תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » בכנסת התברר: הנימוק העיקרי להקמת המאגר הביומטרי – לא תקף
אילוסטרציה: BigStock

בכנסת התברר: הנימוק העיקרי להקמת המאגר הביומטרי – לא תקף

הטענה המרכזית של תומכי המאגר הביומטרי הייתה הצורך למנוע זיוף מסמכי זיהוי, אלא שבדיון בכנסת התברר שבשנה האחרונה נתפסו רק "שניים-שלושה" אנשים שניסו לעשות זאת ● מתנגדי המאגר: אם אין תופעת זיוף, בשביל מה צריך אותו?

מאת 17 באוקטובר 2018, 16:36 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

האם יש בישראל תופעה של ניסיונות זיוף תעודות זהות? הטענה המרכזית של המצדדים בתיעוד הביומטרי, ובראשם של הגורמים הממשלתיים העוסקים בדבר, הייתה כי קיימת תופעה כזו וכי מטרתו של המאגר היא לתת מענה לכך. והנה אתמול (ג') התברר בדיון בוועדת החוקה של הכנסת שהתופעה כמעט שאינה קיימת. לפחות לא הייתה בשנה האחרונה.

מאיר גובשטיין מהרשות ליישומים ביומטריים אמר בדיון, בתשובה לשאלות ח"כים, כי מרבית הניסיונות להוציא תעודות כפולות נובעים מטעויות אנוש, ובשנה האחרונה היו רק 2-3 מקרים של אנשים שנתפסו בחשד שניסו לעשות זאת בזדון.

"גם אם היו זיופים, המאגר לא בהכרח יודע לאתר אותם"

הדיון בוועדה התקיים בעקבות דו"ח הפיקוח של הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה, שהוגש לכנסת בקיץ האחרון. הדו"ח מעלה ליקויים בתהליכי הזיהוי של הדרכונים הביומטריים במעברי הגבול, בתהליכי ההרכשה ואבטחת המידע במאגר הביומטרי ובזיוף התעודות.

צבי דביר, נציג התנועה לזכויות דיגיטליות, שמנהלת מאבק ציבורי נגד המאגר הביומטרי, אמר בדיון כי "במשך שנים מוכרים לנו סיפורים על מאות אלפי תעודות מזויפות, שהן הסיבה למאגר הביומטרי. והנה מתברר שהיו בסך הכל שלושה מקרים שנתפסו בשנה שעברה. אז לשם מה המאגר?".

הוא ציין שגם אם היו זיופים, המאגר לא היה בהכרח יודע לאתר אותם. "על פי דיווחי הרשות, רבע מכלל טביעות האצבע, חצי מיליון, הן חסרות ערך כי יש ליקויים במערכות הסריקה והזיהוי", אמר. כך עלה גם מדברים שאמרה סנ"צ שירה זמיר, סגנית מפקדת יחידת טביעות האצבע במז"פ במשטרת ישראל, שציינה שחצי מיליון טביעות אצבע נלקחו על ידי מכשור שאינו תקין והוא לא ברמה מספקת על מנת לבצע זיהוי של אזרחים באמצעותו.

רועי פרידמן, הממונה על היישומים הביומטריים, אמר כי כבר לפני כמה שנים התברר שתהליך נטילת והשוואת טביעות האצבע מול הדרכון לקוי ולפני שמקימים מערכות חדשות, מן הראוי לתקן את המערכות הקיימות. גם עידו תלמי, הממונה על אבטחת מידע וסייבר ברשות האוכלוסין וההגירה, אישר את קיומן של התקלות – "רבות", לדבריו, אולם אמר שבקרוב יוחלף סורק טביעות האצבע שבו היא משתמשת.

ביומטריה במשטרה ובמעברי הגבול

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ ניסן סלומינסקי מהבית היהודי, אמר כי "נושא המאגר הביומטרי לא קל והוא חשוב. ככל שיש יותר פרטים במאגר, יש בקרבנו יותר תחושות לא נעימות". ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ביקש לדעת האם אין חידושים טכנולוגיים שמאפשרים רק זיהוי פנים.

נושאים נוספים שנידונו הם השימוש במאגרים ביומטריים במשטרה ובמעברי הגבול. סנ"צ גלעד בהט, ראש מדור חקירות במטה הארצי, אמר כי "המשטרה לא עושה שימוש ואין לה כניסה למאגר הביומטרי. המאגר שלנו מכיל טביעות אצבע של מי שנפגש עם המשטרה פעם אחת או יותר ולכן, הוא יותר רלוונטי עבורנו".

עו"ד אירית וייסבלום, יועצת משפטית לרשות האוכלוסין, אישרה שאימות הזהות של אדם שנותן טביעת אצבע מול השבב במעברי הגבול לא מספיק טוב, "אבל זה לא אומר שלא צריך את המאגר". היא ציינה כי בקרב הגורמים המקצועיים קיימים חילוקי דעות בשאלה האם יש צורך להוסיף שלב זיהוי במעבר עצמו. הנימוק של אלה המתנגדים לכך הוא הצורך להבטיח זרימה חופשית של העוברים ולא לגרום לתורים ארוכים במעברי הגבול.

בכנסת התברר: הנימוק העיקרי להקמת המאגר הביומטרי – לא תקף Reviewed by on . האם יש בישראל תופעה של ניסיונות זיוף תעודות זהות? הטענה המרכזית של המצדדים בתיעוד הביומטרי, ובראשם של הגורמים הממשלתיים העוסקים בדבר, הייתה כי קיימת תופעה כזו ו האם יש בישראל תופעה של ניסיונות זיוף תעודות זהות? הטענה המרכזית של המצדדים בתיעוד הביומטרי, ובראשם של הגורמים הממשלתיים העוסקים בדבר, הייתה כי קיימת תופעה כזו ו Rating: 0

תגובות (1)

  • Avatar

    שמואל

    נקווה שלא יפרצו אותו

הגיבו