חייבים להגביר את שיתוף הפעולה בין ערים חזקות לערים חלשות יותר, בין היתר על ידי הפורמט של מנמ"רים אזוריים".

טיפ אחד למחליף שלך, איציק בן דוד?
"איציק מתאים לתפקיד, כאחד שצמח מלמטה וכבעל יכולות ניהוליות ומקצועיות. הטיפ שלי אליו הוא לשמור על העובדים ולהילחם עליהם".

מהדיגיטל ועד לדיגיתל: ליאורה שכטר מסכמת עשור בעיריית תל אביב-יפו Reviewed by on . ליאורה שכטר היא אחת המנמ"רים.ות הבכירים.ות במדינה. כמנמ"רית עיריית תל אביב-יפו ב-10 השנים האחרונות, ובחלק מהן גם כיו"רית פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות, היא נמ ליאורה שכטר היא אחת המנמ"רים.ות הבכירים.ות במדינה. כמנמ"רית עיריית תל אביב-יפו ב-10 השנים האחרונות, ובחלק מהן גם כיו"רית פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות, היא נמ Rating: 0

תגובות (1)

  • Avatar

    הלל שוקן

    כמי שמשתמש במערכת הרישוי המקוון אני יכול לומר בבטחון שהמרחק בין חכמה למה שמתרחש שם נמדד בשנות אור. קשה לתאר את הסרבול והסיוט.

הגיבו