"אנחנו צריכים להוכיח את יכולתנו מול האויב בזירת הדיגיטל"

"חשבנו ב-7 באוקטובר שהעולם יהיה איתנו אחרי הטבח הנורא, שהוא יבין מה קרה ויעמוד לצידנו. צדקנו, אבל ליום אחד בלבד. כבר למחרת ראינו הפגנות המוניות בלונדון ובקמפוסים בארצות הברית שעובדות לטובת החמאס, מאדירות אותו ומצדיקות את מה שקרה. הבנו שזה הטבע של העולם וגילינו כמה אנחנו, כמדינת ישראל, מפסידים במה שאמורה הייתה להיות הזירה המיידית הבאה, זירת ההסברה. אנחנו מפסידים בזירה הזו רק מאחר שאנחנו מעטים מול רבים, רק בגלל יתרון הגודל הטבעי שיש לצד שפוגע בנו", כך אמרה עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, נשיאת ארגון שורת הדין, כשעלתה על הבמה בכנס Top Summit של אנשים ומחשבים מוקדם יותר השבוע כדי לומר שזה הזמן שלנו להגיב, גם בעזרת העולם הטכנולוגי.

ועידת הפסגה השנתית, שהציגה, כמו בכל פעם, את נקודת הפתיחה העסקית והטכנולוגית לקראת עוד שנה חדשה, נערכה לפני אולם מלא מפה לפה. עו"ד דרשן-לייטנר אמרה לנוכחים, ובעצם לכולנו, ש-"כמו שצה"ל הוכיח שהוא יכול לאויבים בשדה הקרב, אנחנו צריכים להוכיח שאנחנו יכולים לאויבים שלנו בזירה הבינלאומית, והזירה הבינלאומית המרכזית היא זו של הדיגיטל, של הרשתות החברתיות. עלינו למצוא את הפתרונות ואת המנגנון כדי לעשות זאת".

הדרך לעשות זאת, לפי דרשן-לייטנר, היא לגייס את מה שמדינת ישראל מתגאה בו גם כך: "תמיד היינו מעטים מול רבים, אבל אנחנו אומת הסטארט-אפ. יש לנו יש את הבינה, את הידע ואת היצירתיות להחזיר מלחמה שערה בתחום ההסברה, ולהשתמש לצורך כך באמצעים טכנולוגיים. המטרה היא שכל התקפה שהיא נגד ישראל, בכל פינה ברשת, תזכה למענה מיידי. אנחנו, בשורת הדין, מארגנים האקתון בנושא, וקוראים לכל מי שיכול לבוא ולנסות להציג דרכים איך להתגבר על החיסרון המספרי של ישראל בעזרת היתרון הטכנולוגי".

מהו ארגון שורת הדין?

דרשן-לייטנר הציגה בדבריה את ארגון שורת הדין ואת הפעילות שלו. "אנחנו ארגון שנלחם למען ישראל בזירה המשפטית. אם לומר זאת בפשטות, אנחנו תובעים את אויבי מדינת ישראל", סיפרה. "התחלנו בשנת 2000, עם תחילת האינתיפאדה השנייה, אחרי הלינץ' המזעזע והזכור לרע ברמאללה של שני חיילי צה"ל שתעו בדרך. היינו עורכי דין צעירים והחלטנו להילחם בזה. בסופו של דבר, כסף יענה לכל, ובלי כסף אין טרור, והגשנו בפעם הראשונה תביעה נגד הרשות הפלסטינית. הבנו שמישהו חייב לשלם על רצח יהודים".

היא סיפרה שלאחר כמה ניצחונות משפטיים החל שיתוף פעולה עם הרשויות הרלוונטיות במדינה, על מנת להתחקות אחרי כספי הטרור – "מה שאפשר לנו להתנהל בצורה מושכלת".

דרשן-לייטנר ציינה שהארגון החל לתבוע גם אנשים וגופים שמסייעים לארגוני הטרור בצורה זו או אחרת. "זכינו נגד הרשות הפלסטינית במעל 250 מיליון שקלים בארץ וביותר מ-350 מיליון דולר בארצות הברית, וקורבנות הטרור ומשפחותיהם מקבלים כסף בגין הפגיעה בהם. תבענו גם בנקים והם מתפשרים, אבל זה לא רק הכסף שהם משלמים, זה משנה את התמונה – כעת הבנקים לא מוכנים לסייע לגופי טרור ולא פועלים באזורי טרור".

גם איראן בנתבעות

בדבריה אמרה דרשן-לייטנר כי גם איראן הייתה בנתבעות ונאלצה להיפרד ממאות מילוני דולרים בנכסים ברחבי העולם. "אף אחד לא חשב שזה אפשרי, אבל תבענו גם את גוגל, טוויטר ופייסבוק בגין הסיוע לטרור. המדיה החברתית הייתה זו שפתחה את הדלת לאינתיפאדת הסכינים ב-2015. החברות האלה חשבו שהן חסינות נגד תביעות. הגשנו תביעות שהגיעו בארצות הברית עד לבית המשפט העליון, ובזכות זה התקיים דיון רציני ויחסית ממושך בשאלה האם אפשר לפטור את הרשתות החברתיות מאשמה או האם, בפעם הראשונה, צריך למצוא אותן אחראיות להסתה לרצח, לטרור ולאלימות שמתנהלת בפלטפורמות שלהן".

הארגון לא עוצר, והמלחמה הנוכחית ממלאת את ידיו בעבודה. "אנחנו לא נחים לרגע. כשראינו מה החמאס ביצע, ידענו שאנחנו חייבים להיכנס גם למערכה הזו, והתחלנו לתבוע אנשים שמימנו וממשיכים לממן אותו. תבענו, למשל, אגודת צדקה מקטאר שהעבירה מאות מיליוני דולרים לחמאס. אנחנו תובעים חברות קריפטו שמאפשרות מימון והסתרת כספים באמצעות מטבעות וירטואליים. תבענו את הצלב האדום על שלא אפשר ליצור קשר עם החטופים, והוכחנו שזו מדיניות של הארגון לא לסייע ליהודים ולישראל (הארגון מכחיש את הטענה – צ"ק), ואנחנו תובעים את אונר"א בגלל העזרה שלהם לחמאס", סיכמה.