משרד התקשורת הורה לבזק והוט להציע לספקים שירותי גישה לתשתיותיהן

המשרד פרסם את רשימת השירותים לשוק הסיטונאי שחברות התשתית הנייחת, בזק והוט, יצטרכו להציע לספקים המעוניינים להשתמש בתשתיות שלהן ● הוא החליט לאמץ את גישת "סולם ההשקעות" של הנציבות האירופית, שבמסגרתה יוצעו למכירה שירותים סיטונאיים המאפשרים לספק השירותים "לטפס" בסולם ● על הספקים לעמוד בשירותים בכל מדרגה של הסולם - מכאלה הקרובים יותר לשירותים במכירה חוזרת ועד לשירותים תשתיתיים

השר לביטחון פנים, גלעד ארדן. צילום: מתוך ויקיפדיה

משרד התקשורת מקדם את נושא השוק הסיטונאי, שישלים את הרפורמה להרחבת התחרות בתקשורת הנייחת ובשוק התקשורת בכלל. במסגרת זו פרסם אתמול (א') המשרד הודעה על ביצוע שימוע בן שבועיים, עם רשימת השירותים שחברות התשתית הוט (HOT) ובזק תחויבנה להציע לספקי שירותים שירצו להשתמש בתשתיותיהן ולכלול אותם ב-"הצעת מדף", וקבע כי היא לא תכלול הנחיות לגודל. זאת, במטרה לצמצם את יכולתן של חברות התשתית לפגוע בתחרות.

ממשרד התקשורת נמסר, כי הוא ביצע מחקר רגולטורי השוואתי מקיף על הנעשה במדינות שונות. לאחר ביצועו ובמגמה לאפשר לספקים המבקשים לרכוש שירותים סיטונאיים להציע למנוייהם שירותים חלופיים לאלה של בעלי התשתיות הקיימים כיום, החליט המשרד לאמץ את גישת "סולם ההשקעות" (Ladder of investment), כפי שפותחה על ידי הנציבות האירופית. במסגרת גישה זו יוצעו למכירה שירותים סיטונאיים המאפשרים לספק השירותים "לטפס" בסולם – מרכישת שירותים שאינם דורשים השקעה גדולה מצדו (כגון Bit stream access ושירותי תמסורת ותקשורת נתונים) לצורך אספקת שירותים ללקוחות קצה על בסיס שירותים אלה, תוך התקדמות לרכישה ושימוש בשירותים סיטונאיים הכרוכים בפריסת רשת עצמאית ככל שניתן. דוגמה לכך היא רכישת גישה לקנים והשקעה בפריסת סיבים אופטיים עצמיים בתוך קנים אלה.
עקרון זה קובע, כי הספקים צריכים לעמוד בשירותים בכל מדרגה של הסולם – מכאלה הקרובים יותר לשירותים במכירה חוזרת (Resale) ועד לשירותים תשתיתיים.

רשימת השירותים כוללת גישה רחבת פס מנוהלת ברמת חיבור כלל ארצית, אזורית או מקומית; פירוק למקטעים מארון ממשק סיב-כבלי מתכת ו/או אופטי, לפי העניין ועד חצר הלקוח; חכירת סיבים אפלים; שכירת אורך גל אופטי, גישה לתשתית הפיזית של קנים, גובים וקופסאות; שירותי תמסורת ותקשורת נתונים סיטונאיים; ושירות טלפוניה סיטונאי.

משרד התקשורת מציין בשימוע, כי זוהי הרשימה המינימלית הנדרשת ב-"הצעת המדף" וכי בעל תשתית יוכל לכלול בהצעה שירותים נוספים. מעת לעת יפרסם המשרד עדכונים לרשימה זו, בהתאם להתפתחויות בפריסת התשתיות בישראל ולשינויים טכנולוגיים בתצורת הרשתות הנייחות. זאת על מנת לאפשר את המשך קיומו של שוק סיטונאי במקביל לשינויים.

עוד מוסיף משרד התקשורת, כי על בעל התשתית לכלול ב-"הצעת המדף" את כלל השירותים הנלווים שנדרשים על מנת לעשות שימוש בשירותים המפורטים. בין היתר מדובר בשירותי אירוח ציוד, גישה למערכות מידע, שירותי הזמנה ואספקה, בקרה וניטור ותיקון תקלות, והכול ברמת שירות מוגדרת (SLA). הצעה שלא תכלול את השירותים הללו לא תיחשב על ידי המשרד כ-"הצעת מדף".

שר התקשורת, גלעד ארדן, מסר ש-"בשבועות הקרובים יפרסם המשרד סדרת שימועים שתכליתם הקמת שוק סיטונאי אפקטיבי. שוק זה צפוי לאפשר לספקים להתחרות בצורה אפקטיבית מול חברות התשתית".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים