תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » איך זה שפחות מ-10% מהחרדים בעלי ההשכלה הטכנולוגית עובדים בענף?
בכירי ההיי-טק משקיעים במגזר החרדי. צילום אילוסטרציה: BigStock. למצולם אין קשר לכתבה

שילוב חרדים בהיי-טק

איך זה שפחות מ-10% מהחרדים בעלי ההשכלה הטכנולוגית עובדים בענף?

מתוך 6,000 רשומים במאגר של קמאטק, שפועלת להשמת חרדים בהיי-טק, רק 400 מצאו עבודה בתעשייה ● בכירים בהיי-טק דנו בכך בשאלה מדוע זה קורה וכיצד ניתן למגר את האפליה בענף

מאת 14 באוגוסט 2016, 11:43 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

ענף ההיי-טק משווע לכוח אדם. כבר כיום יש מחסור ב-10,000 מהנדסים, והוא הולך ומתעצם. הממשלה מתכוונת לכסות אותו, או לפחות לצמצם, על ידי ייבוא מהנדסים מחו"ל. אלא שבמאגר הנתונים של עמותת קמאטק, שמחברת בין חרדים למעסיקים, רשומים לא פחות מ-6,000 צעירים בעלי השכלה טכנולוגית ברמה הכי גבוהה, שרק 400 מהם הצליחו להיקלט בענף בישראל. היתר מודרים מהתעשייה בתירוצים שונים ומשונים.

תמונת מצב עגומה ומקוממת זו נחשפה בשולחן עגול שנערך באחרונה במערכת אנשים ומחשבים. היוזמה לקיומו הייתה של היזם הסדרתי ואיש ההיי-טק ד"ר יוסי ורדי ושל משה פרדימן, סטארט-אפיסט חרדי, שעומד בראש עמותת קמאטק. הם זכו לסיוע פעיל של זיקה אב-צוק, מנהלת הפיתוח העסקי של סיסקו (Cisco), בעלת הצלחות בהשמת אוכלוסיות מודרות – בתוך סיסקו ובתעשייה בכלל. זיקה היא הרוח החיה בקמאטק.

"באנו לדון בנושא שהוא בעל חשיבות לאומית", אמר ד"ר ורדי בפתיחת הדיון. "המטרה שלנו היא להבין מה המנמ"רים, שמנהלים ארגוני IT ומגייסים עובדים, צריכים לעשות כדי לשלב כמה שיותר חרדים בתעשיית ההיי-טק. עליהם למצוא שיטות יצירתיות שיאפשרו גיוס חרדים, על ידי חשיבה מחוץ לקופסה, ובמקביל לשבת עם מנהלי המוסדות שמכשירים חרדים, כדי שילמדו אותם את המקצועות החמים ביותר כיום. זאת, על מנת שיוכלו להתחרות באופן שווה במועמדים אחרים".

ד"ר יוסי ורדי. צילום: ניב קנטור

ד"ר יוסי ורדי. צילום: ניב קנטור

בשולחן העגול השתתפו – מלבד ורדי, פרידמן ואב-צוק – ארז פלג, מנכ"ל אופיסופט; דורון אמיר, יזם ומכשיר חרדים למקצועות ההיי-טק; ישראל סלר, יזם חרדי בעל סטארט-אפ; מרדכי אלתר, עובד מרכז הפיתוח של מיקרוסופט (Microsoft); הילה טל ממטריקס; אביטל ינובסקי מעמותת צופן, שפועלת להשמת ערבים בהיי-טק הישראלי ויועצת להשמת עובדים ממגזרים מודרים בחברה הישראלית; רויטל ביתן מאינטל (Intel); נתן פרידחי מטלדור; עצמון מינס, לשעבר מנמ"ר בכיר בארגוני IT; ואבי שלום, לשעבר מנהל בכיר בגרטנר (Gartner) ישראל, וכיום יועץ עצמאי ומלווה חרדים בתעשייה.

מסע הייסורים וההשפלה של הצעיר החרדי

פרידמן ציין שסבו הניח את היסודות לעדה החרדית שחיה עד היום בירושלים. "הלכתי במסלול הרגיל, למדתי בישיבות הכי נחשבות בירושלים, אבל במקביל התפתחה בי הסקרנות לגבי כל מה שקשור לנושאי טכנולוגיה ומחשבים", אמר. "קניתי מחשב, התחלתי ללכת לכנסים, זה חדר אליי והסקרנות גדלה".

משה פרידמן, מנכ"ל קמאטק. צילום: יניב פאר

משה פרידמן, מנכ"ל קמאטק. צילום: יניב פאר

בשלב מסוים, החליט פרידמן להקים סטארט-אפ שעוסק בעריכת וידיאו אונליין. "חברתי לאנשים טכנולוגיים, הכרתי יזם והתחלתי לגייס משאבים", סיפר. כאן החל מסע הייסורים וההשפלה. "התברר לי שאני נטע זר", סיפר. "בכל מקום שהגעתי אליו הרגשתי כמו חייזר שהגיע מהחלל. מנהלי קרנות הון-סיכון התייחסו אליי בזלזול, חשדנות וחוסר אמון. אחד מהם אמר לי: חרדי שמקים סטארט-אפ זה כמו חילוני שכותב פירוש רש"י. במרבית השיחות בכלל לא דיברו איתי על הנושא שלי, מהר מאוד זה גלש לנושאים כמו לימודי ליבה, למה אני לא לומד היסטוריה ועוד נושאים פוליטיים".

ההתנסות הזו כמעט שגרמה לפרידמן להתייאש, עד שפגש ביוסי ורדי, שהחליט להירתם למשימה והיפנה אותו לזיקה אב-צוק. המפגש איתה הוליד את עמותת קמאטק, שמאגדת בתוכה כ-80 חברות היי-טק, רובן חברות רב לאומיות כמו סיסקו, מיקרוסופט (Microsoft), אינטל (Intel), אמדוקס וצ'ק פוינט (Check Point). העמותה מחברת בין צעירים חרדים שסיימו את לימודיהם הגבוהים ורוצים לעבוד למעסיקים. אחוז ההצלחה עד כה אינו גבוה בכלל.

"יש במאגר שלנו 6,000 חרדים בעלי הכשרה מתאימה, נשים וגברים, אבל לצערנו רק 400 הצליחו להשתלב", אמר פרידמן. "חלק מהרשומים אצלנו הם כאלה ששירתו בצה"ל ועדיין לא מצאו עבודה".

"גם אם המנכ"ל מוכן להעסיק חרדים – יש בעיה בדרגי הביניים"

לפרידמן יש הסבר לתופעה: "גם אם המנכ"ל מבין ומוכן 'ללכת על זה', כשהדברים מגיעים לדרגי הביניים, שצריכים לגייס את העובד החרדי, זה לא תמיד עובד, בגלל דעות קדומות ואולי גם חשש כיצד הוא ישתלב בחברה. יש מעסיקים רבים שכלל לא יודעים על קיומם של אותם חרדים וזו הסיבה שבאנו לכאן היום – לקרוא למנמ"רים, שיבינו שיש מאגר עצום של אנשים בעלי השכלה מתאימה, שלמדו את הטכנולוגיות הכי חמות כיום בשוק ומתאימים לתעשייה, שמשוועת לכוח אדם".

זיקה אב-צוק, מנהלת הפיתוח העסקי של סיסקו. צילום: יניב פאר

זיקה אב-צוק, מנהלת הפיתוח העסקי של סיסקו. צילום: יניב פאר

הוא סיפר על מיזם שעשתה קמאטק עם גוגל (Google), שבמסגרתו הכשירו נשים חרדיות לעבוד עם אנדרואיד (Android). "בתוך שלושה ימים מאז שפרסמנו את דבר קיומו של המיזם נרשמו אליו 1,000 נשים", אמר פרידמן. "לצערנו, היה מקום רק ל-16, והחברות רבות עליהן".

מיזם נוסף של העמותה הוא הקמת מאיץ ליזמים חרדים, שעד כה השתתפו בו, בשני מחזורים, 500 חרדים. "החברות מעוניינות בהם וחלק מהם הקימו סטארט-אפים שבהם הם בעצמם מעסיקים חרדים. בחברות מסוימות, האישה היא המנכ"לית והבעל הוא מנהל הטכנולוגיות הראשי", אמר.

אב-צוק ציינה ש-"יש בעיה של תדמית וחוסר ידע. לימודים בישיבה מקנים לחרדים כישורים ברמה גבוהה, שעונים על הדרישות של חברות ההיי-טק. צריך פשוט להקשיב ולפתוח את הזרועות".

היא העידה שבסיסקו יש תהליך מובנה של קליטת חרדים, עם הצלחות לא קטנות. בתשובה לשאלה אמרה אב-צוק כי "אני לא יכולה להגיד כמה חרדים השתלבו אצלנו, אנחנו לא מתייגים אותם. מרגע שהם נקלטים, הם חלק בלתי נפרד מהחברה".

איך זה שפחות מ-10% מהחרדים בעלי ההשכלה הטכנולוגית עובדים בענף? Reviewed by on . ענף ההיי-טק משווע לכוח אדם. כבר כיום יש מחסור ב-10,000 מהנדסים, והוא הולך ומתעצם. הממשלה מתכוונת לכסות אותו, או לפחות לצמצם, על ידי ייבוא מהנדסים מחו"ל. אלא שבמ ענף ההיי-טק משווע לכוח אדם. כבר כיום יש מחסור ב-10,000 מהנדסים, והוא הולך ומתעצם. הממשלה מתכוונת לכסות אותו, או לפחות לצמצם, על ידי ייבוא מהנדסים מחו"ל. אלא שבמ Rating: 0

תגובות (7)

  • דוד שמחה

    כאדם חרדי שמועסק בתפקיד מנמ"ר הוזמנתי כאורח של אחד החברות הגדולות בארץ לחוות השרתים שלהם במרכז. ביציאתי מהחווה חיפשתי קיוסק לקנות משהו, לידי עבר מישהו על אופנוע וצעק לעברי 'עוף מכאן, תחזור לאושוויץ' ועוד כמה מילים שאין האוזן ערבה לשמוע.
    כל מילה מיותרת.

  • א

    אני כמנמר צריך למצוא דרכים יצרתיות להעסיק אותם? מדוע? מה היתרון שלהם על פני חילוני שחי מחשבים מגיל 15?

    וחשוב מכך מה יהיה עם האתר הזה? עד מתי הוא יראה כמו משהו ששני ילדים בכיתה ז' יצרו יחד עכבודת כיתה?!

    קשה להשקיע 500 דולר בתבנית נורמלית לאתר חדשות?

  • חנן

    תגובה לדוד , אני מסכים איתך שאותו בחור שאמר לך לחזור לאושוויץ טעה ואני נגדו!
    אבל אתה יודע כמה פעמים בירושלים צעקו לי שעבאס וקיללו אותי וזרקו עלי אבנים כשנסעתי בשכונת רמות ביום שבת (אני גר כמעט כל חיי) , שוב אני לא מצדיק אותו
    אבל לא רק החילונים אשמים.

  • יהודה

    צריך לתת פרנסה גם ליהודים חרדים ולא רק לגויים מחו"ל. במשך הזמן רמתם המקצועית תלך ותגדל. זה יכול להשפיע לטובה גם על החילונים שיוכלו להתקרב לאט לאט לשורשיהם

  • יאיר

    שילוב חרדים בהיי-טק זה חשוב – אבל אסור שזה יהיה על חשבון שילוב של נשים בהיי-טק ואסור שזה יגרום להדרה שלהן ממקומות עבודה בגלל שזה מפריע לחרדים!! החרדים צריכים להתרגל לעבוד עם נשים כמו למשל שקורה בשאר העולם, בארה"ב וכו'…

  • יצחק

    לא רוצה לקלקל לכם את המסיבה אבל המצב בשוק רחוק מאוד מהמתואר ולרוב אם העובד טוב ומוכן לעבוד בחברה חילונית לא יהיה לו בעיה להשיג עבודה (הייתי אומר שדעות קדומות פוגעות אולי ב10% מסיכויי ההעסקה

    הבעיה מתחילה כשהעובד החרדי חושב שחברות הייטק מתנהלות כמו השטיבל הם באים עם דרישות שאף מנהל לא יכול להסכים להם כי זה פוגע במרקם החברתי . ולמה אני צריך לבוא לקראתם אני לא פילנטרופ ויש לי מחוייבות כלפי החברה להביא את האנשים הכי מוכשרים שהכי יתרמו לחברה . ואני יקח את החרדי רק אם הוא יהיה טוב בתחומו ללא שום משוא פנים

    גילוי נאות אני חרדי ר״צ פיתוח בחברה גדולה

  • יצחק

    זה לא רציני

    ממתי מספר החברים ב״קמא טק״ זה מדד למשהו

הגיבו