ראש רשות התקשוב, יאיר פראנק, פורש אחרי ארבע שנים

פראנק, ממקימי הרשות, פורש מכיוון ש-"אני מאמין גדול בתקופה קצובה לכל תפקיד, ועדיף לעזוב כשאתה בשיא" ● ההחלטה מי יהיה מחליפו תיקבע על ידי ועדת איתור – אחרי הבחירות

יאיר פראנק, הראש הפורש של רשות התקשוב הממשלתי. צילום: ניב קנטור

ראש רשות התקשוב הממשלתי, יאיר פראנק, הודיע באחרונה ליואב הורוביץ, ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, על החלטתו לסיים את תפקידו, בתום ארבע שנים ששימש בו. חוזה ההעסקה של פראנק עומד להסתיים ב-9 במאי ועל אף שיש בו אופציה להארכה, הוא בחר לסיים את הקדנציה ולצאת לדרך חדשה.

בשיחה עם אנשים ומחשבים אישר פראנק את הידיעה ואמר כי "יש שתי סיבות לפרישתי: האחת היא שאני מאמין גדול בתקופה קצובה לכל תפקיד וברוטציה. הגעתי למסקנה שאחרי ארבע שנים אינטנסיביות, מלאות פעילות והישגים, הגיע הזמן לפנות את המקום למישהו חדש, שיקבל את המושכות ויביא אתו רוח חדשה ורעננה. הסיבה השנייה קשורה לצד האישי שלי: עדיף לעזוב כשאתה בשיא, ולא כשאתה כבר עייף ושחוק. המחשתי את זה לעובדים בכך שאמרתי להם ש-'עדיף לרדת מהסוס בכוחות עצמך מאשר שהסוס ייפול מאפיסת כוחות'".

אחד ממקימי הרשות

פראנק נמנה על הצוות שהקים את הרשות במבנה החדש שלה, במסגרת משרד ראש הממשלה. עד אז, תחום התקשוב היה במסגרת אגף החשב הכללי במשרד האוצר. בשלהי כהונת יאיר לפיד כשר האוצר הוחלט להוציא את תחום התקשוב ממשרד זה, מלבד פרויקט מרכב"ה, ולהקים רשות עצמאית, כאמור – תחת אחריות משרד ראש הממשלה. יוסי קטריבס, דאז המשנה למנכ"ל המשרד, מונה להיות האחראי הישיר על הרשות. הדבר נעשה בעידוד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שעל אף שעיתוי המעבר היה ערב הבחירות הקודמות, הנחה את משרדו לתקצב את הקמת הרשות ובכך לאפשר את התחלת פעילותה ללא עיכובים מיותרים.

בתחילת הדרך פעל בתוך הרשות גם מטה ישראל דיגיטלית, אולם לאחר הקמת הממשלה הוא הועבר למשרד לשוויון חברתי, בראשות השרה גילה גמליאל. ברשות התקשוב מועסקים 30 עובדי מדינה וכמה עשרות נותני שירותים, שמעסיקים שם עובדים מטעמם.

"עבודה לעוד שלוש קדנציות לפחות"

"אני מסכם את הקדנציה שלי בסיפוק רב", אמר פראנק. "בתקופה הזו הצלחנו קודם כל לעשות שינוי תודעתי בממשלה, ששמה את האזרח במרכז, ולא רק בססמאות, אלא בשורה של פרויקטים שתכננו והעלינו לאוויר. הבאנו למערך התקשוב הממשלתי עושר רב של שירותים שמשמשים את האזרח ומקטינים באופן משמעותי את הבירוקרטיה. אין לי ספק שלמרות כל הביקורת שקיימת, הממשלה עשתה קפיצת דרך בכל הקשור לשירות הדיגיטלי".

פראנק הדגיש שלמרות ההישגים, הדרך עדיין ארוכה. "להערכתי, יש פה עבודה לעוד שלוש קדנציות לפחות. אנחנו שמנו את היסודות ומי שיחליף אותי ייקח את זה מפה והלאה, יעצים, יביא רעיונות חדשים ואולי גם ישנה כיוון", אמר.

לדבריו, עצם הקמת הרשות והפעילות השוטפת שלה הן הצלחה אדירה בפני עצמה. "אנחנו נמצאים במקום הכי נכון שהתקשוב צריך להיות, במטה הכי משפיע במדינה, וזה בא לידי ביטוי לאורך כל הדרך בתמיכה שקיבלתי ממנכ"לי המשרד – יוסי קטריבס, אלי גרונר וגם ממלא המקום הנוכחי, יואב הורוביץ. ללא דחיפה ועידוד שלהם שום דבר לא היה קורה", אמר.

מי יחליף את פראנק?

מחליפו של פראנק ייקבע על ידי ועדת איתור, שתוקם בהחלטת ממשלה, כלומר – ככל הנראה, אחרי הבחירות. בוועדת האיתור יושבים מנכ"ל משרד ראש הממשלה (תפקיד שכרגע לא מאויש), נציג נציבות שירות המדינה ונציג חיצוני. בין היושבים בוועדת האיתור הקודמת היה ד"ר נחמן אורון, יועץ בכיר לתקשוב הממשלתי.

ישנם מועמדים מתוך הרשות והממשלה שייתכן שיתעניינו בתפקיד, למשל שחר ברכה, מנהל חטיבת תכנון ואסטרטגיה ברשות; יוגב שמני, מנהל ממשל זמין; ששון סופרי, מנמ"ר משרד המשפטים; ורביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל.

פראנק הגיע לתפקיד הנוכחי לאחר שהיה ראש אגף בכיר במשרד המשפטים וזכה להערכה רבה בממשלה ומחוצה לה. לפני כן עסק בייעוץ אסטרטגי בפילת ושימש כמנמ"ר פרטנר. הוא אל"מ במילואים ותפקידו האחרון בצבא היה מפקד יחידת מחשב. לדבריו, בשלב זה אין לו תכניות להמשך הקריירה. "אני מתכוון להמשיך לעבוד בשיא המרץ עד ה-9 במאי", הוסיף.

יצוין כי פראנק הוא אחיו של אלי פרנק, גם הוא בוגר היחידות הטכנולוגיות של צה"ל, ששימש כמנמ"ר בזק במשך שנים רבות ושלא מכבר נבחר לתפקיד יו"ר הלשכה לטכנולוגיות המידע.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. עופר

    ששון סופרי התותח ! יודע להתמודד עם כל וקול האתגרים

אירועים קרובים