"אין עיר חכמה ללא חינוך חכם ואין חינוך חכם ללא עיר חכמה"

ד"ר עדנה פשר, מייסדת ויו"ר המכון הישראלי לערים חכמות, מסבירה כיצד ניתן להעצים ילדים בבית ספר יסודי ולגרום להם להיות יזמים שמעלים רעיונות לטובת שיפור החיים בעירם

ד"ר עדנה פשר, מנהלת המכון הישראלי לערים חכמות. צילום: יח"צ

בין 400 הדוברים שהרצו בכנס ערים חכמות בברצלונה, היו מספר דוברים מישראל. אחת מהן, ד"ר עדנה פשר, מייסדת ויו"ר המכון הישראלי לערים חכמות. פשר הציגה בהרצאתה פרויקט לימוד יזמות בבית ספר המנחיל ברמת גן, שהראה כיצד ניתן להעצים ילדים בבית ספר יסודי ולגרום להם להיות יזמים שמעלים רעיונות לטובת שיפור החיים בעירם.

ד״ר פשר אמרה בפתיחת ההרצאה כי תפיסת העולם שלה היא ש"אין עיר חכמה ללא חינוך חכם, ואין חינוך חכם ללא עיר חכמה" לדבריה, "חינוך חכם צריך להכין את הילדים לעתיד. קשה לדעת היום איך בדיוק ייראה העתיד, אבל ברור שלא יהיו בו די מקומות עבודה לכולם, שכן מקצועות רבים יוחלפו על ידי רובוטים". לכן, לדבריה, בוגרי בתי הספר של היום יצטרכו ליצור לעצמם בעתיד את הפרנסה שלהם, על ידי מכירת שירותים כפרילנסרים או על ידי הקמת מיזמים חדשיםשבהם יעבדו בעצמם וגם ייצרו מקומות עבודה חדשים לאחרים.

תמונת עתיד כזו מחייבת טיפוח יזמות כבר בגיל בית הספר היסודי וזו הייתה מהות הפרויקט בבית ספר ״המנחיל״ ברמת גן. איך זה נעשה?

״הצעתי למנהלת בית הספר, איילה אלבז, לאמץ את הרעיון – שמרשל מקלוהן כתב עליו כבר בשנות השבעים של המאה שעברה, העיר ככיתת לימוד – ולאפשר לילדים בעצמם מכתה ד׳ ועד כיתה ח׳ לפתח פתרונות חכמים עבור עירם," סיפרה פשר.

פשר הוסיפה כי הנחת העבודה הייתה שבעידן הדיגיטלי הילדים מבינים יותר מן המבוגרים, כיצד לנצל את הטכנולוגיה החדשה. "הילדים הם 'ילידים דיגיטליים' בעוד שהמבוגרים הם 'מהגרים דיגיטליים' אמרה.

"האתגר פה היה כפול: גם הילדים וגם המורים זקוקים להדרכה"

מנהלת בית הספר הרימה את הכפפה. התלמידים בגילאי 9 עד 14 הוזמנו לחדר המורים וביחד עימם, בתהליך שהצוות של ד"ר פשר ניהל, העלו כולם רעיונות. בסופו של התהליך נולדו שמונה מיזמים פרי מוחם הקודח של הילדים: אוטובוס חכם, פח חכם, ברזייה חכמה, ספארי חכם ועוד.

אחרי שאושרו המיזמים, יצאו הילדים למסע חקר צרכים בשטח ולמידה ממומחים, ביניהם ד"ר אייל יניב, ראש בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן, שגם השתתף בכנס בברצלונה והרצה בו.

השלב השני היה פיתוח אב טיפוס למיזמים, ובשנת הלימודים הזו יעסקו התלמידים בהנחיית המנהלת בהמשך הפיתוח וקידום הפרויקטים שלהם, כחלק מתפיסת 'העיר ככיתת לימוד'

פשר אמרה עוד כי "האתגר פה היה כפול: גם הילדים וגם המורים זקוקים להדרכה. הילדים – בהתנסות חדשה – יזמות וחדשנות – והמורים – בהתנסות חדשה גם להם – לשחרר את החבל לילדים להוביל בעצמם את תהליך הלמידה של עצמם, כשהמורים מסייעים להם בכך".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים