אלי איזנברג, סמנכ"ל בכיר באורט: "החינוך הטכנולוגי בישראל הוא עדיין ברוח העבר"

"התלמידים במערכת החינוך לומדים דברים שבעוד שלוש שנים לא יזכרו בכלל; אורט חרטה על דגלה את היזמות והחדשנות, כדי שישראל תמשיך להיות אומת הסטארט-אפים", אמר איזנברג, שאחראי על המחקר והפיתוח ברשת

אלי איזנברג, סמנכ"ל בכיר באורט ישראל, שאחראי גם על המחקר והפיתוח ברשת

"החינוך הטכנולוגי של היום הוא, למרבה הצער, עדיין ברוח העבר, או במקרה הטוב ברוח ההווה – ולא העתיד", כך אמר ד"ר אלי איזנברג, סמנכ"ל בכיר באורט ישראל, שאחראי גם על המחקר והפיתוח ברשת. איזנברג שוחח עם אנשים ומחשבים לרגל פתיחת שנת הלימודים.

לדבריו, "הנוער, והילדים שנכנסים כיום לכיתה א' ויסיימו את י"ב ב-2026, לומדים כיום דברים שבעוד שלוש שנים אף אחד לא יזכור שהיו בכלל. לכן, רשת אורט חרטה על דגלה את היזמות והחדשנות כערך. לדוגמה, מה שמלמדים כיום בננו-טכנולוגיה הוא תוצאה של מחקר ופיתוח שנעשה ברשת שלנו כבר לפני עשור".

"הנוער של היום הוא נוער של עכשיו", הוסיף איזנברג. "הוא רוצה לדעת 'מה זה נותן לי כרגע'. לכן, אנחנו חייבים להתאים את מערכי הלימוד הבסיסיים במקצועות כמו כימיה, פיזיקה ומתמטיקה למציאות שהם מכירים מהבית, מהטלוויזיה, מהאינטרנט, מחיי היום יום שלהם. עדיין קיים פער גדול בין מה שהם יודעים ורואים ובין מה שמלמדים אותם, ואנחנו, ברשת אורט, עושים כבר שנים את ההתאמות, כדי לגרות ולאתגר אותם".

בשנת הלימודים שנפתחה היום (ב') לומדים ב-208 בתי הספר של אורט כ-45 אלף תלמידים במגמות טכנולוגיות, מתוך סך של 100 אלף תלמידים בכל הרשת. לדברי איזנברג, קצב הגידול במגמות הטכנולוגיות ההנדסיות (הרשת מכשירה לתואר הנדסאי- י.ק) הוא כ-5% בכל שנה. "אנחנו חורטים על דגלנו את החזון עם הטכנולוגיה", אמר. "הערכים שלנו אינם הנחלה רק של תלמידי המגמות ההומניות, אלא גם של תלמידי מקצועות כמו כימיה ומתמטיקה".

משקיעים בסייבר

רשת אורט שמה דגש בשנים האחרונות על הכשרת בוגרים לתחום הסייבר ורבים מהם משרתים לאחר מכן ביחידות עילית טכנולוגיות של צה"ל, כגון 8200. השנה ילמדו את מקצוע הסייבר כ-200 תלמידים במסלול בגרות מלאה. לדברי איזנברג, "מבצע צוק איתן הגביר את המודעות והצורך להזרים ליחידות הצבאיות כוח אדם מעולה ואנחנו משקיעים בזה לא מעט משאבים". הוא ציין כי "סייבר הוא מקצוע לא קל, דורש התמחות בהרבה מאוד נושאים ודורש מאמצים לאתר את המורים הכי טובים שיש בשוק בתחום זה".

"עם זאת", הבהיר, "אנחנו מקפידים לאפשר לכמה שיותר בוגרים ללמוד את מקצועות המחשוב. כ-500 תלמידים ילמדו אצלנו בשנה הקרובה את מקצועות המחשוב למיניהם, כגון טכנאי רשת, הפעלת מחשבים ועוד שורה של מקצועות נדרשים מאוד בתעשייה".

פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל

פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל

איזנברג התייחס לדבריו של ד"ר עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיות ומנמ"ר משרד החינוך, שאמר בראיון לאנשים ומחשבים שבעוד עשור, מחצית מהתלמידים ילמדו בחינוך הטכנולוגי. "אצלנו, החזון הזה כבר מיושם מזה שנים", אמר איזנברג. "60% מהבוגרים שלנו באים ממגמות טכנולוגיות לעומת 37% בבתי הספר הממלכתיים. שבעה מתוך 10 תלמידים שלנו לומדים חינוך טכנולוגי. אנחנו מוציאים בכל שנה 3,000 טכנאים והנדסאים, שפונים לצבא ולשוק האזרחי, שסובל ממחסור חמור בכוח אדם".

מיזם חדש עם פרופ' דן שכטמן

איזנברג סיפר בראיון על מיזם חדש באורט שעונה למגמה החדשה בעולם המדעי – רב תחומיות וקישוריות בין תחומי ידע שונים. "ביחד עם חתן פרס נובל, פרופ' דן שכטמן, אנחנו מיישמים תוכניות לימוד שמשלבות את התחומים הריאליים. כלומר, התלמיד לא לומד מתמטיקה, פיזיקה וכימיה – כל מקצוע לחוד, אלא לומד לשלב את הידע ביניהם. דבר נוסף: אנחנו מוצאים דרכים לקשר בין חדשנות לתחומי ידע כאומנות. כך אנחנו מייצרים את דור היזמים והסטארט-אפיסטים הבא של ישראל, כדי שהיא תמשיך להיות אומת הסטארט-אפים. כיום זה לא מובן מאליו", הוסיף.

אורט ישראל היא יצואנית ידע בחינוך בהיקף גדול מאוד. תחומי לימוד שפותחו בישראל מיוצאים ל-1,000 בתי ספר ב-20 מדינות, בהן ארצות הברית ומדינות באירופה, ומהווים מקור הכנסה למימון פעולות הרשת. התקציב השנתי של אורט הוא כמיליארד וחצי שקלים, כאשר מרביתו מגיע מהממשלה והיתר – מתרומות, מתשלומי הורים וכאמור, מייצוא הידע.

לסיום התייחס איזנברג להחלטת הממשלה ואמר כי "זו סוגיה שעולה בכל שנה. מדינת ישראל חייבת למצוא את הנוסחה הנכונה לפיה המשאבים שמושקעים בחינוך יהיו דיפרנציאליים. כלומר, תלמיד בדרום צריך לקבל יותר משאבים ותשומת לב כדי שהוא יגיע להישגים דומים לתלמידים באזור המרכז".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים